מאמרים

האקדמיה ללשון העברית מפרסמת כאן מעת לעת מאמרים נבחרים לתועלתם ולהנאתם של הגולשים באתר.
המאמרים פרי עטם של אנשי לשון – ובהם חברי האקדמיה ועובדיה – לקוחים לרוב מתוך כתבי העת של האקדמיה: לשוננו, העברית (לשוננו לעם) ואֲקַדֵּם. מקצת המאמרים נכתבו במיוחד לאתר האקדמיה.

קריאה מהנה.

צילום של כתב פירמידות

לחשים בקדם־כנענית בכתבי הפירמידות: סקירה ראשונה של תולדות העברית באלף השלישי לפסה"נ

מאת: ראובן (ריצ'רד) שטיינר

לשוננו, כרך ע (תשס"ח), עמ' 5–27

צילום של פסל האריה על בנין ג'נרלי בירושלים

האריה חזר הביתה

מאת: גד בן־עמי צרפתי

כלשון עמי: אסופות ומבואות בלשון א, תשנ"ז, עמ' 236–241

אגרת בעברית שכתב בר כוכבא למפקד הרודיון ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים מ"שמעון בן כוסבה".

בר כוכבא ובר יוחאי

מאת: חנן אריאל

מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית

מה היה שמו של מנהיג המרד ביהודה במאה השנייה לסה"נ – בר כוכבא, בר כוזבא, בר כוסבה? ומה אפשר ללמוד מן השמות בדגם 'בן פלוני' או 'בר פלוני' המופיעים בתעודות בנות התקופה?
המשך קריאה >>

צילום של דוד בן גוריון

על יומן המלחמה של דוד בן־גוריון

מאת: אבשלום קור

לשוננו לעם, כרך לד, חוברות ט–י (תשמ"ג), עמ' 231–234

ראש הממשלה – מהפיוט לפוליטיקה ובחזרה

מאת: יעקב עציון

אקדם 46 (תשע"ב)

איור דג עמלץ (כריש)

ברייה ועמלץ שמהּ

מאת: דוד טלשיר

לשוננו לעם, כרך מג חוברת ב (תשנ"ב), עמ' 47–52

צילום מעמוד ישן של הגדת פסח

לשון ההגדה של פסח

מאת: שמעון שרביט

לשוננו לעם, כרכים מ–מא (תשמ"ט-תש"ן), עמ' 29–35

"אנו עוסקים בגוף ההגדה, שהוא קדום, ולא בפיוטים ובשירים שנספחו לה בימי הביניים. את גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י' של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. אם נוציא אפוא מכלל דיון את פרקי המקרא ואת הפסוקים הבודדים הנדרשים בהגדה, נעלה, שההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה."
המשך קריאה >>

צילום בשחור לבן של יחיאל מיכל פינס

"העשירוה נא במילים – אבל בסגנונה אל תשלחו יד": מאה שנה לפטירתו של יחיאל מיכל פינס

מאת: יוסף שלמון

אקדם 47 (תשע"ג)

מקומה של הכוונת לשון בימינו

מאת: גבריאל בירנבאום

ספר רפאל ניר: מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת הלשון, תש"ס, עמ' 334–349

איור של צעירה מניחה רגליים על שולחן משרדי והכיתוב: גברתי ראש העיר או ראשת העירייה?

רָאשׁוֹת ערים והמִשְׁנָה לנשיא: על צורות נקבה של תפקידים שממלאות נשים

מאת: רונית גדיש

אקדם 47 (תשע"ג)

אפשר ליצור צורת נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה.
המשך קריאה >>

צילום כריכת ספר תנ"ך

כיצד מצטטים מן התנ"ך?

מאת: יוסף עופר

לשוננו לעם, כרך מב חוברת ב (תשנ"א), עמ' 57–61

צילום בשחור ולבן של דוד ילין

דרכו של דוד ילין בחידושי המילים

מאת: עפרה מייטליס

העברית, כרך ס חוברות ג–ד (תשע"ב), עמ' 127–147

עברית והשפות הקלסיות – יוונית ולטינית

מאת: דניאל שפרבר

לשוננו לעם, כרך מ–מא: קובץ לשנת הלשון (תשמ"ט–תש"ן), עמ' 302–305

איור פילם של סרט

מי המציא את הפועל צִלֵּם?

