יחיד ורבים

פתקי הצבעה והכיתוב: הרוב החליט או הרוב החליטו?

רוב האנשים הצביע או הצביעו – התאם תחבירי של כַּמָּת

בצירופים שרכיבם הראשון כַּמָּת – אפשר להתאים את הפועל הן לרכיב הראשון הן לרכיב השני: 'הרוב הצביע' או 'הרוב הצביעו'.
המשך קריאה >>

שנה וחצי, שעה ורבע – יחיד או רבים?

האקדמיה לא פסקה אם יש לראות בצירופים האלה יחיד או רבים. עם זאת יש הממליצים לראות בהם רבים: 'השנה וחצי האחרונות', 'השעה ורבע הראשונות', ונימוקם: כיוון שמדובר ביותר משנה אחת או משעה אחת עדיף לנקוט לשון רבים.
המשך קריאה >>

מִדְרְחוֹב ברבים

ההמלצה היא לומר 'מִדְרְחוֹבִים' בסיומת ־ִים, אף על פי שריבוי המילה 'רחוב' היא 'רחובות'. כך אנו אומרים 'רמקולים', אף על פי שריבוי המילה 'קול' היא 'קולות'.
המשך קריאה >>

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

מניחים כי הסיומות ־ִים ו־וֹת לא ציינו במקורן מין דקדוקי, וכי היערכותן לפי זכר ונקבה בשמות התואר – ובמידה פחותה בשמות העצם – היא מאוחרת יחסית. בעבר הרחוק הייתה כנראה הבחירה בין הסיומות תלויה בגורמים אחרים שאפשר רק לשערם, ובהם תבנית המילה ומשמעה.
המשך קריאה >>

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

צורת הרבים של כינויי הייחוס כגון 'יהודי' ו'חרדי' היא או ביו"ד אחת או בשתיים. כשמדובר בבני אדם נוהגים להשתמש בצורת הרבים ביו"ד אחת כגון 'מנהיגים יהודים', 'נערים חרדים'. אבל כשאין מדובר בבני אדם צורת הרבים היא בשתי יו"דים: 'מוסדות יהודיים', 'עיתונים חרדיים'.
המשך קריאה >>

איור של שני עורבים בבית קברות והכיתוב: אם קברים – למה בית קברות?

קברים וקברות

למילה קֶבֶר שתי צורות רבים – קְבָרִים וקְבָרוֹת. בצירוף 'בית קברות' נתקבעה צורת הריבוי בסיומת ־וֹת ואילו בשאר השימושים משמשת בדרך כלל צורת הרבים בסיומת ־ִים.
המשך קריאה >>

מַעֲקֶה ברבים

במילה 'מַעֲקֶה' שתי צורות הרבים נוהגות – 'מַעֲקִים' וגם 'מַעֲקוֹת', ושתיהן תקינות.
המשך קריאה >>

איור של אדם העוטה מסיכה מטפל בשיניים

בארבע עיניים – זוגי בתפקיד ריבוי

בכמה שמות, בעיקר באיברי הגוף הזוגיים, נעלמה מן השימוש דווקא צורת הרבים ואילו צורת הזוגי קיבלה גם משמעות של רבים. וכך אנו אומרים 'בארבע עיניים', 'מרבה רגליים', ויכולים לומר 'הרבה ידיים', 'כל הברכיים' וכדומה.
המשך קריאה >>

שׁוּלַיִם ביחיד

בתחום התחבורה הונהג השימוש בצורת היחיד שׁוּל המאפשרת לדייק בתיאור של אירועים ובניסוח של תקנות תעבורה.
המשך קריאה >>

איור של יד אוחזת מטבע של 5 שקלים, כיתוב: חמישה שקל או חמישה שקלים"

עשרים שקל או עשרים שקלים?

עד המספר 10 שם העצם הנמנה בא בצורת הרבים, למשל 'שלושה שקלים' (ולא "שלושה שקל"). מהמספר 11 ומעלה אפשר לנקוט את שם העצם הן ביחיד הן ברבים, למשל: 'עשרים שקלים' או 'עשרים שקל'.
המשך קריאה >>

שתיים לא שווה לאחד - איור על לוח. הכיתוב: אי־שוויון וברבים?

אי־שוויון ברבים

צורת הריבוי של שוויון היא 'שוויונות', ולכן צורת הריבוי המתבקשת של אי־שוויון – מונח המשמש בעיקר בתחום המתמטיקה – היא 'אי־שוויונוֹת'.
המשך קריאה >>

צילום של עדשי מאכל - אתם שאלתם? אנחנו עונים! עדש או עדשה?

