מאמרים

האקדמיה ללשון העברית מפרסמת כאן מעת לעת מאמרים נבחרים לתועלתם ולהנאתם של הגולשים באתר.
המאמרים פרי עטם של אנשי לשון – ובהם חברי האקדמיה ועובדיה – לקוחים לרוב מתוך כתבי העת של האקדמיה: לשוננו, העברית (לשוננו לעם) ואֲקַדֵּם. מקצת המאמרים נכתבו במיוחד לאתר האקדמיה.

קריאה מהנה.

כריכת הספר במלחמתה של לשון מאת זאב בן-חיים

לשון עתיקה במציאות חדשה

מאת: זאב בן־חיים

במלחמתה של לשון, תשנ"ב, עמ' 36–85, לשוננו לעם ד, חוברות ג-ה, ח-ט (תשי"ג)

במאמר רחב יריעה בן־חיים מציג את השקפתו על העברית בת ימינו ועל זיקתה לרובדי העברית שקדמו לה, ודן בסוגיית הכוונת הלשון. הוא מציע לקורא להכיר בחיוניותה של העברית החדשה ועם זאת הוא קורא לטיפוחה כשפת תרבות ולשמירת הרציפות ההיסטורית עם העברית המוּרשת.
המשך קריאה >>

רוב רובו

מאת: גד בן־עמי צרפתי

לשוננו לעם, כרך מד חוברת ג (תשנ"ג), עמ' 110–114

דיבור עברי בתקופת ההשכלה

מאת: שלמה הרמתי

לשוננו לעם, כרך לט חוברת ה–ו (תשמ"ח), עמ' 97–160

צילום של קערה מנדאית

שלוש קערות מנדאיות מאוסף יוסף מתתיהו

מאת: אוהד אבודרהם

לשוננו, כרך עז חוברת א (תשע"ה), עמ' 59–98

רב־מילים, המילון השלם – מילון עברי חדש

מאת: עוזי ומינה פריידקין

לשוננו לעם, כרך מט חוברת א (תשנ"ח), 3–25

סוגיות מדעיות בהכנת מילון שימושי

מאת: מרדכי מישור

פרקים בעברית לתקופותיה – אסופת זיכרון לשושנה בהט, תשנ"ז, עמ' 265–272

כיצד סדר נושא ונשוא

מאת: אבא בנדויד

לשוננו לעם, כרך ט חוברות ג–ו (תשי"ח), עמ' 67–75 (ג), 97–107 (ד), 149–165 (ה–ו)

צילום ארבעה סביבונים המוכרים בגולה

הנגה"שים, מנורת החנוכה והמילון העברי

מאת: אסתר גולדנברג

לשוננו לעם, כרך מד חוברת א (תשנ"ג), עמ' 3–11

צילום של שושנה בהט

שתי גישות לחידושי לשון

מאת: שושנה בהט

עם וספר, בטאון ברית עברית עולמית, סדרה מחודשת, חוברת א (תשמ"א, 1981)

מקומה של הארמית בעברית החדשה

מאת: משה בר־אשר

פרקי עיון בעברית החדשה ובעשייה בה, תשע"ב, עמ' 3–55

צילום של לימון על עץ

פרי הדר

מאת: אבא בנדויד

לשוננו לעם, כרך כח, חוברת ז–ח (תשל"ז), עמ' 215–217

צילום של בנימין לפלר

יוסה (יוסף) בירבי ניסן מִשָּׁוֵה קִרְיָתַיִם: קדושתא לסדר "הנני ממטיר"

מאת: בנימין לפלר

לשוננו, כרך עו, חוברת ד (תשע"ד), עמ' 405–446

הריבוי "עולמים" / "עולמות"

מאת: שמא יהודה פרידמן

מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית, תשע"ד

שמונים שנות עשייה בעברית

מאת: זאב בן־חיים

במלחמתה של לשון, תשנ"ב, עמ' 123–129

"שגיאות" בעברית בשירי ביאליק

מאת: אסתר גולדנברג

אקדם, גיליון 25, טבת תשס"ד, עמ' 8-6

איור ישן של רש"י

עצמאותו של רש"י בתחום המילון

מאת: חנוך גמליאל

לשוננו, כרך עג חוברת ג–ד (תשע"א), עמ' 437–448

רבי שלמה יצחקי, מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, נולד בסביבות שנת דת"ת (1040) בעיר טרואה (טרוייש) שבצרפת, ובה פעל רוב ימיו עד למותו בכ"ט בתמוז דתתס"ה (1105). המאמר של חנוך גמליאל – חוקר העברית של ימי הביניים ותפיסות הבלשנים והפרשנים בימי הביניים – מבוסס על הרצאתו בערב עיון פתוח שייחדה האקדמיה לדמותו של רש"י.
המשך קריאה >>