מאת: ראובן סיוון

לשוננו לעם, כרך יג חוברת א (תשכ"ב), עמ' 19–22

מינוח מקצועי – מהותו ותרגומו

מאת: משה אזר

לשוננו לעם, כרך מח חוברת ד (תשנ"ז), עמ' 139–146

צילום בשחור ולבן: ישראל אהרוני

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

מאת: דוד טלשיר

אקדם 46 (תשע"ב), עמ' 7

איור מפת ארץ ישראל

הא־הידיעה בשמות מקומות

מאת: יוסף מנחם מרגלית

לשוננו לעם, כרך יא חוברת י (תש"ך), עמ' 250–253

על המונח דַּכְּאָן (repressor): מן המילון למונחי המיקרוביולוגיה

דיון במליאת האקדמיה: זיכרונות האקדמיה ללשון העברית לח–לט–מ לשנים התשנ"א–התשנ"ג, עמ' 265–270

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

מאת: דב ירדן

לשוננו לעם, כרך ה חוברת א (תשי"ד), עמ' 24–27

על התעתיק מעברית לכתב לטיני

העברית, כרך ס חוברות א–ב (תשע"ב), עמ' 62–69

סמליל המשחקים האולימפיים

מילוניאדה: למילים המסתיימות ב־יאדה, 1898–1994

מאת: דן אלמגור

לשוננו לעם, כרך מו חוברת ב (תשנ"ה), עמ' 47–58

המילה עיצומים כחלופה לסנקציות

זיכרונות האקדמיה ללשון העברית כא–כד, תשל"ד–תשל"ז, עמ' 229–234, 274–283

במה שוללין ובמה אין שוללין – על שלילת הנשוא הבינוני הקודם לנושא

מאת: קרן דובנוב

אקדם 39 (תשס"ט)

על ענייני ניסוח או ניסוח ענייני

מאת: שושנה בהט

לשוננו לעם, כרך לח חוברות ט–י (תשמ"ז), עמ' 532–551

איור של לוחות הברית ופתיחת עשרת הדיברות

עשרת הדיברות

מאת: ניסן ברגגרין

עיונים בלשון העברית, תשנ"ה, עמ' 84–89

דיברות היא ריבוי של דיבר, ומין המילה זכר. אולם המדקדקים והנקדנים ניסו להתאים את השם המוזר להם 'דיבְּרות' בפיוטים ובתפילות לאחד מן השמות האחרים משורש דב"ר שבתנ"ך.
המשך קריאה >>

כריכת הספר פרקי עיון בעברית החדשה

על העשייה בלשון העברית בזמן החדש

מאת: משה בר־אשר

פרקי עיון בעברית החדשה ובעשייה בה (תשע"ב), עמ' 93–120

הלכה ומנהג בייעוץ האקדמיה לציבור

מאת: קרן דובנוב

אקדם 44 (תשע"ב), עמ' 6–7

רכבים ונשקים וכיוצא בהם

מאת: חיים א' כהן

אקדם 31 (תשס"ו), עמ' 6–7

איור של פרת משה רבנו

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

מאת: ראובן מירקין

לשוננו לעם, כרך מד חוברת ג (תשנ"ג), עמ' 129– 134

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.
המשך קריאה >>

תמונה של ספר תורה ודגלי שמחת תורה עם הכיתוב: חזק חזק ונתחזק

חזק חזק ונתחזק

מאת: ישראל בן־דוד; יעקב ש' שפיגל

לשוננו לעם, כרך מו, חוברות א ו־ד (התשנ"ה), עמ' 24–26, 176–180

את הקריאה "חזק חזק ונתחזק" נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".
המשך קריאה >>

גלגולו של זנב: מחצרות החסידים אל הסלנג הישראלי

מאת: דוד אסף

לשוננו לעם (גיליון פורים), כרך מד חוברת ב (תשנ"ג), עמ' 73–79

הַלָּעוֹזוֹת החדשים

מאת: ארי אבנר

לשוננו לעם, כרך מג חוברת ד (תשנ"ב), עמ' 147–150

איור של נצר עם פקעי לבלוב ובד של שקד ועליו ציץ

מונחי פריחה והנצה במקורות

מאת: יהודה פליקס

לשוננו לעם, כרך מב חוברת ד (תשנ"א), עמ' 136–141

על המבנה ו/או

מאת: חיים ה' כהן

לשוננו לעם, כרך לב חוברת א (תשמ"א), עמ' 3–14; כרך לד חוברת ד (תשמ"ג), עמ' 112–123

