מהו הָב? איזה בעל חיים נקרא במקור תֻּכִּי? וכיצד קראו פעם לטפיר?
חידון משעשע, מפתיע ומחכים על השמות היצירתיים שניתנו בעבר לבעלי חיים בלשוננו.
המשך קריאה >>
מילים מעולם החי
חידון ׳יש חיה כזאת?׳
שמות חדשים לגמלי שלמה
עד כה נקראו עשרות המינים של גמלי שלמה החיים בישראל בשם גְּמַל שלמה, ועתה אישרה מליאת האקדמיה רשימה מפורטת של שמות לפי המשפחות, הסוגים והמינים השונים.
המשך קריאה >>
אלמוגי ישראל
אתם מוזמנים להכיר מבחר מאלמוגי ישראל שזכו בשם עברי חדש – פרי עבודתה של ועדת הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>
יַתּוּשׁ או יְתוּשׁ?
היתוש נזכר לראשונה בספרות חז"ל, ובכמה מימרות הוא סמל לבעל חיים קטן וחסר חשיבות או תועלת. ומה ניקודו של השם – יַתּוּשׁ או יְתוּשׁ?
המשך קריאה >>
היתושים העבריים
לכבוד הקיץ אנחנו מפרסמים כמה שמות שחידשה השנה הוועדה לזואולוגיה בראשות הזואולוג פרופ' יוסף הלר מן האוניברסיטה העברית ובהשתתפות מומחים ליתושים.
המשך קריאה >>
צָבוֹעַ או צָבוּעַ
שתי מילים דומות בלשוננו: צָבוֹעַ (בחולם) הוא בעל חיים הניזון בעיקר מפּגרים, וצָבוּעַ (בשורוק) הוא כינוי למי שמעמיד פני חבר או אדם ישר (ואינו כזה). האם הן קשורות זו לזו?
המשך קריאה >>
צפרדע וקרפדה
הצפרדע והקרפדה הן שני מיני דו־חיים שאפשר למצוא בבתי גידול לחים בישראל. הודות לסיפור יציאת מצרים ידוע לכול כי מקור המילה צְפַרְדֵּעַ בלשון המקרא, ומהיכן הגיעה המילה קַרְפָּדָה?
המשך קריאה >>
פלמינגו – שקיטן?
במילונים ובספרות אפשר למצוא את השם 'שקיטן' לפלמינגו. מה מקורו של שם זה, והאם זה השם הרשמי?
המשך קריאה >>
יען או בת יענה?
אין חולק כי בַּת יַעֲנָה היא מין עוף שנזכר במקרא. הוא מוכר מרשימת העופות הטמאים, היינו העופות האסורים במאכל על פי התורה: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ… וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ" (ויקרא יא, יג–טז; וכן בדברים יד, טו).
המשך קריאה >>
איך קיבל הפיל את החדק שלו בעברית
לשוננו פב (תש"ף), עמ' 296–300
היום כל ילד יודע שאפו הארוך של הפיל הוא חדק. ואולם במקרא 'חדק' אינו אלא מין קוץ, וכן הוא בספרות שלאחר המקרא עד העת החדשה.
המשך קריאה >>
פעלים הגזורים משמות בעלי חיים
שמות בעלי חיים תרמו לאוצר המילים בעברית כמה פעלים, מקצתם יוצאים מתוך השימוש המושאל בשם בעל החיים לציון תכונה אנושית.
המשך קריאה >>
שפן, ארנבת וארנבון
שפן, ארנבת וארנבון הם מיני יונקים שלעיתים מזומנות דוברי העברית נוטים לבלבל ביניהם.
המשך קריאה >>
איך נולד הברווז?
בארמית של התלמוד הבבלי נזכר העוף בר אווזא או בר אוזא, מילולית: 'בן אווז'. צירוף זה משמש גם בספרות הרבנית. מתי הפך בר־אווז ל'ברווז'? נראה שההלחמה התרחשה בתחילת המאה העשרים.
המשך קריאה >>
קבוצות בעלי חיים בעברית
לקבוצות בעלי חיים משמשים בעברית ימינו בעיקר ארבעה־חמישה שמות: עֵדֶר, לַהֲקָה, נְחִיל, עֵדָה, וכמובן היחידה הבסיסית, שנשאלה מבני האדם – מִשְׁפָּחָה.
המשך קריאה >>
הנמר ובני משפחתו
נשאלנו מדוע נפוץ כל כך השימוש במילה נמר במשמעות טיגריס. הטיגריס גם הוא ממשפחת החתוליים, אלא שעל פרוותו יש פסי רוחב שחורים ולא כתמים. האם לא הבחינו הסופרים העבריים בין שני בעלי החיים?
