אבא בנדויד זכור בציבור בזכות פועלו בייעוץ לשון ברדיו ובטלוויזיה. לרגל יום השלושים למותו נערכה במכון מזי"א בירושלים התכנסות לזכרו, והכותב הוזמן לומר כמה מילים על הנפטר. השיחה נסַבּה סביב אימוץ לשון המקורות בעיצוב הסגנון המופתי בעברית שלנו. הנושא ממשיך להיות אקטואלי, ועמדותיו של בנדויד עדיין ראויות לשוב ולהיזכר.
המשך קריאה >>
מאמרים
פרק ממשנתו של אבא בנדויד
בת שבעים וצופה אל הבאות
לציון שנת השבעים להקמתה של האקדמיה ללשון העברית
האקדמיה ללשון העברית כשמה כן היא – מוסד אקדמי. היא הוקמה מכוח חוק "המוסד העליון ללשון העברית" שחוקקה הכנסת בשנת תשי"ג (1953), והוטלו עליה שתי משימות כבדות משקל: לכוון את התפתחות הלשון העברית בימינו ולחקור אותה לתקופותיה ולענפיה. התעוזה של מייסדי האקדמיה לראות למרחוק, להתוות את הדרך ולדבוק בה גם בתנאים של מחסור חומרי מתמיד היא ההשראה לקביעת המדיניות של האקדמיה היום ובעתיד.
המשך קריאה >>
גיליון חדש מתוך "דיוואן שמואל הנגיד: קודקס מן הגניזה"
לשוננו פו, ג (תשפ"ד), עמ' 280—299
המאמר כולל מהדורה מלאה של הקטעים החדשים שנתגלו – בלויית ביאורים ותצלומי דפי כתב היד המקורי.
המשך קריאה >>
נוכחות לשון המגילות בעברית החדשה
העברית עא, ג (תשפ"ד), עמ' 149–153
במאמר זה הכותב סוקר לקט דוגמאות הממחישות את נוכחות לשון המגילות בעברית שלנו:
מילים וביטויים שנשאלו ישירות מן המגילות או שצמחו בדרך עצמאית לפני גילוי
המגילות ונמצאו מכוונים למתועד במגילות.
המשך קריאה >>
התגבשות סגנון העיתונות המודרני
לשוננו פו, ב (תשפ"ד), עמ' 221–238
התגבשות לשון העיתונות העברית היא פרק חשוב בתולדות העברית החדשה, ומיוחסת לה חשיבות מכרעת בעיצוב העברית בת זמננו.
המשך קריאה >>
איך דיברו כאן פעם?
דרכי ההתחקות על העברית המדוברת בתקופת התחייה
איך נוכל לשחזר כיצד נשמעה העברית החדשה בראשית ימיה? סקירה חדשה מציגה את דרכי ההתחקות על הדיבור העברי הטבעי בראשיתו וכמה מאפיינים מעניינים שלו.
המשך קריאה >>
החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל
תחייתה והתחדשותה של העברית: מחקרים ועיונים (ירושלים תש"ף), עמ' 30–38
במלאת שלושים יום לפטירתו של פרופ' אילן אלדר, חבר האקדמיה ללשון העברית, אנו מביאים כאן פרק מספרו "תחייתה והתחדשותה של העברית: מחקרים ועיונים".
המשך קריאה >>
"שבכל הלילות שֻלחן־הורים לחוד ושֻלחן־בנים לחוד"
ההגדה הקיבוצית – בין מסורת לחידוש
רשומה חדשה על לשונן של ההגדות הקיבוציות המוקדשת כמחווה לקיבוצים שעברו שעת שבר גדולה ביותר.
המשך קריאה >>
תהלים, הומרוס וטשרניחובסקי – על מקורה הלשוני של הסרעפת
אקדם 46 (תשע"ב–2012)
חידושה של המילה סַרְעֶפֶת התבסס על המילה המקראית הנדירה שַׂרְעַפִּים.
המשך קריאה >>
האמת על "שח־רחוק"
אקדם 27 (תשס"ד–2004), עמ' 6–8
אנו נשאלים שוב ושוב מה האמת על המילה "שח־רחוק". מאמרה של אסתר גולדנברג סוקר את השימוש במילה בגרסאותיה השונות ואת מידת התקבלותה, ואגב כך מציגה שפע חידושים מבית בן־יהודה.
