העברית שלנו משופעת במאות רבות של מטבעות לשון, ואלו מְתבלים את לשוננו ומעניקים לה נופך מיוחד משלה. מובא כאן מבחר של מטבעות לשון עבריים בלוויית הסבר על משמעם ועל מקורם.
הערה: המושג 'מטבע לשון' מכוון לצירוף (של מילים או של מילית ומילה) שיש לו משמעות שהיא יותר ממשמעות רכיביו, וכן לצירוף שאחת או יותר מן המילים שבו אינה משמשת עוד בלשוננו אלא בתוך הצירוף (כמו 'למגינת לבו'). בלשנים העוסקים בתחום זה מבחינים בדרגות של כבילות בין הרכיבים, ונוקטים מונחים כמו 'ניב', 'צירוף כבול', 'צֶרֶף' ו'אידיום'. כאן לא נכנסנו להבחנות הללו ולשאלת המינוח.
