המונח "אסרו חג" משמש בלשוננו כיום ככינוי ליום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. מה מקורו וכיצד קיבל את משמעותו זו?
המשך קריאה >>
שמחת תורה
אסרו חג
עצרת
במקרא המילה עֲצֶרֶת נזכרת בין השאר לציון היום האחרון של סוכות והיום האחרון של פסח. מה הן הדרכים השונות בעברית המקראית ובעברית החדשה להבין את המילה?
המשך קריאה >>
שמיני עצרת
הצירוף שמיני עצרת אינו צירוף רגיל: אין זה צירוף סמיכות וגם לא צירוף של שם ותוארו אלא של שני שמות העומדים זה לצד זה ומציינים את אותו הדבר (צירוף תמורה): (יום) שמיני (שהוא) עצרת.
המשך קריאה >>
חזק חזק ונתחזק
לשוננו לעם מו, חוברת א וחוברת ד (התשנ"ה), עמ' 24–26, 176–180
את הקריאה "חזק חזק ונתחזק" נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".
המשך קריאה >>
על הגשם והרוח
הגשם והרוח אופייניים שניהם לימות החורף וקשורים זה בזה משכבר הימים. בהזכרת גשמים בתפילה אומרים: "מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם". ומוכר מאוד הפתגם: "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן – אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר" (משלי כה, יד), כלומר: אדם המבטיח לתת ואינו מקיים דומה לעננים (=נשיאים) ורוח שאין עמם גשם.
המשך קריאה >>