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), בדומה לזוגות 'תאנה – תאנים', 'חיטה – חיטים' ועוד רבים. מינה של המילה הוא נקבה, ולכן יש לומר 'עדשים כתומות', 'עדשים מבושלות'.
המשך קריאה >>

רֹאשׁ ורָאשִׁים

האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה שבמקרא, וכך גם רָאשֵׁי ממשלה.
המשך קריאה >>

נוהל ונוהג ברבים

בדומה למילים כֹּתֶל, צֹמֶת, צֹרֶךְ וכן גֹּבַהּ, רֹבַע, השקולות במשקל פֹּעֶל צורת הרבים של נֹהַל, נֹהַג היא נְהָלִים, נְהָגִים.
המשך קריאה >>

יום וימים

ידוע כי דווקא המילים הרגילות ביותר בכל שפה הן המוזרות והמעניינות ביותר, ובעברית המילה יוֹם היא אחת המילים האלה.
המשך קריאה >>

צוות ברבים

מה צורת הרבים של צוות – צוותים או צוותות? במקורות אין תיעוד לצורת הרבים של המילה, ואולם הצורה המומלצת והמקובלת היום היא 'צוותים'.
המשך קריאה >>

ארבעת המינים, שוקי ארבעת המינים

שׁוּק ברבים

צורת הרבים של שׁוּק היא שְׁוָקִים, בדומה לשׁוֹר – שְׁוָרִים (בלי ניקוד: שווקים, שוורים).
בכך שונות מילים אלו ממילים רבות אחרות בנות הברה אחת, כמו גּוּף–גוּפִים, סוּס–סוּסִים, קוֹף–קוֹפִים.
המשך קריאה >>

ציודים וקהלים – על ריבוי שמות קיבוציים

נשאלנו אם צורות הרבים ציודים, קהלים, נשקים, חוסרים ומידעים הן צורות תקניות, שהרי צורות היחיד שלהם – ציוד, קהל, נשק, חוסר ומידע – הן שמות קיבוציים, כלומר מילים אלו מציינות קבוצה ולא פריט יחיד.
המשך קריאה >>

גבר לובש זו מכנסיים והכיתוב מכנס או מכנסיים?

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד 'מִכְנָס' במשמעות של פריט הלבוש כולו, ואולם מִכְנָס הוא רק מחצית המכנסיים – החלק שלתוכו מכניסים רגל אחת.
המשך קריאה >>

איור של אנשים עומדים בתור הכיתוב:תורים ותורות

תורים ותורות

בלשוננו משמשות שתי צורות רבים למילה תּוֹר – 'תורים' וגם 'תורות'. מה מעמדן של שתי צורות אלו מבחינת התקן והאם יש הן נבדלות זו מזו גם במשמעות?
המשך קריאה >>

מרד ברבים

מעניין שאף על פי שצורת הרבים 'מְרָדִים' היא הצורה המתבקשת, איננו משתמשים בה אלא בצירופים 'מעשי מרד' או 'פעולות מרד' או בצורת הרבים של מְרִידָה – 'מְרִידוֹת'.
המשך קריאה >>

בתי כנסת ובתי כנסיות

שתי צורות הרבים 'בתי כנסת' ו'בתי כנסיות' הן תקניות. הראשונה עולה בקנה אחד עם דרך הריבוי הרגילה של צירופי הסמיכות, ואילו השנייה משמשת בעיקר בלשון הגבוהה ובספרות.
המשך קריאה >>

איור של ילד ליד מגלשת מים ולידו שלט הכניסה מותרת לכל הגילים (א' מחוק)

גילאים

רבים משתמשים בצורה גִּילָאִים כריבוי של המילה גִּיל. ואולם צורת הרבים המתבקשת והתקנית של גִּיל היא גִּילִים – כמו דִּין–דִּינִים (ולא "דינאים"), כִּיס–כִּיסִים ועוד רבים. מניין אפוא הגיעה אלינו הצורה גילאים?
המשך קריאה >>

צילום של סִיר, סִירוֹת מתוך מילון חזותי לכלי מטבח, תרצ"ג (1933)

סירים וסירות

כיום ברור לכול שהריבוי של סִיר הוא סִירִים, אך המעיין במילונים ישנים ימצא בהם שצורת הרבים של סִיר הוא דווקא 'סִירוֹת'.
המשך קריאה >>

איור של סרגל הכיתוב: שנתות - מהי צורת היחיד?

