מילה נולדת

במדור הזה אנחנו מתחקים על לידתן של מילים שחודשו בעברית בת ימינו: מי חידש, למה חידש ומתי.

ציור של אווירונים בשמיים כחוליםץ הכיתוב: מטוס ואווירון

אווירון ומטוס

אֲוִירוֹן הוא חידושו של איתמר בן אב"י, ומָטוֹס הוא חידושו של ח"נ ביאליק. כך זכה כלי תחבורה שהומצא בראשית המאה העשרים בשתי מילים עבריות.
המשך קריאה >>

איור של גמל שלמה והכיתוב גמל שלמה

גמל שלמה ומקור שמו

תשובת חבר האקדמיה דוד טלשיר

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. מדוע ניתן לו שם עברי זה?
המשך קריאה >>

הדתה

מלכתחילה התחדשה המילה הֲדָתָה כהפך למילה 'חילון', כלומר לתאר תהליכים של התקרבות לדת ושל מתן משמעויות דתיות לסמלים קיימים.
המשך קריאה >>

איור של השוטר אזולאי ולידו תמרור - הכיתוב השוטר הכווין את התנועה

הכווין

עם יצירת שם הפעולה הַכְוָנָה (הקשור לבניין הפעיל) נוצר חוסר הלימה בינו ובין הפועל כִּוֵּן (בבניין פיעל). לא פלא שנגזר משם הפעולה הזה הפועל הִכְוִין, ועוד קודם לכן הפועל הסביל הֻכְוַן – על פעלים אלו ועל פעלים ושמות נוספים מן השורש כו"ן.
המשך קריאה >>

הֶפְטֵר

המונח הֶפְטֵר נקבע לציון 'שחרור מחוב' – על המונח ועל מילים אחרות מן השורש פט"ר.
המשך קריאה >>

איור כד חרסינה ועד דרקון סיני והכיתוב חרסינה

חרסינה על שום מה?

חַרְסִינָה היא הלחם של המילה חֶרֶס עם שם הארץ סִין. ואומנם החרסינה (בלועזית פורצלן) יוּצרה לראשונה בסין ומשם התפשטה לשאר העולם.
המשך קריאה >>

ידיים עם סרטי מדידה הכיתוב: על המילה כיול

כִּיּוּל

השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב).
המשך קריאה >>

מודעה שהתפרסמה בעיתונות ב־13.8.1948 (כאן מעיתון "המשקיף")

מי חידש את המילה מונית?

באב תש"ח, אוגוסט 1948, התפרסמו מודעות של המשטרה בעיתונים שהכריזו על חידוש המילה מונית. מי חידש את המילה ומה היו התגובות לחידוש?
המשך קריאה >>

מכתב של יצחק בן-צבי על מסוק, 15.7.62, ארכיון מכון מזיא

מי חידש את המילה מַסּוֹק

כיצד ומתי נקבעה המילה מסוק, החלופה העברית להליקופטר, ומי הוא אביה מולידה? ומה הקשר של המילה לנשיאהּ השני של המדינה יצחק בן־צבי ולאחיו אהרן ראובני?
המשך קריאה >>

מילה נולדת

מקלידים במקלדת

כיום כולנו מקלידים בקלידי המקלדת ומשתדלים להימנע מטעויות הקלדה. מניין לנו הקלידים, המקלדת וההקלדה?
המשך קריאה >>

גזירה על עפיפונים

נחש נייר ועפיפון

היו שקראו לו נְחַשׁ נְיָר כמו ברוסית. אחרים קראו לו עֲפִיפוֹן – אולי מן המילה עֲפִיפָה (=טיסה) בתוספת הסיומת ־וֹן בהשראת המילה אֲוִירוֹן (אֲוִיר + ־וֹן).
המשך קריאה >>

איור של יד אוחזת בעגבנייה וכיתוב עגבנייה

עגבנייה

איך זכתה העגבנייה בשמה, למה חידוש השם עורר התנגדות של רבים, ומה הייתה החלופה שהציע אליעזר בן־יהודה?
המשך קריאה >>

על מהגרים והגירה

איך קרה ששם הפעולה של הפועל הִגֵּר מבניין פיעל הוא הֲגִירָה במשקל השייך לבניין קל?
המשך קריאה >>

איור פחזניות

פחזנית

מה הקשר בין המאפה החלול הקטן ובין השורש שנתן לו את שמו פח"ז – שמשמעו קלות דעת, פזיזות ואף הפקרות?
המשך קריאה >>

איור של ילד ולידו צלוחיות מזון והכיתובים: צמחוני? טבעוני? פירותני? חצימחוני?

תזונה עברית בעברית

צִמְחוֹנוּת וטִבְעוֹנוּת, המונחים העיקריים לציון סוגי תזונה, נוצרו מחוץ לאקדמיה. על כן נראה שגם המונחים האחרים שיחפצו בהם הדוברים מוטב להם שייווצרו בשיח הציבורי ללא תיווך של האקדמיה.
המשך קריאה >>

"עברית כהלכה" מתוך "דבר"

תכנון – מאימתי מתכננים בעברית?

אקדם 62, תשע"ח

מתי חודשו הפועל תִּכְנֵן ושם הפעולה תִּכְנוּן? ומי חידש אותם? את התשובות על שאלות אלו מצאנו בגזיר עיתון משנת תש"ד (1944).
המשך קריאה >>

תעמולה

המילה תעמולה חודשה כנראה בסוף המאה התשע־עשרה מן השורש עמ"ל – המציין פעילות, מאמץ והשתדלות.
המשך קריאה >>

תקול

יש הסבורים שהמילה תָּקוּל לקוחה מלשון העגה. האומנם?
המשך קריאה >>

גזיר מעיתון "דבר", כ"ז בתמוז תשי"ב, 20 ביולי 1952

תקרית

השימושים המוקדמים במילה תקרית הם במשמע קוריוז, סיפור קצר – ולא במשמע אינצידנט, היינו סכסוך או אירוע שלילי כלשהו.
המשך קריאה >>