ועד הלשון

ועד הלשון

מפעולות ועד הלשון

בשנת תרפ"ח (1928) ייסד ועד הלשון העברית את הרבעון "לשוננו" כחלק מתוכניתו לתחיית השפה ושכלולה. כתב העת נועד לפרסום מחקרים בלשון העברית ולמאמרים והצעות שתרמו "להרחבת הלשון ולתקונה". מדור מיוחד בכתב העת ושמו "מפעולות ועד הלשון" נועד ל"פרסום פעולותיו, חדושיו והחלטותיו" של הוועד. לאחר שיצאה המחברת…
המשך קריאה >>

ועד הלשון

סיפורה של תמונה

תמונה חגיגית זו של חברי ועד הלשון הופיעה בספרו של פרופ' שמואל איזנשטדט עם זיהוי האנשים אך ללא תאריך. לפי הרכב האנשים אפשר היה לשער שמדובר בסוף שנות העשרים של המאה העשרים. ואכן בזיכרון דברים של ישיבת הוועד מיום י"ב באדר שני תרפ"ז, 16 במארס…
המשך קריאה >>

ועד הלשון

חברי ועד הלשון

יהודה אבן־שמואל (קויפמן) תרמ"ז–תשל"ו (1886–1976), חבר ועד הלשון מתש"ב אברהם אברונין תרכ"ט–תשי"ז (1869–1957), חבר ועד הלשון מתרפ"ז, חבר־כבוד באקדמיה מתשי"ד ישראל אהרני תרמ"ב–תש"ז (1882–1946), חבר ועד הלשון מתרפ"ז פסח אוירבך תרל"ח–תש"ה (1877–1945), חבר ועד…
המשך קריאה >>

ועד הלשון

ועד הלשון העברית

חברת שפה ברורה ראשיתו של ועד הלשון בחברת "שפה ברורה" שהוקמה בשלהי שנת תרמ"ט (1889) בירושלים ביוזמת אישים ירושלמים ד"ר יצחק ד'ארבאלה, הרב יעקב מאיר, חיים הירשנזון, חיים קלמי ואליעזר בן־יהודה. החברה שמה לה למטרה לקדם את הדיבור העברי והקימה את "ועד הספרות" לאיסוף מילים…
המשך קריאה >>

ועד הלשון

זכרונות ועד הלשון

לאחר כשש עשרה שנים מאז הניסיון הראשון להקים את "ועד הלשון העברית" (בשם "חברת שפה ברורה", בשלהי שנת תרמ"ט, 1889), הוקם ועד הלשון מחדש ביוזמת אגודת המורים בשנת תרס"ה (1905) בירושלים. בשנים הראשונות פרסם הוועד את החלטותיו ודינים וחשבונות מדיוניו בעיתוני בן־יהודה. בשנת תרע"ב (1912)…
המשך קריאה >>