צילום של פרא

פרא וחמור – ומה שביניהם

מאת: זהר עמר

לשוננו, כרך עו, חוברת ג (תשע"ד), עמ' 265–283

טיל מונחה

מאת: דוד פלס

לשוננו לעם, כרך ט חוברת ח (תשי"ח), עמ' 233–238

צילום בול דואר ישראל לזכרה של נעמי שמר

שירי נעמי שמר – קווי היכר סגנוניים

מאת: תמר סוברן

לשוננו לעם, כרך נו, חוברת ג (תשס"ז), עמ' 131–148

אנגלית באוניברסיטאות על שום מה?

מאת: אהרן דותן

העברית, כרך סא, חוברת ד (תשע"ג), עמ' 147–157

על שיבולים ופאה בראש ובשדה

מאת: ישראל רוזנסון

לשוננו לעם, כרך נג חוברת ב (תשס"ב), עמ' 75–80

צילום של אהרן אהרונסון

שֵׁמוֹת הֲמוֹנִיִּים לִצְמָחִים

מאת: אהרן אהרנסון

זכרונות ועד הלשון, מחברת ה (תרפ"א)

בט"ו באייר תרע"ט, 15 במאי 1919, נעלם מעל תעלת למנש האווירון הצבאי שטס בו אהרן אהרנסון, חוקר טבע, אגרונום ובוטנאי ארץ ישראלי, מגלה "אם החיטה". אהרנסון פעל נמרצות למתן שמות עבריים לצמחי ארץ ישראל. פועלו בתחום המינוח העברי מתואר בהרצאה שאמור היה לשאת לפני ועד הלשון ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר מותו פרסם ועד הלשון את ההרצאה ב"זכרונות ועד הלשון".
המשך קריאה >>

טוּזיג או לא טוּזיג – זו השאלה

מאת: מרדכי מישור

לשוננו לעם, כרך מו חוברת ב (תשנ"ה), עמ' 71–74

עם ולשון – חינוך ותרבות

מאת: חיים א' כהן

אקדם 50 (תשע"ד)

"עברית יודעים הכול. עברית מפטפטים הכול. הכול נעשֶׂה בעברית, ובעברית חיה, נושמת, חיונית, מחדשת ומתחדשת כל העת. כדי לכתוב ולדבר עברית אין הישראלי, דובר עברית ילידית, צריך ללמוד דקדוק." לשם מה בכל זאת צריך ללמוד וללמד דקדוק במערכת החינוך כיום? הדברים נאמרו בערב עיון של האקדמיה ללשון העברית בנושא הוראת הספרות והלשון בבתי הספר, ביום הלשון העברית, כ"א בטבת תשע"ד.
המשך קריאה >>

"וְסִימָנָךְ" – סימנים בלשון העברית

מאת: יגאל ינאי

לשוננו לעם, כרך מב, חוברת ד (תשנ"א), עמ' 142–145

על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

מאת: תמר קציר (כץ)

לשוננו, כרך עו, חוברת א–ב (תשע"ד), עמ' 59–77

תלמיד חכם – תלמיד או חכם?

מאת: אליקים וייסברג

לשוננו לעם, כרך מב חוברת ה (תשנ"א), עמ' 191–193

משמעות הצירוף תלמיד חכם היא 'למדן, בקי בתורה'. עיון לשוני בצירוף מעורר שאלה קלה ותמיהה חמורה. הקלה היא בעיה דקדוקית: האם "חכם" שם תואר הוא (תלמיד שהוא חכם) או סומך: תלמיד של חכם? החמורה היא סתירה פנימית: אם אדם גדול וחכם הוא, מה מקומו של "תלמיד" המביע פחיתות כבוד?
המשך קריאה >>

