משלוח מנות ממפעל המילון ההיסטורי מתוך הספר "ראשית לימודים" מאת ברוך לינדא, מראשי הסופרים העבריים בתקופת ההשכלה. 

בימים אלו מציינים 35 שנה להוצאתו של השקל החדש – מאמרו של יעקב עציון סוקר את  גלגוליו של השקל העברי.

אדם מן היישוב השומע את המילה "מנגינה" מן הסתם חושב על צלילים ערבים לאוזן המתחברים להם יחד – אך מקורה של המילה הוא דווקא בהקשר עצוב וכואב.

במקרא נמצאות הצורות הסבילות יוּלד (לצד נולד), לֻקַּח (במקום נלקח). מה פשרן של צורות אלו?

בימינו יש תוכניות בניין וגם תוכנית עבודה ותוכנית טלוויזיה – המסע שעברה המילה תוכנית מאז הופיעה במקרא ועד ימינו.

הרבה לפני שמילה 'משבר' שימשה לתיאור מצבי שבר וקושי, היא תיארה מצבים שאינם שליליים כלל. על המשמעויות ההיסטוריות של המילה משבר ועל המשמעות החדשה שלה.

הפועל למצמץ מקורו בלשון חז"ל, אך עד העברית החדשה הוא לא שימש בהקשר של ראייה אלא בהקשר של שתייה.

המילה עטין משמשת כיום לציון איבר ההנקה של הבהמה, אך בימי הביניים היא שימשה במשמעויות אחרות שמקורן בשפה הערבית.

המילה נַהֲלוֹל מופיעה במקרא פעם אחת בלבד (ברבים: נַהֲלֹלִים), אך זכתה לשלושה פירושים שונים. מהו נהלול ומה הקשר שלו לקולוסאום של רומא?

מקור המילה עכשיו אינו מבורר די הצורך. עם זאת נראית דעתו של זאב בן־חיים כי מקורהּ בכיווץ הצירוף 'עד כשהוא'.

בעברית העתיקה אימתו טענות בפעלים מן השורש אמ"ן. כך למשל אמר יוסף השליט במצרים לאֶחיו כאשר האשימם בריגול: "ואת אחִיכם הקטֹן תביאו אלי, וְיֵאָמְנוּ דבריכם ולא תמותו" (בראשית מב, כ). אם כן מתי נוצר הפועל לְאַמֵּת?