בעברית העתיקה אימתו טענות בפעלים מן השורש אמ"ן. כך למשל אמר יוסף השליט במצרים לאֶחיו כאשר האשימם בריגול: "ואת אחִיכם הקטֹן תביאו אלי, וְיֵאָמְנוּ דבריכם ולא תמותו" (בראשית מב, כ). אם כן מתי נוצר הפועל לְאַמֵּת?
המשך קריאה >>
מסע בזמן
![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/default/9.png)
ממתי מאמתים בעברית?![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
מן העבודה במילון ההיסטורי
![מסע בזמן](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/masa-bazman.jpg)
מה מקורה של המילה 'עכשיו'?![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
מן העבודה במילון ההיסטורי
מקור המילה עכשיו אינו מבורר די הצורך. עם זאת נראית דעתו של זאב בן־חיים כי מקורהּ בכיווץ הצירוף 'עד כשהוא'.
המשך קריאה >>
![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/default/7.png)
בית הנהלול![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
המילה נַהֲלוֹל מופיעה במקרא פעם אחת בלבד (ברבים: נַהֲלֹלִים), אך זכתה לשלושה פירושים שונים. מהו נהלול ומה הקשר שלו לקולוסאום של רומא?
המשך קריאה >>
![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/default/5.png)
מה משמעותה של המילה 'עטין'?![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
מן העבודה במילון ההיסטורי
המילה עטין משמשת כיום לציון איבר ההנקה של הבהמה, אך בימי הביניים היא שימשה במשמעויות אחרות שמקורן בשפה הערבית.
המשך קריאה >>
![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/default/8.png)
מִצְמוּץ מים![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
מן העבודה במילון ההיסטורי
הפועל למצמץ מקורו בלשון חז"ל, אך עד העברית החדשה הוא לא שימש בהקשר של ראייה אלא בהקשר של שתייה.
המשך קריאה >>
![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/default/2.png)
משבר בשלוש מערכות![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
מן העבודה במילון ההיסטורי
הרבה לפני שמילה 'משבר' שימשה לתיאור מצבי שבר וקושי, היא תיארה מצבים שאינם שליליים כלל. על המשמעויות ההיסטוריות של המילה משבר ועל המשמעות החדשה שלה.
המשך קריאה >>
![סיפורי מילים](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/topic-11a.jpg)
תוכנית – מיחזקאל ועד היום![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
בימינו יש תוכניות בניין וגם תוכנית עבודה ותוכנית טלוויזיה – המסע שעברה המילה תוכנית מאז הופיעה במקרא ועד ימינו.
המשך קריאה >>
![מסע בזמן](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/masa-bazman.jpg)
אדם לעמל יולד – על הסביל הפנימי של בניין קל![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
במקרא נמצאות הצורות הסבילות יוּלד (לצד נולד), לֻקַּח (במקום נלקח). מה פשרן של צורות אלו?
המשך קריאה >>
![מילים מתגלגלות](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/milim-mitgalgelot.jpg)
מנגינה![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
מן העבודה במילון ההיסטורי
אדם מן היישוב השומע את המילה "מנגינה" מן הסתם חושב על צלילים ערבים לאוזן המתחברים להם יחד – אך מקורה של המילה הוא דווקא בהקשר עצוב וכואב.
המשך קריאה >>
![מטבע שקל חדש](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/new-israeli-shekel.png)
גלגוליו של השקל העברי![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
בימים אלו מציינים 35 שנה להוצאתו של השקל החדש – מאמרו של יעקב עציון סוקר את גלגוליו של השקל העברי.
המשך קריאה >>
![169§ מנהג ממשלתה היא ממלכת מוגבלת (דעמאקראטיש, אונד מאנארכֿיש),[1] כי המלך אינו יוכל[2] לגזור אומר[3] וּלְצַוֹּת כטוב בעיניו,[4] כי אם ע"פ הסכמת רוב דעות פקודי עם[5] הנקראים (פארלאמענט), אשר יֵחָלְקוּ לשתי בתים, בית העליון (דאס אבער הויז)[6] ובית התחתון (אונטער הויז);[7] בבית העליון המה הַחוֹרִים[8] ונגידי עם היושבים ראשונה במלכות,[9] כמו פַּרְתְּמִים,[10] סגנים[11] ונשיאי ארץ[12] אשר המה יותר ממאתים איש; ובבית התחתון המה המשולחים המורשים מכל הערים ופרזות[13] אשר בממלכה, והם המה בעלי כִּתּוֹת הנזכרות ימתיקו סוד יחד[14] כְּדָת מה לעשות[15] לטובת הכלל, ואז ישלחו הסכמתם למלך לשמוע דעתו ועצתו, והוא ישלח אז הצווי והגזירה נכתב בשמו ונחתם בטבעתו[16] בכל המדינה –. בן המלך יורש הכתר מאביו, אשר יִקָּרֵא (פרינץ פאן וואליס),[17] ואם אין לו בן תנתן הגדוּלה הזאת לבת המלך.](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/shaarsiri-278x300.jpg)
מה לפורים ולמנהג ממשלת בריטאניא הגדולה![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
משלוח מנות ממפעל המילון ההיסטורי
משלוח מנות ממפעל המילון ההיסטורי מתוך הספר "ראשית לימודים" מאת ברוך לינדא, מראשי הסופרים העבריים בתקופת ההשכלה.
המשך קריאה >>