איש יהודי היה בשושן הבירה

מאת: משה בר־אשר

לשוננו לעם, כרך נ חוברת ב (תשנ"ט), עמ' 76–79

תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות

מאת: מחמוד כיאל

העברית, כרך סא חוברת ד (תשע"ג), עמ' 175–192

השפעת הצרפתית על לשון ימינו

מאת: משה קטן

לשוננו לעם, כרך מב, חוברת א (תשנ"א), עמ' 24–25

צילום של שדה כלניות

הדמומית והכלנית

מאת: ראובן סיוון

לשוננו לעם, כרך יב חוברת ו (תשכ"א), עמ' 149

מי חידש את השם 'כלנית' ל־Anemone? ואיך קרא לצמח זה בן־יהודה? ומהי 'דמומית'? ראובן סיוון מנסה לעשות סדר בשמות ובמחדשיהם.
המשך קריאה >>

צילום משנת תר"ת של שמות ימות השבוע

מלחמת שִׁמְשׁוֹם בחוֹלְיוֹם

מאת: שושנה בהט

לשוננו לעם, כרך מב חוברת ה (תשנ"א), עמ' 189–190

ימות השבוע העבריים קרויים על שם מספרם הסודר, ורק השבת זכתה לשם עצמאי. בוועד הלשון היו שסברו שדבר זה אינו אפשרי באומה מתוקנת, ובשנת תרפ"ט (1929) הוצע לתת לימים שמות של ממש.
המשך קריאה >>

איור של ענפי עץ השקד וכיתוב של בית משירו של לוין קיפניס

שקדייה

מאת: טלי בן־יהודה

אקדם 28 (תשס"ה)

מי חידש את המילה שקדייה, וכיצד התקבלה ונפוצה בעברית החדשה? על מה ועל מי הסתמך מחדש המילה בחידושו?
המשך קריאה >>

זָקֵן כמילת טאבו בעברית הישראלית

מאת: הדסה קנטור

פרקים בעברית לתקופותיה: אסופת זיכרון לשושנה בהט, תשנ"ז, עמ' 321–327

צילום של גפרור

גפרור: גלגולו של חידוש מחידושי מנדלי מוכר ספרים

מאת: ראובן מירקין

לשוננו לעם, כרך לג חוברת ד–ה (תשמ"ב), עמ' 135–138

מלחמת השפות ומלחמת השפה

מאת: משה בר־אשר

מכתב לשר החינוך, טבת תשע"ד

דקדוק העברית המתחדשת ומקורות יניקתו

מאת: חיים א' כהן

לשוננו לעם, כרך מט חוברת ג (תשנ"ח), עמ' 117–131

במאמר מקיף זה המחבר סוקר את צמיחת הדקדוק העברי הנורמטיבי על רקע רובדי הלשון ומעמדה של לשון המקרא. בחלקו השני של המאמר הוא בוחן את פעולת הפסיקה של האקדמיה בעשור האחרון של המאה העשרים, ועומד על המגמה לסמוך על כל המצוי ברובדי הלשון ולאו דווקא במקרא.
המשך קריאה >>

איור של שמונת הנרות וכיתוב מילות הבית הראשון של מעוז צור

מעוז צור ישועתי למשורר ושמו מרדכי

מאת: אפרים חזן

חנוכה תשע"ד

"…מעוז צור ישועתי' הוא פיוט לחנוכה הנאמר לאחר הדלקת הנרות במנהגי אשכנז. בזמננו "אומץ" הפיוט גם בקהילות ספרדיות ומזרחיות שונות – בעיקר בשנות המדינה. פיוט זה שייך לפיוטי הגאולה: הוא עוסק בתקופות היסטוריות שונות בחיי עם ישראל ומתאר את הגאולה שהייתה בכל אחת מהן (ראו בעיון להלן)…"
המשך קריאה >>

"מה רציתי להגיד?" פועלי תפיסה ואמירה בעברית הדבורה – משימוש מילולי לשימוש פרגמטי

מאת: אסתר בר אבא בורוכובסקי

מחקרים בעברית החדשה ובמקורותיה, תשע"ד, עמ' 125–137

ניגונה של לשון: משולחנו של חבר האקדמיה

מאת: חיים סבתו

אקדם 49 (תשע"ד)