המשך קריאה >>
בעלי החיים – האב והאם וצאצאיהם
בעולם העתיק קיבלו בעלי החיים שבמשק האדם שמות נפרדים לזכר ולנקבה, ושמות ייחודיים לצאצאים.
המשך קריאה >>
בעל חיים או בעל חי
הצירוף 'בעל חיים' נטבע בספרות חז"ל, ואילו השיבוש המוכר 'בעל חי' מתועד לראשונה במאה ה־16.
המשך קריאה >>
לשפן יש בית – היכן גרות החיות
מימי קדם בעלי החיים הם חלק בלתי נפרד מחיי האדם. הם חיים לצידו בטבע ובמשכנות מעשי ידיו.
המשך קריאה >>
קן לציפור
הציפורים בטבע מקננות בקינים עוד מימי המקרא. בימינו גם לנמלים ולצרעות יש קן, ובהשאלה הקן משמש גם לבני אדם.
המשך קריאה >>
ממתי גר הכלב במלונה?
בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה >>
מגורי הבקר והצאן
כיום הצאן דָּר בדיר והפרות ברפת. מניין המילה רֶפֶת וממתי המילה דִּיר? ואיפה עוד שכנו הבקר והצאן בימי קדם?
המשך קריאה >>
מגורי בעלי חיים בקיבוץ – סיומת ־ִיָּה
ריבוי ענפי בעלי החיים בקיבוצים הצריך המצאת שמות חדשים, ולשם כך שימשה הסיומת ־ִיָּה.
המשך קריאה >>
מְאוּרָה ומְחִלָּה
בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>
הלול והשובך
ממתי שוכנות התרנגולות בלול, ואיך קיבל הלול את שמו? היכן אפשר למצוא את היונים במקורות העבריים – נוסף על השובך?
המשך קריאה >>
כְּלוּב
בעלי חיים בשבי מוחזקים לעיתים בכלוב. במקרא כלוב הוא תיבה קלועה שמחזיקים בה ציפורים: "כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף" (ירמיהו ה, כז), וכן סל קלוע לפירות: "כְּלוּב קָיִץ" (עמוס ח, א–ב).
המשך קריאה >>
הבֵּיבָר וגן החיות
למקום שבו מוחזקים בעלי חיים לתצוגה ניתנו בעברית המתחדשת שמות שונים. הבולטים שבהם: ביבר וגן חיות.
המשך קריאה >>
אורווה
המילה העתיקה אורווה מוכרת כבר מן התנ"ך, אך היא מתועדת שם בצורת רבים בלבד. מה מקורה של מילה זו ומתי נקבעה צורת היחיד המשמשת אותנו כיום?
המשך קריאה >>
קולות בעלי חיים
כל ילד יודע שכלב נובח וחתול מיילל. המתקדמים יציינו גם את זמזום הדבורה ואת קריאת התרנגול. אבל האם ידעתם מה הוא קולם של הצבי, הזאב והגמל?
המשך קריאה >>
האריה ושמותיו
האריה נחשב למלך החיות בתרבויות רבות, ודמותו המרשימה נעשתה סמל לכוח, לגבורה ולשלטון. הוא גם זכה לשמות רבים.
המשך קריאה >>
עַמְלֵץ
הידעתם שעמלץ הוא כריש גדול ומסוכן? מקורה של המילה בפירוש ייחודי של פסוק מספר תהילים, וכיום היא משמשת מומחים לזואולוגיה.
המשך קריאה >>
אפרוח וגוזל
בלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין אפרוח לגוזל, אך כיום מקובל להבחין ביניהם. מה ההבחנה ועל בסיס מה היא נוצרה?
המשך קריאה >>
דְּבוֹרַאי או כַּוְרָן?
בערב ראש השנה תשס"ה נמסרה הודעה לעיתונות מטעם איגוד מגדלי הדבורים ומועצת הדבש, שקיבלה פרסום רחב בתקשורת, ולפיה החליטה האקדמיה לשנות את כוורן לדבוראי. ואולם האקדמיה לא קבעה את המונח כוורן וגם לא את המונח דבוראי.
המשך קריאה >>
כיסוי לעיני הסוס
מה מהשותף לסוס חורש, לעדשת מצלמה ולנהגים אחרי הצוהריים? כולם משתמשים במילים מן השורש סכ"ך.
המשך קריאה >>
פרשת שמיני – הצב, החרדון והקרפדה
השם צב בתנ"ך נזכר ברשימת שרצים בפרשת שמיני שבספר ויקרא, ושם הוא מציין סוג של חרדון. איך ומתי קיבל בעל השריון את השם צב?
המשך קריאה >>