המילה עגבנייה לא התקבלה בקלות, והיו שהתנגדו לה. מי חידש אותה? ועל פי מה? מי התנגד לחידוש? מה הייתה המילה המתחרה?
המשך קריאה >>
מאמרים
העגבנייה ומה שעוללו לה שמותיה
מאת: ראובן סיוון
לשוננו לעם כב, חוברת ג וחוברת ח (תשל"א), עמ' 75–104, 220–222
לשון הרע, עין הרע
מאת: ניסן ברגגרין
עיונים בלשון העברית, מקורות ומחקרים ג (תשנ"ה, 1995), עמ' 177–180
שני הצירופים לָשון הרע ועַין הרע נתפסים כצירופי סמיכות שגויים. ניסן ברגגרין מסביר איך נוצרו ומגלה את דעתו שאין לפוסלם.
המשך קריאה >>
החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם
מאת: זהר עמר
לשוננו עג, ג–ד (תשע"א), עמ' 327–333
במאמר הכותב עוסק בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת במשנה לאור פירושו של הרמב"ם, ועומד על תרומתו של זיהוי זה להכרת הרֵאליה הקדומה.
המשך קריאה >>
קִוְנוּט, קִוְנֵט, מְקֻוְנָט: גזירת שורש מן קְוַנְט
זיכרונות האקדמיה ללשון העברית נ-נא-נב-נג, ישיבה רסח, עמ' 45–47
מובא כאן דיון במליאת האקדמיה לזכר המשורר אבנר טריניין שהיה גם פרופסור לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית בירושלים.
המשך קריאה >>
תָּלָה שמשמעו 'היה תלוי'
מאת: מנחם צבי קדרי
אסופות ומבואות בלשון: עיונים בלשון ימינו, תשס"ד, עמ' 323–329
בעיתונות הכתובה רווח השימוש בפועל תָּלָה שמשמעו 'היה תלוי'. השימוש בפועל כפועל עומד, יש בו משום חידוש, ומתעוררות שאלות לגבי מדיניות הלשון.
המשך קריאה >>
פרקי לשון לעם – מילים שאולות בלשוננו
מאת: נפתלי הרץ טור־סיני
לשוננו ח, ב–ג (תרצ"ז), עמ' 99–109
בפרקים המובאים כאן נכללים גם הסברים לשמות החודשים תשרי ומרחשוון.
המשך קריאה >>
מונחים עבריים לחג הסוכות בלשונם של יהודי תימן
מאת: יהודה רצהבי
לשוננו לעם יט, ט–י (תשכ"ח), עמ' 241–247
במאמר מובאים מונחים הקשורים בחג הסוכות שיש בהם שינוי המקובל הן מצד הלשון הן מצד מסורת הניקוד.
המשך קריאה >>
המשקלים פָּעִיל, פְּעִילוּת לציון able ,-ability-
זיכרונות האקדמיה ללשון העברית נ–נג לשנים תשס"ג–תשס"ו, עמ' 145–151
דיון במליאת האקדמיה על השימוש במשקל פָּעִיל לתארים המציינים אפשרות – כגון בָּדִיק, רָחִיב ושָׁרִית.
המשך קריאה >>
העברית בת ימינו בסבך התקניות
מאת: מנחם צבי קדרי
אסופות ומבואות בלשון ד: עיונים בלשון ימינו, תשס"ד, עמ' 294–304
שמות עבריים לרחובות ירושלים
מאת: נתן אפרתי
העברית, כרך נט חוברת א–ב (תשע"א), עמ' 62–70
ועדת השמות לרחובות ירושלים, שהוקמה בהוראת הנציב הבריטי הרברט סמואל, הייתה יחידה בסוגה ופעלו בה בצוותא יהודים, נוצרים ומוסלמים.
המשך קריאה >>
אגודת המורים והתפתחות הדיבור העברי, תרס"ג–תרע"ד (1903–1914)
מאת: נתן אפרתי
מלשון יחידים ללשון אומה, תשס"ד, עמ' 32–56
הפרק מתאר את התארגנותם של המורים שלימדו בעברית ואת תרומתם המכרעת להתפתחות הדיבור העברי בארץ ישראל בארץ בראשית המאה העשרים.