"…נתבקשתי לומר כמה מילים על כתיבתי בסיפוריי. בסיפוריי כרַתי לי ברית אהבה עם הלשון העברית. ולא הלשון העברית של ימינו בלבד, שכמותה שומעים אנו ברחוב, אלא הלשון העברית על כל רבדיה. גם באוצר המילים וגם בקצב ובנעימה של הלשון משתמש אני ומשתעשע בלשון המשנה והמדרש, בלשון התלמוד והפוסקים, בלשון הפיוט והתפילה ואף בלשון רש"י והרמב"ם, הרמח"ל וחכמי הדרוש…"
המשך קריאה >>

איור של ג'ירף

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

מאת: מיה קסטרו

לשוננו, כרך עה חוברת ד (תשע"ג), עמ' 463–478

על התואר מָרַן

מאת: חנן אריאל

בעקבות פטירתו של הרב עובדיה יוסף, מרחשוון תשע"ד

מקורו של התואר מָרַן במילה הארמית מָרֵא. מילה זו מופיעה כבר במצבות מלכים בארמית העתיקה שנתגלו בסוריה – היא ממלכת ארם – ומשמעה 'אדון'. מָרִי הוא 'אדוני' ומָרַן – 'אדוננו'.
המשך קריאה >>

על הצורות מועצה, מפלגה ומחלקה, מתוך: "על הוועדה לדקדוק של ועד הלשון"

מאת: מאיר מדן

לשוננו לעם, כרך ג חוברת ז (תשי"ב), עמ' 13–16

"הרי דוגמאות אחדות מתוך פרק אחד בעבודת הוועדה לדקדוק של ועד הלשון, מן הפרק הדן בצורותיהם ונטייתם של שמות שאין להם הכרע ברור מתוך המקורות הקדומים. בדיבור החי קיימת מבוכה ופקפוק, ולעתים אנו שומעים צורות שונות וסותרות של אותה מילה…"
המשך קריאה >>

צילום של ירושלים - מתמונת לווין

ערים וחלקיהן: "פרקי לשון לנוער"

מאת: מאיר מדן

לשוננו לעם, כרך ה (תשי"ד), עמ' 14–18

"הבה נתבונן במספר מונחים שנקבעו לציין ערים לסוגיהן. עיר אנו קוראים ליישוב שיש בו אוכלוסייה רבה ומוסדות ציבור, ושרוב האוכלוסייה בו עוסקת במלאכה, במסחר ובתעשייה. השם עיר אינו כולל יישובים חקלאיים, שהם כפרים, מושבות, מושבים וכדומה…"
המשך קריאה >>

"אתה אומר ועושה" – קדושתא לסדר הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת ליניי: מן העבודה במילון ההיסטורי

מאת: בנימין לפלר

לשוננו, כרך עב, חוברת א–ב (תש"ע), עמ' 179–199

מְבַשֵּׂר הַחֹרֶף (ה"סתונית")

מאת: אפרים הראובני

"מחקרים בשמות צמחי א"י", לשוננו, כרך א חוברת ג (תרפ"ט - 1928), עמ' 243–245

מאפייני לקסיקון אחדים של הטקסט המשפטי

מאת: אורלי אלבק

העברית, כרך סא, חוברת א–ג (תשע"ג), עמ' 63–72

העברית כלשון שמית חיה

מאת: גדעון גולדנברג

הלשון העברית בהתפתחותה ובהתחדשותה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשנ"ו, עמ' 190-148

צילום של החותם שנמצא ליד הכותל המערבי

לפשר החותם שנמצא ליד הכותל המערבי

מאת: שלמה נאה

אקדם 48 (תשע"ג)

איור מתקופת ימי ביניים של משפחה מקבלת את השבת

שבת שלום ומבורך

מאת: ניסן ברגגרין

עיונים בלשון העברית, תשנ"ה, עמ' 170-168

איור של עלה קנביס והכיתוב: קנבוס חשיש

אריג הקנבס וקיטור הקנבוס

מאת: יעקב עציון

על מדוכת שמו של הצמח המכונה 'קנביס' – העולה לכותרות חדשים לבקרים – ישבו אנשי ועד הלשון בראשית המאה העשרים. ברשימה מובא קיצור קורותיו של השם בלשוננו.
המשך קריאה >>

צילום של לאה גולדברג עומדת ובידה זר פרחים

לזכר לאה גולדברג ז"ל

מאת: אפרים ברוידא

זיכרונות האקדמיה ללשון העברית, כרך יז (תש"ל), עמ' 46–49