המשך קריאה >>
לתולדות שמו של הטכניון
לשוננו לעם נא–נב, ד (תש"ס–תשס"א) עמ' 9–15
הטכניון היה המוסד שעל שפת הלימוד בו ניטשה מלחמת השפות ביישוב העברי בשנת 1913. אך גם על שמו של הטכניון התנהלו דיונים סוערים.
המשך קריאה >>
ואלה שמותיהן
העברית עא, א (תשפ"ד), עמ' 30–42
סמדר ברק סוקרת במאמר מן הגיליון האחרון של 'העברית' שמות משפחה שנשים יצרו לעצמן בתקופת התחייה ולאחריה.
המשך קריאה >>
שיר חידה לא נודע מימי הביניים
אקדם 74, מרחשוון תשפ"ד – נובמבר 2023
חידה קצרה בכתב יד, המתוארכת למאה החמש־עשרה ומופיעה באוסף כתבי היד העבריים בספרייה הלאומית של צרפת טרם פוענחה וטרם ראתה אור.
המשך קריאה >>
"תחי שפתינו הקדושה"
במלאת מאה ועשר שנים למלחמת השפות
מאמרה של ד"ר נטע דן במלאת מאה ועשר שנים למלחמת השפות, אשר נצרבה בתודעה הציבורית כניצחון מוחץ של השפה העברית וכסמל לעצמאות לאומית ותרבותית.
המשך קריאה >>
"חֲתַכְתִּיהָ כְּאֵבֶר הַחַי מִן הַנֶּפֶשׁ": הפרֵדה של אצ"ג מן היידיש
עם עלייתו של המשורר אורי צבי גרינברג ארצה ב־1924 הוא פסק לכתוב ביידיש ודבק בעברית המתחדשת.
המשך קריאה >>
"דוכיף ודוכיפת, צוצלת וצוצל": לשונו של מאיר שלו בכתיבה לילדים
לכבוד שבוע הספר העברי תשפ"ג, מאמר חדש באתר סוקר חדשנות לשונית ותחבולות לשון מגוונות בכתיבתו של מאיר שלו לילדים.
המשך קריאה >>
לתולדות הביטוי "חס וחלילה"
לשוננו פה, א (תשפ"ג), עמ' 51–63
הצירוף "חס וחלילה" נראה כמטבע שטבעו חכמים, אך ביטוי אינו מופיע בספרות חז"ל, והעובדה שהוא נמצא בכמה דפוסים של התלמוד והמדרש נובעת מפיענוח מוטעה של ראשי התיבות ח"ו כ"חס וחלילה" במקום "חס ושלום".
המשך קריאה >>
תרס"ח–תשי"ט (1908–1959): אליעזר בן־יהודה, מלון הלשון העברית הישנה והחדשה
לשוננו לעם נז, ג (תשס"ח), עמ' 180–190
במאמר מובאת סקירה על מילון בן־יהודה – "החיבור הלקסיקוגרפי המקיף ביותר בתולדות המילונות העברית החדשה" – תולדותיו, אופיו, ייחודו והביקורת שנמתחה עליו.
המשך קריאה >>
פרקים בתולדות המילונות העברית החדשה: מילון בן־יהודה
לשוננו נד (תש"ן), עמ' 311–323
הכותב סוקר את מילון בן־יהודה – תולדותיו, ייחודו והישגיו על רקע תקופת חיבורו.
המשך קריאה >>
חידושי המילים של אליעזר בן־יהודה (לפי מילונו)
לשוננו לעם יב, ב–ג (תשכ"א)
במאמר נסקרים כל חידושי המילים של בן־יהודה המובאים במילונו.
המשך קריאה >>
אליעזר בן־יהודה ותחיית הדיבור העברי
לשוננו לעם כד, ג–ד (תשל"ג), עמ' 65–116
במלאת 50 שנה למותו של בן־יהודה כתב ראובן סיוון על פועלם של הראשונים – בן־יהודה וחבריו – "שבלהט אהבתם לעמם ולשפתו חוללו את נס תחיית הדיבור העברי".
המשך קריאה >>
ממילונו של בן־יהודה ועד היום
דברים שנשא פרופ' זאב בן־חיים בישיבה חגיגית של מליאת האקדמיה לרגל חנוכת יד בן־יהודה בשנת היובל למותו של אליעזר בן־יהודה (תשל"ג – 1973).