המשך קריאה >>
לשונה של מגילת איכה
מאת: שמחה קוגוט
לשוננו לעם כב, ח (תשל"א), עמ' 213–219
ניבים וצירופי לשון מן הרווחים בלשוננו היום מקורם במגילת איכה. אך לא תמיד זהה משמעות הניב או הצירוף בשימוש הלשון היום עם משמעותו המקורית במגילה.
המשך קריאה >>
בין לשון המקרא ללשון ימינו
העברית נח, ד (תשס"ט–תש"ע), עמ' 203–220
ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים.
המשך קריאה >>
הזמר, הפזמון והעברית המדוברת
מאת: יעל רשף
לשוננו ע (תשס"ז), עמ' 513–532
במשך שנים שלטה במוזיקה הפופולרית לשון שירית וגבוהה. רק עם חדירתו של הרוק אל התרבות הישראלית משלהי שנות השישים חל מהפך במעמדה של לשון הדיבור בפזמונים.
המשך קריאה >>
לשונות חג השבועות
מאת: אבא בנדויד
לשוננו לעם כה, ח (תשל"ד), עמ' 199–212
על מילים, ביטויים וענייני לשון הקשורים לחג השבועות, ובהם 'ביכורים', 'עומר', 'עצרת', 'דיברות', 'כפה עליהם הר כגיגית' ו'תיקון ליל שבועות'
המשך קריאה >>
"מעתק החילון" מנקודת מוצא בלשנית
מאת: מיכל אפרת
לשוננו עג, ב (תשע"א), עמ' 209–247
המאמר דן במונח "מעתק חילון" ומביא כדוגמה כמה מילים ומקרים המוסברים במעתק זה.
המשך קריאה >>
מסע העדלידע
מאת: דן אלמגור
לשוננו לעם מד, ב (תשנ"ג), עמ' 51
את השם עדלידע בחרה ועדת השמות של עיריית תל אביב בשנת 1932 בעקבות הקריאה לציבור להציע שם לקרנבל פורים שהתקיים מדי שנה בעיר.
המשך קריאה >>
"חומר" ו"חֵמר"
מאת: גד בן־עמי צרפתי
כלשון עמי: אסופות ומבואות בלשון א, תשנ"ז, עמ' 184–187
המאמר דן במשמעותן של המילים חֹמֶר וחֵמָר בתולדות לשוננו ועל היחס ביניהן.
המשך קריאה >>
חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים
מאת: קרן דובנוב
העברית נח, ג (תשס"ט–תש"ע), עמ' 127–145
על צורות נקבה וצורות זכר של שמות בעלי חיים מתוך עיון ביצירות עבריות מראשית המאה העשרים
המשך קריאה >>
מי צריך מינוח עברי
מאת: רונית גדיש
הרצאה במושב האקדמיה בכינוס בראשון לציון, שבט תשע"א, ינואר 2011
מה הצורך במונחים עבריים בעבר וכיום? מה הדרכים העומדות לרשות מחדשי המונחים? ושאלת השאלות: באיזו מידה המונחים מתקבלים ונקלטים?
המשך קריאה >>
ה"עציון" חוזר לשפתנו
מאת: אבינעם דנין
לשוננו לעם מה, א (תשנ"ד), עמ' 40–43
במאמר מסופר איך נבחר השם עציון לצמח שקודם לכן נקרא פרקרק.
המשך קריאה >>
כצורתו, כתקנו וכיופיו: המתרגם והעברית הנורמטיבית
מאת: אמציה פורת
לשוננו לעם מז, ג (תשנ"ו), עמ' 97–117
במאמר מתואר ומודגם הסגנון העברי במיטבו.
המשך קריאה >>
שלוש תופעות בלשון המוקדמת
מאת: מרדכי מישור
לשוננו עג, א (תשע"א), עמ' 107–115
במאמר מתוארות שלוש תופעות פונטיות אופייניות לשלב רכישת הלשון אצל ילדים, אשר משקפות תהליכים דומים לאלו המתרחשים בלשונם של המבוגרים.
