מקור שמו של החג פֶּסַח נעוץ כידוע בסיפור יציאת מצרים – שבו פָּסַח האל על בתי בני ישראל, וכך ניצלו בכוריהם. מקובל כי לִפְסֹח פירושו 'לדלג', אבל כדאי לדעת שאין זו ההבנה היחידה של הפועל הזה בַּהקשר של יציאת מצרים.
המשך קריאה >>
פסח
פסח: על שם החג
שודר ביום 6.4.23
שביעי של פסח: קריעת ים סוף
שודר ביום 21.4.22
לפי המסורת היהודית בשביעי של פסח אירע נס קריעת ים סוף. אבל אם נעיין בסיפור הנס שבתורה, נגלה שהמילה קריעה כלל אינה נזכרת בו. איך מתואר הנס הזה במקרא? מדוע התקבע בלשוננו דווקא הצירוף 'קריעת ים סוף'? ומה הקשר לגזר?
המשך קריאה >>
"שבכל הלילות שֻלחן־הורים לחוד ושֻלחן־בנים לחוד"
ההגדה הקיבוצית – בין מסורת לחידוש
רשומה חדשה על לשונן של ההגדות הקיבוציות המוקדשת כמחווה לקיבוצים שעברו שעת שבר גדולה ביותר.
המשך קריאה >>
הרצאה מקוונת – פיוטי טל לחג הפסח, ניסן תשפ"ד, אפריל 2024
הרצאתו של ד"ר יהושע גרנט עסקה בפיוטי הטל המשולבים בתפילת הפסח ואף בשאלה איך הם מצאו את דרכם אל הגדות הקיבוצים ובהם להגדת בארי.
להרחבה
פסח על שום מה?
מקור שם החג "פֶּסַח" נעוץ באחד המאורעות הדרמטיים בסיפור יציאת מצרים – ה' פָּסַח על בתי בני ישראל וכך ניצלו בכוריהם. מקובל כי פָּסַח עניינו דִּלֵּג, אך עיון במקורות מגלה תמונה מעט יותר מורכבת.
המשך קריאה >>
עיונים בלשון ההגדה של פסח, ניסן תשפ"ב
הרצאה מקוונת
בהרצאה החגיגית דיבר פרופ' שמעון שרביט על התגבשותה של ההגדה של פסח, על לשונה ועל שפע הביטויים שתרמה לעברית.
להרחבה
דרשות סמויות בהגדה של פסח
אקדם 68 (ניסן תשפ"א, אפריל 2021)
ההגדה של פסח נועדה לקיים את מצוות "והגדת לבנך". התורה מספקת לנו טקסט שאפשר לקיים בו את המצווה: "וידוי ביכורים" (דברים כו 5–8). פסוקים אלו מתפרשים בהגדה בדרך המדרש.
המשך קריאה >>
הָא לַחְמָא עַנְיָא – ארמית בהגדה של פסח
הפסקה 'הא לחמא עניא' פותחת את חלק ההגדה בליל הסדר, כלומר את סיפור יציאת מצרים. כיום היא נאמרת בכל קהילות ישראל. כיצד השתלבה פסקה ארמית בהגדה?
המשך קריאה >>
מדברים ביציאת מצרים
סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח נתנו את אותותיהם בלשוננו, והביאו אליה מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה. על כמה מהם נספר כאן.
המשך קריאה >>
להטים
על חרטומי מצרים נאמר בספר שמות במקום אחד "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן", ובשלושה מקומות אחרים "וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם". מה הצורה המקורית – לְהָטִים או אולי דווקא לָטִים?
המשך קריאה >>
"והגדת לבנך" – עיון בלשונות ליל הסדר, ניסן תשפ"א
הרצאה מקוונת
אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה של נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר־אשר, שהתקיימה לקראת פסח תשפ"א.
להרחבה
"אפיקומן הוא! כי לא ידעו מה הוא" – על דרכיה של מילה אחת בתולדות המילונאות העברית
לשוננו פב (תש"ף), עמ' 357—370
על אף האזכורים המעטים יחסית של האפיקומן בספרות חז"ל הוא זכה לעמוד במרכז שלל דיונים ביצירה התורנית מחד גיסא, ובספרות המחקר מאידך גיסא.
המשך קריאה >>
חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר
על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" בתלמוד הבבלי. אך מה משמעו המילולי?
המשך קריאה >>
עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז
מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז". מהו 'עם לועז'?
המשך קריאה >>
כבולעו כך פולטו, שאור שבעיסה, בחור כהלכה, גמר עליו את ההלל, שאר ירקות
מטבעות לשון מחג הפסח
חג הפסח על הלכותיו הרבות מספק לנו כמה וכמה מטבעות לשון שחרגו מן החג המיוחד הזה אל השימוש הכללי במשמעויות מושאלות.
המשך קריאה >>
איך מטאטאים בעברית?
המטאטא והיעה הם מכְּלֵי הניקוי השימושיים ביותר בכל בית, ואנו נשאלים לעיתים על מקור שמותיהם ועל הפעלים הקשורים בהם.