המשך קריאה >>
עיוני לשון: "לכבוד" בפתיחת מכתב – מקורה וגלגוליה
אקדם 71, מרחשוון תשפ"ג – נובמבר 2022
אחת הנוסחאות הבולטות ביותר במכתבים בימינו, בעיקר מכתבים רשמיים, היא נוסחת לכבוד, המופיעה לפני הזכרת שמו של נמען המכתב. מניין נוסחה זאת?
המשך קריאה >>
עוד כמה מחשבות על "רק אני, אני ואתה"
אקדם 71, מרחשוון תשפ"ג- נובמבר 2022
גם משיר הילדים הנודע של ביאליק אפשר ללמוד על עומק הקרבה של המשורר למקורות ישראל, מן התנ"ך ועד לחוכמת הנסתר ולחסידות.
המשך קריאה >>
מה רע בביטוי בְּחֶלְקוֹ
אקדם 43, אלול תשפ"ב - ספטמבר 2022
"בדי עמל הצלחתי": דבר והיפוכו
אקדם 56, אלול תשפ"ב – ספטמבר 2022
דוחק השיר בתורת־הלשון העברית בימי־הביניים
מחקרי לשון מוגשים לפרופ' זאב בן־חיים בהגיעו לשיבה, ירושלים תשמ"ג
המאמר מתפרסם לזכרה של אסתר גולדנברג שהלכה לעולמה בתמוז תשפ"ב (יולי 2022) – באדיבות הוצאת ספרים על שם י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
המשך קריאה >>
על פתיחה מוטעית של קיצורים וראשי תיבות
אקדם 70, תמוז תשפ"ב – יולי 2022
קיצורים וראשי תיבות עשויים לציין ביטויים שונים זה מזה, כידוע. למשל ראשי התיבות ז"ל יכולים להתפרש 'זיכרונו לברכה' וגם 'זה לשונו'. בדרך כלל ההקשר מכוון את הקורא לפירוש הנכון. אבל, כאמור, רק בדרך כלל. הנושא אינו חדש ונדון בספרות המחקר. מאמרו של חבר האקדמיה, מרדכי מישור סוקר כמה קוריוזים הנוגעים לעניין שנקרו לו.
המשך קריאה >>
חיי הלשון בספרות העברית
אקדם 70, תמוז תשפ"ב – יולי 2022
דברים שנשא פרופ' אבנר הולצמן בכינוס המדעי הבין־לאומי המקוון "העברית החדשה: תמונת מצב" שהתקיים באדר א' תשפ"ב (מארס 2022).
המשך קריאה >>
גלגולה של חולצה
העברית סט, א-ב (תשפ"ב), עמ' 71–80
רוב שנותיה של השפה העברית עברו עליה בלא המילה חֻלְצָה, עד אשר חידשהּ ההיסטוריון ואיש הלשון יוסף קלוזנר בשלהי המאה התשע־עשרה. אך לְמה בדיוק כוון חידושו מלכתחילה?
המשך קריאה >>
שימוש הלשון: הצורה הפנימית
לשוננו לעם א, ג (תשרי תש"ו), עמ' 3–5
במאמר קצר זה הכותב מדגים את הרעיון שבו הוא חותם את דבריו: "תחיית הלשון העברית בפינו ובעטנו לא תהא של ממש כל זמן שנסתפק בידיעת צורתה החיצונית של הלשון ולא נחתור בכל כוחנו ובכל מאודנו להשליט עלינו גם את צורתה הפנימית…"
המשך קריאה >>
אֱלִיעֶזֶר בּוֹט יְהוּדָה
האם המחשב יכול להמציא מילים בעברית? חוקרות באוניברסיטה העברית בנו מערכת המנסה לחקות את תהליך היצירה האנושית של חלופות עבריות תמורת מילים לועזיות.
המשך קריאה >>
קריינא דאיגרתא: האקדמיה ולשון הקריינים
אקדם 69, טבת תשפ"ב – דצמבר 2021
דבריה של רות אלמגור־רמון, חברת האקדמיה ללשון העברית ויועצת הלשון ברשות השידור ותאגיד השידור "כאן" במעמד ההוקרה לקרייני ישראל, בישיבת מליאת האקדמיה ביום י"א בתמוז תשפ"א (21 ביוני 2021).
