לפעולת ניקוי השיניים בחוט (flossing באנגלית) אפשר לקרוא בעברית חציצת שיניים על פי לשון חז"ל.
המשך קריאה >>
מילה להכיר

חציצת שיניים

הֶגְוֵן (וריאציה)
הֶגְוֵן הוא החלופה העברית לווריאציה – מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון.
המשך קריאה >>

אַקְוָה (aquifer)
אקווה היא מאגר מי תהום, ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה אקווה קשורה למים בדומה למילה מִקְוֶה, ויש בה גם רמז למילה הלטינית aqua שמשמעה מים.
המשך קריאה >>

מִרְצֶדֶת (מובייל)
מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ.
המשך קריאה >>

מַלְקֶטֶת (פינצטה)
מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות.
המשך קריאה >>

גֻּמָּץ
גומץ במקרא הוא גומה או בור. במונחי האנטומיה של האקדמיה נבחר הגומץ לציון גומה שטוחה של גוף או של איבר.
המשך קריאה >>

אִנָּה
הפועל אינה פירושו 'זימן', 'הִקְרָה'. בימינו הפועל אִנָּה משמש לעיתים בלשון הגבוהה בצירופים דוגמת 'אינה הגורל'.
המשך קריאה >>

נָקַף
נָקַף פירושו סָבַב, עָבַר – בעיקר בהקשר של זמן ומועד, אך גם חָבַט, הִכָּה. ואיך זה קשור לנקיפות מצפון?
המשך קריאה >>

פָּרַף
רבים טועים לחשוב כי פָּרַף מציין פתיחה והתרה, ואולם משמעותו של הפועל הפוכה: 'חיבר בקרס', 'רָכַס'.
המשך קריאה >>

אִוָּה
איווה פירושו 'ביקש', 'השתוקק'. בתנ"ך הפועל הזה משמש בעיקר בצירוף אִוְּתָה נַפְשׁוֹ.
המשך קריאה >>

צֶדַע
צדע הוא החלק בפנים שבין המצח לאוזן. ממנו המילה הַצְדָּעָה – מחוות כבוד צבאית שבה שמים את היד על הצדע.
המשך קריאה >>

אַרְכֻּבָּה
ארכובּה היא ברך. מן המשמעות של ברך קיבלה המילה ארכובה משמעות של כלי כָּפוף, וכיום בעיקר ידית כפופה.
המשך קריאה >>

אַצִּילֵי יָדַיִם
מה אצילי ידיים – החלק העליון של היד? בתי השחי? ואולי המרפקים? התשובה תלויה בתקופה.
המשך קריאה >>

פְּתִיתוֹנִים (קוֹנְפֵטִי)
את המילה המחודשת פתיתונים (קונפטי) בחרה האקדמיה משלל הצעות שקיבלה מן הציבור.
המשך קריאה >>

צַהֲלוּלִים
המילה צהלולים משלבת צהלות והילולים ומזכירה את הקול "לוּ־לוּ־לוּ". מי חידש את המילה ומתי היא הופיעה לראשונה?
המשך קריאה >>

יָכְלָה (פוטנציאל)
את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ובשנת 2013 אימצה אותה האקדמיה. באיזו מילה היא התחרתה?
המשך קריאה >>

מִבְדֶּה (פיקצייה)
בהקשר הכללי והמשפטי רווחת בעברית המילה פיקצייה – המצאה של דבר שלא היה ולא נברא, בדרך כלל כדי להשיג מטרה כלשהי. לכך נקבעה החלופה העברית מִבְדֶּה.
המשך קריאה >>

יַעֶפֶת (jet lag)
יַעֶפֶת או בלעז "ג'ט לג" היא תחושת עייפות וטשטוש אחרי טיסה ממושכת, בעיקר כאשר יש הפרשי זמן ניכרים בין נמל המוצא לנמל היעד.
המשך קריאה >>

מַבְחֵשׁ
שמו התקני של המקל דק שנועד לבחישת משקה כגון קפה הוא מַבְחֵשׁ, אך לצידו משמשת גם המילה בּוֹחֲשָׁן.
המשך קריאה >>

קינוב, קניבה, קנובֶת
קינוב או קניבה פירושן הסרת עלים פגומים מירקות. מן השורש הזה נוצרה גם קְנֹבֶת לציון העלים הפגומים המוסָרים מן הירק.
המשך קריאה >>

מַרְחֶשֶׁת
מַרְחֶשֶׁת היא כלי לטיגון עמוק. היא גזורה מהשורש רח"ש שהוראתו היא 'נע', 'לחש'.
המשך קריאה >>

מָטוֹשׁ
מטוש הוא מקלון שבקצהו צמר גפן והוא נועד ללקיחת דגימות, כמו משטח גרון, או לניקוי אוזניים. המונח רוֹוח בקרב אנשי רפואה ומעבדה.
המשך קריאה >>

הִלְחִית
הפועל הלחית ושם הפעולה הלחתה משמשים בקרב בעלי כלבים וּוטרינרים לציון קירור הגוף של הכלב (ובעלי חיים אחרים) על ידי הגברת קצב הנשימה, פתיחת הפה והוצאת הלשון.
המשך קריאה >>

עַרְקוּם
ערקום (talus) הוא שמה של עצם הנמצאת בין עצם העקב לעצם השׁוֹקָה והשׁוֹקִית – עצם זו היא החלק התחתון של המפרק. מקור המילה ערקום בארמית של התלמוד הבבלי, בדיון על הלכות טרֵפות.
המשך קריאה >>

כְּרִית
המילה כרית משמשת בפי אנשי הטבע לציון אזור החוף שמתכסה ונחשף בגאות ובשפל. יש המשתמשים במילה כְּרִית לציון מחזור הגאות והשפל (tide באנגלית).
המשך קריאה >>

אברזין
בְּרֵזֵנְט הוא בד חזק ואטום למים המשמש כיסוי וציפוי (באנגלית: tarpaulin). החלופה העברית שנקבעה תמורתו היא אַבַּרְזִין.
המשך קריאה >>