צילום עגבנייה

העגבנייה ומה שעוללו לה שמותיה

מאת: ראובן סיוון

לשוננו לעם, כרך כב חוברת ג וחוברת ח (תשל"א), עמ' 75–104, 220–222

לשון הרע, עין הרע

מאת: ניסן ברגגרין

עיונים בלשון העברית, מקורות ומחקרים ג (תשנ"ה, 1995), עמ' 177–180

שני הצירופים לָשון הרע ועַין הרע נתפסים כצירופים סמיכות שגויים. ניסן ברגגרין מסביר איך נוצרו ומגלה את דעתו שאין לפוסלם.
המשך קריאה >>

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

מאת: זהר עמר

לשוננו, כרך עג חוברת ג–ד (תשע"א), עמ' 327–333

קִוְנוּט, קִוְנֵט, מְקֻוְנָט – quantize, quantization, quantized: גזירת שורש מן קְוַנְט

זיכרונות האקדמיה ללשון העברית נ-נא-נב-נג, ישיבה רסח, עמ' 45–47

תָּלָה שמשמעו 'היה תלוי'

מאת: מנחם צבי קדרי

אסופות ומבואות בלשון: עיונים בלשון ימינו, תשס"ד, עמ' 323–329

פרקי לשון לעם – מילים שאולות בלשוננו

מאת: נפתלי הרץ טור־סיני

לשוננו, כרך ח חוברת ב–ג (תרצ"ז), עמ' 99–109

מונחים עבריים לחג הסוכות בלשונם של יהודי תימן

מאת: יהודה רצהבי

לשוננו לעם, כרך יט חוברת ט–י (תשכ"ח), עמ' 241–247

המשקלים פָּעִיל, פְּעִילוּת לציון able ,-ability-

זיכרונות האקדמיה ללשון העברית נ–נג לשנים תשס"ג–תשס"ו, עמ' 145–151

העברית בת ימינו בסבך התקניות

מאת: מנחם צבי קדרי

אסופות ומבואות בלשון ד: עיונים בלשון ימינו, תשס"ד, עמ' 294–304

איור של קופסאות קרטון והכיתוב מאוצרות הארכיון

שמות עבריים לרחובות ירושלים

מאת: נתן אפרתי

העברית, כרך נט חוברת א–ב (תשע"א), עמ' 62–70

ועדת השמות לרחובות ירושלים, שהוקמה בהוראת הנציב הבריטי הרברט סמואל, הייתה יחידה בסוגה ופעלו בה בצוותא יהודים, נוצרים ומוסלמים.
המשך קריאה >>

אגודת המורים והתפתחות הדיבור העברי, תרס"ג–תרע"ד (1903–1914)

מאת: נתן אפרתי

מלשון יחידים ללשון אומה, תשס"ד, עמ' 32–56

לשונה של מגילת איכה

מאת: שמחה קוגוט

לשוננו לעם, כרך כב חוברת ח (תשל"א), עמ' 213–219

בין לשון המקרא ללשון ימינו

מאת: אורה (רודריג) שורצולד

העברית, כרך נח חוברת ד (תשס"ט–תש"ע), עמ' 203–220

הזמר, הפזמון והעברית המדוברת

מאת: יעל רשף

לשוננו כרך ע (תשס"ז), עמ' 513–532

לשונות חג השבועות

מאת: אבא בנדויד

לשוננו לעם, כרך כה חוברת ח (תשל"ד), עמ' 199–212

"מעתק החילון" מנקודת מוצא בלשנית

מאת: מיכל אפרת

לשוננו, כרך עג חוברת ב (תשע"א), עמ' 209–247

השפעת ההגדה של פסח על הפרזיולוגיה של העברית המודרנית

מאת: מנחם צבי קדרי

עיונים בלשון ימינו: אסופות ומבואות בלשון ד, תשס"ד, עמ' 87–103

איור נחום גוטמן: עדלאידע

מסע העדלידע

מאת: דן אלמגור

לשוננו לעם, כרך מד חוברת ב (תשנ"ג), עמ' 51

השם הידוע לקרנבל פורים נקבע בשנת תרצ"ב (1932) לאחר שוועדת השמות של עיריית תל אביב ביקשה מהציבור הצעות חלופה לקרנבל הפורימי שמתקיים מדי שנה בעיר.
המשך קריאה >>