המשך קריאה >>
שקיעי ספרדית יהודית בעברית החדשה
מחקרים בעברית בת זמננו מאת אורה (רודריג) שורצולד, תשע"ט
מאמרה של פרופ' אורה (רודריג) שורצולד דן בהשפעתה של הספרדית היהודית (לדינו) על העברית החדשה – מילים שאולות, תרגומי שאילה, שימושי לשון ועוד.
המשך קריאה >>
יין חדש בקנקן ישן
לשוננו לעם מג, א (תשנ"ב), עמ' 15–19
הלך לעולמו ד"ר ניסן נצר – בלשן ומורה בחסד. לזכרו המבורך אנחנו מפרסמים כאן מאמר קצר פרי עטו על תחיית מילים עתיקות בעברית החדשה.
המשך קריאה >>
הצירופים "וזה" ו"או משהו" בעברית המדוברת בת־זמננו
לשוננו פג-ד (תשפ"א), עמ' 424-401
המחברת עוסקת בביטויים "וזה" ו"או משהו" בעברית המדוברת בת זמננו – היא דנה במעמד הדקדוקי שלהם ובתפקידיהם בשיח מתוך עיון בהיבטים הקוגניטיביים, החברתיים והתרבותיים של השימוש בהם.
המשך קריאה >>
למה שלא נקרא לחתול "חתול"?
המאמר של הבלשן פרופ' אהרון דולגופולסקי מזמין את המתעניינים להתחקות על מקור המילה חתול בלשונות אירופה בדרך סיפורית מרתקת.
המשך קריאה >>
שמות עבריים למחלות צמחים של גידולים חקלאיים ועצי יער בישראל
אקדם 50, תשע"ד (2014)
עם תִרבותם של צמחים ניתנו שמות למחלותיהם. במקרא ובמשנה נזכרים שמות מחלות צמחים כגון שִׁדָּפוֹן, יֵרָקוֹן, גָּרָב, עֹבֶשׁ ונֶמֶק. מתחילת העשייה החקלאית המודרנית בארץ בשליש הראשון של המאה העשרים החלו במתן שמות עבריים למחלות צמחים, והשלימה את המלאכה ועדה מיוחדת בשיתוף האקדמיה. רשימת שמות מחלות הצמחים אושרה ופורסמה בשנת תשע"ד.
המשך קריאה >>
על גלוסר המילים השאולות מיוונית ומרומית
אקדם 68, ניסן תשפ"א – אפריל 2021
לרגל פרסומו של גלוסר המילים השאולות מיוונית ומרומית בהוצאת האקדמיה לשון העברית מספרת המחברת ד"ר נורית שובל־דודאי על מילים אלו הנמנות באוצר המילים של לשון חכמים, ורבות מהן משמשות עד ימינו.
המשך קריאה >>
שְׁחוֹרָה — כינוי למשקה העשוי מקפה
אקדם 60, תשע"ח (2018)
במאמר זה המחבר דן בשאלה איך הפכה המילה העברית 'שחורה' לכינוי לקפה בערבית של יהודי תימן.
המשך קריאה >>
להרקיע לשחקים – ממתיחה להגבהה
אקדם 57, תשע"ז (2016)
צירוף הלשון 'הרקיע שחקים' רגיל בעברית החדשה, ומשמעותו (הממשית או המושאלת) – עלה עד לשמים.
המשך קריאה >>
זכרייה, זכריני או אוזן העכבר
אקדם 58, תשע"ז (2017)
בשנת תרס"ה (1905) כתב חיים נחמן ביאליק את השיר "קומי צאי אחותי כלה", המתאר בצבעוניות וברגש את בוא האביב, עת מלבלבים העצים וקרני האור מרקדות בין השושנים.
המשך קריאה >>
הֲוָי — בבואה של מילה רוסית
לשוננו לעם לט (תשמ"ח), עמ' 205–210; אקדם 59, תשרי תשע"ח (2017)
במאמר קצר הזה המחבר מתחקה על חידושה של המילה הווי – מה מקורה מי חידש אותה ומתי, ממתי היא מתועדת במילונים, מה ניקודה ומה הוראתה.
המשך קריאה >>
דרשות סמויות בהגדה של פסח
אקדם 68 (ניסן תשפ"א, אפריל 2021)
ההגדה של פסח נועדה לקיים את מצוות "והגדת לבנך". התורה מספקת לנו טקסט שאפשר לקיים בו את המצווה: "וידוי ביכורים" (דברים כו 5–8). פסוקים אלו מתפרשים בהגדה בדרך המדרש.