המשך קריאה >>
חמדה בן־יהודה ו"מלחמתה עם השטן": מפעלה הלא ידוע – הפקת המילון
מאת: רעות גרין
העברית נח, א–ב (תשס"ט–תש"ע), עמ' 57–74
במאמר מתוארת תרומתה של חמדה בן־יהודה למפעל המילון ונבחנת השאלה מדוע נפקד מקומה בזיכרון הקולקטיבי.
המשך קריאה >>
מה בין "פרי" ל"פירות"?
מאת: גד בן־עמי צרפתי
לשוננו לעם נא–נב, ג (תש"ס–תשס"א), עמ' 104–109
המילה פרי אינה באה במקרא אפילו פעם אחת בצורת הרבים.
המשך קריאה >>
משמעותם של שמות החגים
מאת: יצחק שלו
לשוננו לעם כו, ג–ד (תשל"ה), עמ' 67–74
המונח חג במקרא חל רק על שלוש רגלים – פסח, שבועות וסוכות – אבל בשימוש רחב יותר הוא מצוי גם לגבי יום קודש בלבד.
המשך קריאה >>
ומה עושים בפועל?
מאת: תמר קציר (כץ)
אקדם 42, תשע"א – 2010
רבים שואלים כיצד להגותו: בַּפֹעַל (בפ"א רפה), בַּפֹּעַל (בפ"א דגושה) או בְּפֹעַל.
המשך קריאה >>
מאה שנים לכתיב העברי
מאת: אמנון שפירא
האקדמיה ללשון העברית בשנת תש"ע – מאה ועשרים שנים לייסוד ועד הלשון העברית
לא בהר־סיני ניתנו כללי הכתיב הדקדוקי אלא במושבה גדרה בחודש אלול תרס"ד (1904), ונותן הכללים היה המורה, חוקר הלשון העברית ושירת ספרד, דוד ילין.
המשך קריאה >>
"זר פרחי שדה עם קוץ אחד או שניים": על שירי הזמר של נעמי שמר
מאת: רחל אוסטרובסקי
לשוננו לעם נו, ג (תשס"ז), עמ' 107–117
שירי הזמר של נעמי שמר נבחנים מצד תוכנם ומצד השימוש ברובדי העברית: לשון המקרא, הלשון המדוברת בת ימינו והמזיגה שביניהם.
המשך קריאה >>
האקדמיה ועורכי הלשון
מאת: רונית גדיש
הרצאה ביום העיון 'הטקסט העברי הלכה ומעשה' במכללת ליפשיץ, שבט תש"ע, ינואר 2010
על העקרונות העומדים ביסוד קביעות האקדמיה בכתיב, בדקדוק, במינוח, בפיסוק ובניסוח, ועל ההיבט היישומי שלהן בעבודת העריכה
המשך קריאה >>
רָאשׁוֹת ערים והמִשְׁנָה לנשיא: על צורות נקבה של תפקידים שממלאות נשים
מאת: רונית גדיש
אקדם 47 (תשע"ג)
החלטת האקדמיה שאפשר ליצור צורת נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, נסמכת על המקורות העבריים העתיקים שבהם לנשים בעלות תפקיד יש תוארי תפקיד בצורת נקבה, כגון נביאה, מלכה ובעלה (בעלת האוב).
המשך קריאה >>
היא עֲקֶרֶת הַבַּיִת – והוא?
מאת: רונית גדיש
אקדם 36, סיוון תשס"ח – יוני 2008
מה צורת הזכר של 'עקרת הבית'? לכאורה תשובה פשוטה: "עֲקַר הבית". אך רק לכאורה, שכן התשובה על השאלה הזאת כרוכה בהבנת הצירוף עקרת הבית, גיזרונו וגלגולי משמעיו.
המשך קריאה >>
הצב, החרדון והקרפדה
מאת: דוד טלשיר
לשוננו סה (תשס"ג), עמ' 351–371
הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>