המשך קריאה >>
כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר
בהגדות רבות, ובייחוד בהגדות אשכנזיות, בא לפני ציטוטי הפסוקים הביטוי "כְּמָה שנאמר" – לעומת "כְּמוֹ שנאמר" בהגדות אחרות. נשאלנו כיצד נכון להגות את המילה 'כמה' בביטוי זה.
חג שמח ומועדים לשמחה
הברכה "חג שמח" שגורה על לשוננו בתקופת החגים, אך לא תמיד היא הייתה חלק ממסורת החגים היהודיים.
המשך קריאה >>
בין אביב לקציר
הימים שבין פסח לחג השבועות הם גם ימי הקציר. כאן נספר על המילים קָמָה, אֲלֻמָּה, עֹמֶר, גָּדִישׁ.
המשך קריאה >>
כל המילים הכשרות
מה הקשר בין כַּשרות, כושר וכישרון? מהי הכשרה ומנין הגיעה המילה תכשיר? המדריך המלא לשורש כש"ר.
המשך קריאה >>
לשון ההגדה של פסח
לשוננו לעם מ–מא (תש"ן), עמ' 29–35
גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. ההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה.
המשך קריאה >>
ניקוי פסח ושולחן הסדר: משופה, נטלה, שבילה, מצעית
לקראת חג הפסח אספנו כמה מילים הקשורות לניקיון ולשולחן החג: מְשׁוּפָה (כלי לשפשוף ולרחצה של כלים), נַטְלָה (כלי לנטילת ידיים), שְׁבִילָה (ראנר) ומַצָּעִית.
המשך קריאה >>
שלושה־עשר מידיא
"שלושה־עשר מי יודע?… שלושה־עשר מידיא". מדוע שרים "שלושה־עשר מידיא" ולא "שלוש־עשרה מידיא", הרי המילה 'מידה' היא ממין נקבה? התשובה לכך טמונה בשאלה מניין הגיעה לשיר השאלה השלוש־עשרה.
המשך קריאה >>
אביב לחג האביב
המילה אָבִיב קרובה למילה אֵב המוכרת מן הצירוף "איבֵּי הנחל", ופירושה צמח צעיר ורענן. מה הוא אביב בתנ"ך ואיך הפכה המילה לציון עונה בשנה?
המשך קריאה >>
מעבדות לחירות
מן המילים הנרדפות חופש, דרור וחירות – המילה היום־יומית היא דווקא 'חופש', הנדירה למדי במקורות, ואילו 'דרור' ו'חירות' מוצאות את מקומן בעיקר בהקשרים חגיגיים.
המשך קריאה >>
השפעת ההגדה של פסח על הפרזיולוגיה של העברית המודרנית
עיונים בלשון ימינו: אסופות ומבואות בלשון ד, תשס"ד, עמ' 87–103
אחד המקורות שהשפיעו על העברית המודרנית הוא ההגדה של פסח, שהמגע בינה ובין חלק ניכר של החברה הדוברת עברית היום הוא עדיין מגע חי ובלתי אמצעי.
המשך קריאה >>
אגדה והגדה, אגדות ומעשיות
המילים הַגָּדָה ואַגָּדָה קשורות שתיהן לפועל הִגִּיד, וביסודן שימשו באותה המשמעות. איך נפרדו שתי המילים זו מזו ואיך קיבלה כל אחת מהן את המשמעות הייחודית לה?
המשך קריאה >>
חידון לחג האביב
איך אומרים בעברית קניידלך? מתי החלו לאחל "חג שמח"? מה המשמע המקורי של המילה אָבִיב? אלו שלוש מתוך שפע חידות לכבוד חג הפסח לכל המשפחה.
המשך קריאה >>
קושיות לשולחן הסדר
מה הקשר בין הלל הזקן ללורד סנדוויץ'? מצה זוּ או מצה זוֹ? מה הן ערי מסכנות?
חידון מאתגר לליל הסדר.
המשך קריאה >>
מילים לשולחן החג
מילים רבות עולות על שולחננו בחגים, מהן עתיקות יומין ומהן חדשות ומחודשות. בפרוס החג אנו מגישים לכם סעודה של מילים – מוכרות יותר ומוכרות פחות – המתובלת בהסברים קצרים.
המשך קריאה >>
תרבחו ותסעדו
החוגגים את המימונה נוהגים לברך זה את זה בברכת "תרבחו ותסעדו" – כלום יש קשר למנהגי הסעודה המגוונים של יום חג זה?
המשך קריאה >>
פרשת וארא – כי השעורה אביב והפשתה גבעול
בספר שמות מתארים שני פסוקים אילו גידולים ניזוקו ואילו גידולים לא ניזוקו ממכת הברד: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל, וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" – מה פירושיהן של המילים נֻכּוּ, אָבִיב, גבעֹל, אפילֹת בפסוקים אלו?
המשך קריאה >>
אסרו חג
המונח "אסרו חג" משמש בלשוננו כיום ככינוי ליום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. מה מקורו וכיצד קיבל את משמעותו זו?
המשך קריאה >>
משה
כיאה לדמות מקראית כה נערצת, מֹשֶׁה הוא מן השמות הנפוצים בקרב דוברי עברית. על הרמב"ם, ר' משה בן מיימון, דמות נערצת נוספת ומאוחרת בהרבה, נאמרה המליצה "ממשה עד משה לא קם כמשה".
המשך קריאה >>