המשך קריאה >>
מה אמרו קדמונינו במקום "או־קיי"
העברית סח (תשפ"א) א, עמ' 18–23
המחבר מצא בכתבים הקדומים שני תחליפים מפתיעים למילה "או־קיי": לְחַיִּים או בגרסה של הארמית הבבלית לְחַיֵּי והמילה אֲבָל.
המשך קריאה >>
ישראל מייצאת מילים
לשוננו לעם מג, ב (תשנ"ב), עמ' 43–46
מה הקשר בין פיורד וגייזר למכתש ופער? ומה העניין שמצאה הוולשית בלשוננו? סיפורן של קומץ מילים מן העברית הישראלית שפילסו דרכן ללשונות אירופה.
המשך קריאה >>
אירנה גרבל – החברה הראשונה באקדמיה
בשנת תשי"ז (1957) נבחרה אירנה גרבל כחברה־יועצת – האישה הראשונה בקרב חברי האקדמיה (שנתיים אחריה נבחרה גם לאה גולדברג לחברה־יועצת).
המשך קריאה >>
העלאת תרומה: בין פיתוח לשוני לחידוש הלכתי
לשוננו פג (תשפ"א), עמ' 7—23
אחד מן החידושים בלקסיקון הפועל של לשון חכמים הוא השינוי במשמע השורש על"י. במקרא הוא משמש בעיקר במשמע של תנועה פיזית לגובה, ובלשון חכמים נוסף לו גם משמע של ביטול.
המשך קריאה >>
על המבטא העברי ב"קול ישראל"
לשוננו לעם טו (תשכ"ד), עמ' 83–110
בפגישת צוות "קול ישראל" עם חברי האקדמיה ללשון העברית נדונה שאלת המבטא העברי הנדרש בשידורים: הגיית הח' והע', הדגש החזק והשווא הנע ועוד.
המשך קריאה >>
החיסון העברי הראשון
אקדם 67, מרחשוון תשפ"א – נובמבר 2020
ברחבי העולם שוקדים במרץ רופאים וחוקרים על מציאת חיסון למחלה שמחולל נגיף הקורונה. מניין הגיעה המילה חיסון במשמעה הרפואי אל העברית?
המשך קריאה >>
שיחות עם עגנון על חברה ולשון
אקדם 67, מרחשוון תשפ"א – נובמבר 2020
המחבר שוחח עם הסופר ש"י עגנון בהיות עגנון בן 81 ובין השאר עלתה בשיחה שאלת השימוש בשפה העברית בקרב יהודים בארץ ובגולה.
המשך קריאה >>
לא לגאונים בלבד – הצצה היסטורית לשונית לתקופת הגאונים
מ"אם פולניה" ועד חשד לשחיתות
העבודה במפעל המילון ההיסטורי מספקת הצצה לחיי היום־יום של היהודים לפני כאלף שנה.
המשך קריאה >>
לאטימולוגיה של כמה מלות סלנג בעברית הישראלית של ימינו
לשוננו לעם לה (תשמ"ד), עמ' 19–25, 44–50, 72–79
המחבר מתחקה על היוולדותם של ביטויי העגה חֶרְבּוֹן, מחורבן, חִרְבֵּן, הִתְחַרְבֵּן ואָכַל חֶרְבּוֹן.
המשך קריאה >>
"אפיקומן הוא! כי לא ידעו מה הוא" – על דרכיה של מילה אחת בתולדות המילונאות העברית
לשוננו פב (תש"ף), עמ' 357—370
על אף האזכורים המעטים יחסית של האפיקומן בספרות חז"ל הוא זכה לעמוד במרכז שלל דיונים ביצירה התורנית מחד גיסא, ובספרות המחקר מאידך גיסא.
המשך קריאה >>
תחיית הלשון – האומנם נס?
לשוננו לעם מ–מא (תשמ"ט–תש"ן), עמ' 208–214
תחיית הלשון העברית, הקדושה, העתיקה, ה"מתה" (כפי שהבלשנים מכנים לשון שאינה משמשת לתקשורת טבעית) – יש בה כדי לעורר פליאה.
