ארכיון מילה נולדת

ציור של אווירונים בשמיים כחולים הכיתוב: מטוס ואווירון

אווירון ומטוס

אֲוִירוֹן הוא חידושו של איתמר בן אב"י, ומָטוֹס הוא חידושו של ח"נ ביאליק. כך זכה כלי תחבורה שהומצא בראשית המאה העשרים בשתי מילים עבריות.
המשך קריאה >>

איך אמרו תקציב לפני בן־יהודה?

מאת: יעקב עציון

המילה תקציב היא ככל הנראה מחידושי בן־יהודה, אף שאינה נזכרת במילונו. עד שחודשה המילה היה שימוש רחב במילה הלועזית budget בכתיבים שונים בעברית, ולצידה הוצעו כמה חלופות עבריות.
המשך קריאה >>

גמל שלמה ומקור שמו

תשובת חבר האקדמיה דוד טלשיר

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. מדוע ניתן לו שם עברי זה?
המשך קריאה >>

הדתה

מלכתחילה התחדשה המילה הֲדָתָה כהפך למילה 'חילון', כלומר לתאר תהליכים של התקרבות לדת ושל מתן משמעויות דתיות לסמלים קיימים.
המשך קריאה >>

איור של השוטר אזולאי ולידו תמרור - הכיתוב השוטר הכווין את התנועה

עם יצירת שם הפעולה הַכְוָנָה (הקשור לבניין הפעיל) נוצר חוסר הלימה בינו ובין הפועל כִּוֵּן (בבניין פיעל). לא פלא שנגזר משם הפעולה הזה הפועל הִכְוִין, ועוד קודם לכן הפועל הסביל הֻכְוַן – על פעלים אלו ועל פעלים ושמות נוספים מן השורש כו"ן.
המשך קריאה >>

הֶפְטֵר

המונח הֶפְטֵר נקבע לציון 'שחרור מחוב' – על המונח ועל מילים אחרות מן השורש פט"ר.
המשך קריאה >>

איור כד חרסינה ועד דרקון סיני והכיתוב חרסינה

חרסינה על שום מה?

חַרְסִינָה היא הלחם של המילה חֶרֶס עם שם הארץ סִין. ואומנם החרסינה (בלועזית פורצלן) יוּצרה לראשונה בסין ומשם התפשטה לשאר העולם.
המשך קריאה >>

ידיים עם סרטי מדידה הכיתוב: על המילה כיול

כִּיּוּל

השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב).
המשך קריאה >>

מודעה שהתפרסמה בעיתונות ב־13.8.1948 (כאן מעיתון "המשקיף")

מי חידש את המילה מונית?

באב תש"ח, אוגוסט 1948, התפרסמו מודעות של המשטרה בעיתונים שהכריזו על חידוש המילה מונית. מי חידש את המילה ומה היו התגובות לחידוש?
המשך קריאה >>

מכתב של יצחק בן-צבי על מסוק, 15.7.62, ארכיון מכון מזיא

מי חידש את המילה מַסּוֹק

מאת: עוּרית בוגר, רונית גדיש

כיצד ומתי נקבעה המילה מסוק, החלופה העברית להליקופטר, ומי הוא אביה מולידה? ומה הקשר של המילה לנשיאהּ השני של המדינה יצחק בן־צבי ולאחיו אהרן ראובני?
המשך קריאה >>

מניין הגיעה הנבחרת?

נבחרת הנוער של ישראל מתמודדת בימים אלו בתחרות גביע העולם בארגנטינה, וזו הזדמנות לבחון מתי וכיצד החלו להשתמש במילה "נבחרת" במשמע קבוצת שחקנים.
המשך קריאה >>

מניין לנו מעבדה?

המילה מַעְבָּדָה כחלופה ללבורטוריום היא מחידושיו של בן־יהודה. מה עניין עבודה למעבדה ומה היו החלופות האחרות ששימשו?
המשך קריאה >>

מקלידים במקלדת

כיום כולנו מקלידים בקלידי המקלדת ומשתדלים להימנע מטעויות הקלדה. מניין לנו הקלידים, המקלדת וההקלדה?
המשך קריאה >>

נחש נייר ועפיפון

היו שקראו לו נְחַשׁ נְיָר כמו ברוסית. אחרים קראו לו עֲפִיפוֹן – אולי מן המילה עֲפִיפָה (=טיסה) בתוספת הסיומת ־וֹן בהשראת המילה אֲוִירוֹן (אֲוִיר + ־וֹן).
המשך קריאה >>

עגבנייה

איך זכתה העגבנייה בשמה, למה חידוש השם עורר התנגדות של רבים, ומה הייתה החלופה שהציע אליעזר בן־יהודה?
המשך קריאה >>

על מהגרים והגירה

איך קרה ששם הפעולה של הפועל הִגֵּר מבניין פיעל הוא הֲגִירָה במשקל השייך לבניין קל?
המשך קריאה >>

פחזנית

מה הקשר בין המאפה החלול הקטן ובין השורש שנתן לו את שמו פח"ז – שמשמעו קלות דעת, פזיזות ואף הפקרות?
המשך קריאה >>

איור של ילד ולידו צלוחיות מזון והכיתובים: צמחוני? טבעוני? פירותני? חצימחוני?

תזונה עברית בעברית

צִמְחוֹנוּת וטִבְעוֹנוּת, המונחים העיקריים לציון סוגי תזונה, נוצרו מחוץ לאקדמיה. על כן נראה שגם המונחים האחרים שיחפצו בהם הדוברים מוטב להם שייווצרו בשיח הציבורי ללא תיווך של האקדמיה.
המשך קריאה >>

תכנון – מאימתי מתכננים בעברית?