שנתות ביחיד

בכלי מדידה כגון סרגל מסומנים קווים דקים במרחקים קבועים זה מזה. קווים אלו מכונים שְׁנָתוֹת. צורת היחיד של מילה זו היא שֶׁנֶת.
המשך קריאה >>

איור של קלפים מפיסת קלפים של מלכות והכיתוב: מְלָכוֹת או מַלְכּוֹת?

יַלְדָּה–יְלָדוֹת, שִׂמְלָה–שְׂמָלוֹת – על צורות הרבים של משקלי פַּעְלָה, פִּעְלָה

במילים דוגמת יַלְדָּה ושִׂמְלָה צורות הרבים שונות בניקודן מצורות היחיד: יְלָדות, שְׂמָלות, וכך יש לומר גם מְלָכות, סְדָרות. כאן תוכלו ללמוד עוד על נטיית הרבים של מילים במשקלים פַּעְלָה ופִעְלָה.
המשך קריאה >>

ידיים מונפות אל על במחאה ומחזיקות שלטים: העם החליט! או העם החליטו?

העם החליט או העם החליטו – התאם לשמות קיבוציים

בלשוננו היום רגילים להתאים את הפועל למין הדקדוקי של השם גם כאשר שם זה מציין קבוצה. אנחנו נוהגים לומר 'מועצת התלמידים פעלה', 'הקהל התכנס', 'הציבור יכריע', 'העם החליט' וכדומה. אך אין בהרגל זה כדי לפסול התאם לתוכן המגולם בשם הקיבוצי, היינו שימוש בפועל בצורת רבים.
המשך קריאה >>

יחיד של רבים – ילדם או ילדיהם?

בהזמנה לערב הורים נכתב: "ההורים מתבקשים לשוחח עם ילדם לקראת המפגש". את המשפט הזה אפשר לנסח גם כך: "ההורים מתבקשים לשוחח עם ילדיהם לקראת המפגש". שתי דרכי הניסוח האלה רווחות בעברית בכל תקופותיה, ושתיהן כמובן כשרות גם בימינו.
המשך קריאה >>

ציור של עצי דקל בתוך מדבר עם הכיתוב נווה מדבר

נווה מדבר ונאות מדבר

הצירוף נְוֵה מִדְבָּר אומנם אינו נזכר בתנ"ך בצורתו זו, אך נראה שהצירוף 'נְאוֹת מִדְבָּר' המתועד במקרא הוא צורת הרבים שלו.
המשך קריאה >>

איור שך אריה ארנב וג'ירפה שותים מיץ בקשית (כריכת הספר מיץ פטל

מרק בצל ומיץ תפוזים – על שימוש היחיד והרבים בפירות וירקות

תבשיל עדשים ושעועית, סלט קישואים וגזר, מרק עגבניות ובצל, מיץ תפוזים ופטל – האם יש חוקיות בשימוש היחיד והרבים בשמות פירות וירקות?
המשך קריאה >>

דו־קרב ברבים

נשאלנו מה צורת הרבים של דּוּ־קְרָב – דּוּ־קְרָבוֹת או דּוּ־קְרָבִים? האקדמיה לא דנה בריבויו של הצירוף הזה, אך הצורה המתבקשת היא דּוּ־קְרָבוֹת על דרך צורת הרבים של קְרָב – קְרָבוֹת.
המשך קריאה >>

איברים זוגיים שאינם בצורת הזוגי

איברים זוגיים רבים באים בצורת הזוגי, כגון עיניים, ידיים, ברכיים. מדוע אפוא יש איברים זוגיים בצורת רבים רגילה, כגון מרפקים?
המשך קריאה >>

יחיד רבים

עממים וצללים – על צורות רבים ארוכות של שמות מן הכפולים

לשמות קצרים אחדים בני שתי אותיות יש בעברית שתי צורות רבים – קצרה וארוכה, למשל: עַם עַמִּים וגם עֲמָמִים.
המשך קריאה >>

איור של ילד חרד ומעליו הכיתוב: אחריות וברבים?

אַחְרָיוּיוֹת – צורת הרבים של שמות בסיומת יוּת

במליאת האקדמיה הוחלט לקיים את צורות הריבוי הרגילות: אישיוּיוֹת, אחריוּיוֹת. למבקשים להימנע מן הצורות האלה מוצע לנקוט תחליפים, כגון 'סוגי אישיות', 'מיני אחריות'.
המשך קריאה >>