המשך קריאה >>
איך קיבל הפיל את החדק שלו בעברית
לשוננו פב (תש"ף), עמ' 296–300
היום כל ילד יודע שאפו הארוך של הפיל הוא חדק. ואולם במקרא 'חדק' אינו אלא מין קוץ, וכן הוא בספרות שלאחר המקרא עד העת החדשה.
המשך קריאה >>
ביאליק ובן־יהודה — מחלוקת בין מחדשים
אקדם 66, סיוון תש"ף – יוני 2020
לקראת יום השנה לפטירתו של המשורר הלאומי ח"נ ביאליק – מאמרו של שמואל אבנרי, מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק.
המשך קריאה >>
"לשון עבר היא לשוני"
אקדם 66, סיוון תש"ף – יוני 2020
סקירה של שתי מחברות, הכתובות בכתב ידו הרהוט של מארי משומר בן שמואל נסים, מהחשובים שבחכמי עדן. המחברות מלמדות על לימוד עברית בעדן לפני כמאה שנה.
המשך קריאה >>
על שמות מקומות ערביים מדומים; איך אומרים 'הורסט' בעברית
הגאוגרף יהודה זיו (תרפ"ו–תש"ף, 1926–2020) הלך לעולמו שְׂבע שנים ומעשים. יהודה זיו שילב בחייו המקצועיים את שלוש אהבותיו: הגאוגרפיה של ארץ ישראל, ההדרכה והלשון. כמה ממאמריו ראו אור בכתב העת "לשוננו לעם" בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, ומתוכם אנחנו מביאים כאן שניים.
המשך קריאה >>
בין טרנסקריפצייה לטרנסליטרציה: התעתיק מעברית לאותיות לטיניות
העברית ס, א–ב (תשע"ב), עמ' 43–60
המאמר סוקר את השאלות והבעיות שמציב התעתיק של מילים בשפה אחת לאותיות של שפה אחרת, ואלה מודגמות בתעתיק מעברית לאותיות לטיניות. לפני הקוראים נפרסים השיקולים בקביעת הכללים והיתרונות והחסרונות של הפתרונות השונים שהוצעו.
המשך קריאה >>
בגלל שהיא ברת תוקף
העברית ס, ג–ד (תשע"ב), עמ' 99–121
יש שצורות המופיעות בתעודות העבריות הקדומות – ובעיקר בטקסטים שאינם נחשבים מופתיים – אינן מתיישבות עם מה שקבעו אנשי התקן או עם מה שמקובל לראות בו כלל של העברית התקנית, ואז נוצר פער מעניין בין נתוני העברית הקדומה למערך הידע של משתמשי העברית בימינו.
המשך קריאה >>
"לַמְּדֵנִי דבר בדברי לשון"
אקדם 40, שבט תש"ע – ינואר 2010
במלאת חמישים שנה ללכתם של הסופר ש"י עגנון וחוקר הלשון חנוך ילון ושלושים שנה למותו של דב סדן אנחנו מפרסמים שוב את מאמרה של ברכה דלמצקי־פישלר על הקשרים בין השלושה.
המשך קריאה >>
הערות לשון, משלבים ולהגים בספרו של אלי עמיר 'אהבת שאול'
לשוננו לעם נ, ב (תשנ"ט), עמ' 80–92
בחודש טבת תש"ף (ינואר 2020) הלך לעולמו חבר האקדמיה וחוקר הלשון העברית והערבית היהודית פרופ' יעקב מנצור. לזכרו מתפרסם המאמר פרי עטו.
המשך קריאה >>
"לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה" (יש' ט 6) – לפשר המ"ם הסתומה
לשוננו פב, א (תש"ף), עמ' 7–22
מחזר של השפה העברית
העברית סו, א–ד (תש"ף), עמ' 113–117
בערב לזכרו של עמוס עוז שהתקיים באקדמיה ללשון העברית כמה חודשים לאחר מותו השתתפה בתו פרופ' פניה עוז־לצברגר ונשאה דברים על הקשר העמוק של אביה לעברית.
המשך קריאה >>
העוגה וחבית היין; הגונב מגנב
בחודש מרחשוון תש"ף הלך לעולמו בן־ציון פישלר שבע ימים ומעשים. הוא שלח ידו גם במחקר העברית, ועיקר מעייניו בתחום זה היה חקר הניבים והפתגמים. בייחוד חביבים היו עליו ״פתגמי חז״ל שחז״ל לא אמרום״.
המשך קריאה >>
לתולדות שמות הצמחים דַּם הַמַּכַּבִּים, חַמָּנִית-חַמָּנִיָּה
לשוננו לעם נ, א (תשנ"ט), עמ' 48–51
"ככה" בעברית המזרחית בישראל: בחינה סינכרונית והיסטורית
לשוננו פא (תשע"ט), עמ' 371–385
המאמר מנתח את הרכיב הלשוני ככה, ועומד על קשריו עם הערבית היהודית ששימשה בפי דוברים ישראלים בני הדור הראשון לעלייה.
המשך קריאה >>
פירוש רש"י לתורה והמסורת האשכנזית הקדומה של לשון חז"ל
לשוננו פא (תשע"ט), עמ' 150–160
בעיון הקצר המחבר מבקש להדגים את תרומת יצירתו הפרשנית הענפה של רש"י לתורה לחקר לשון חז"ל.
המשך קריאה >>
מפני מה אין מלך המשיח בא
לשוננו לעם מה, ד (תשנ"ד), עמ' 179–181
המחבר דן בהיבטים הלשוניים של שני מטבעות הקשורים למשיח: (א) "ואף על פי שיתמהמה"; (ב) "היכונו לביאת המשיח".
המשך קריאה >>
חילופי חולם (חסר) וקמץ
לשוננו לעם מב, א (תשנ"א), עמ' 12–17
בעברית הנוהגת היום הקמץ נהגה a, וזהו 'קמץ גדול', ויש קמץ הנהגה o והוא מכונה 'קמץ קטן'. קמץ קטן מקורו חולם, כגון שָׁרְשׁוֹ שיסודו שֹׁרֶשׁ. המחבר מראה שברוב רובם של המקרים במקרא קמץ שביסודו חולם (חסר) הוא קמץ קטן ולא קמץ גדול.
המשך קריאה >>
להד״ם ואחיו
לשוננו ס, א–ב (תשנ"ז), עמ' 33–51
המאמר מתאר את השתלשלות השימוש בזוגות הצירופים 'לא היו דברים מעולם' וניגודו 'כבר היו דברים מעולם', 'כבר היה לעולמים' וניגודו 'ולא היה לעולמים' – בתולדות הספרות העברית.
המשך קריאה >>
צירופי ימינו ומאגר המילון ההיסטורי
לשוננו לעם עז, א (תשס"ח)
המאמר סוקר שפע רב של צירופי לשון על רקע העבודה במדור הספרות החדשה של מפעל המילון ההיסטורי.
המשך קריאה >>
מטבע ושיבוביו: על שני צירופים וגלגוליהם בספרות
לשוננו לעם נ, א (תשנ"ט), עמ' 12–21
המאמר עוסק בשני מטבעות לשון מוכרים ובגלגוליהם: בין לטוב בין למוטב ובקליפת אגוז.
המשך קריאה >>
הכתיב העברי בין עילגות לשמרנות
פורסם במדור מכתבים למערכת בעיתון הארץ ב־26 ביוני 2019
הדברים נכתבו בתגובה לדברי ביקורת של עטרה אופק בעניין הכתיב העברי והחלטות האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>
על השימוש באל ובל־ לפני שם עצם ובכינויים בעברית בת ימינו – היבטים תחביריים וסמנטיים
דברי המפגשים השנתיים ה־29 וה־30 של החוג הישראלי לבלשנות על שם חיים רוזן בעריכת חוה בת־זאב שילדקרוט ואביב אמית, תשע"ה, עמ' 4–21
שינויים במינוח – מן הציבור אל האקדמיה
אקדם 59, תשרי תשע"ח
פניות רבות שאנחנו מקבלים מעלות סוגיות חברתיות שמעסיקות את הציבור ויש להן גם פן לשוני. מקצתן מולידות בסופו של דבר החלטות – הן בדקדוק הן במינוח.
המשך קריאה >>
מדרון חלקלק
אקדם 64, תשע"ט
דברי אזהרה נוקבים מאת פרופ' שלמה אבינרי, חתן פרס ישראל בחקר מדע המדינה, על המעבר להוראה בשפה האנגלית באוניברסיטה העברית.
המשך קריאה >>
השם טֶבַע
לשון ועברית 5, תשנ"א, עמ' 20–24
המילה החשובה והבסיסית כל כך בימינו טֶבַע נוצרה רק בלשון חז"ל, אך בלשון זו שימשה במשמעות 'מַטְבֵּעַ'.
המשך קריאה >>
אהרן אהרנסון, השעונית והאלמוות
אקדם 64, תשע"ט
100 שנה למותו של אהרן אהרנסון, איש המדע והמעש – סקירה מעניינת על מאמר ביקורת פרי עטו על רשימת שמות עבריים לצמחים המצויים בארץ שפרסם ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913).
שימוש מטאפורי במונח הלכתי
מים מדליָו 25–26 – למדין מן ההגדות (תשע"ד–תשע"ה)
מונחים הלכתיים הם קרקע פורייה לשימוש מטאפורי, וכך מצאו רבים מהם מקום מחוץ לעולם ההלכה.
המשך קריאה >>
ישראל אהרני ופעילותו בוועד הלשון
העברית סה ג–ד (תשע"ט)
ישראל אהרני כונה "הזואולוג העברי הראשון". הוא עלה ארצה בשנת תרס"ב (1902) בעקבות הרצאה ששמע על פועלו של אליעזר בן־יהודה ובלט ביחסו הנלהב לתחיית העברית.
המשך קריאה >>
לפתרונהּ המתוקן של חידה מאת משה בן אברהם דרעי הקראי
העברית סה, ג–ד (תשע"ט)
מדור שירי החידה בתקופת ימי הביניים קנה לו מקום מכובד הן בשירת ישמעאל הן בשירת ישראל. אחד ממחברי שירי החידה היה משה בן אברהם דרעי הקראי, שחי ופעל באלכסנדרייה של מצרים במחצית השנייה של המאה הי"ב.
המשך קריאה >>
הערות על לשונו של עגנון אגב קריאה ב"תמול שלשום"
אקדם 63, שבט תשע"ט
אגב קריאה ביצירתו של עגנון עוררו את תשומת ליבו של כותב המאמר כמה עניינים לשוניים.
המשך קריאה >>
ועד הלשון ומלחמת הלשונות
פרק מן הספר מלשון יחידים ללשון אומה
הפרק השביעי מתוך ספרו של נתן אפרתי מלשון יחידים ללשון אומה: הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב—תרפ"ב (1881—1922)
המשך קריאה >>
מלחמת שִׁמְשׁוֹם בחוֹלְיוֹם
לשוננו לעם מב, ה (תשנ"א), עמ' 189–190
ימות השבוע העבריים קרויים על שם מספרם הסודר, ורק השבת זכתה לשם עצמאי. בוועד הלשון היו שסברו שדבר זה אינו אפשרי באומה מתוקנת, ובשנת תרפ"ט (1929) הוצע לתת לימים שמות של ממש.
המשך קריאה >>
ברבורים ותוכיים: שמות מוטעים שהתקבעו בעברית בת ימינו
לשוננו פ (תשע"ח), עמ' 365–384; המאמר מוקדש לזכרו של דוד (דודיק) טלשיר ז"ל
הברבור והתוכי נזכרו במקרא בהקשרו של שלמה המלך, ושניהם במשמעותם המקורית נחשבו לעופות הכשרים למאכל. בתחילה עברה מסורת הזיהוי שלהם והשתלשלה מדור אל דור בהדרגה ובהתמדה מבלי מפריע, עד לעת החדשה.
המשך קריאה >>
על כתובת חנניה מירושלים
אקדם 63, שבט תשע"ט
הכותב מגיב על כמה מן ההנחות של מפענחי הכתובת ומשיב על השאלה אם הכתובת כתובה בארמית או בעברית.
המשך קריאה >>
על חַמְצָן ומַעְבְּדָן, על חִזּוּר ועל פִּלְמוּר – כימיה בעברית
מתוך העיתון על-כימיה, "70 שנות כימיה", תשע"ח
חדש במאגרי המילון: המחזה "צחות בדיחותא דקידושין"
מן העבודה במילון ההיסטורי
מכיר טובה – אסיר תודה
אקדם 48, סיוון תשע"ג
כאשר רוצים להביע רגשות תודה עמוקים משתמשים לעיתים בצירוף 'הכרת תודה', ויש המשבשים אותו ואומרים 'הוקרת תודה'. הצירוף הוותיק יותר, מלשון ימי הביניים, הוא דווקא 'הכיר טובה', ואילו הצירוף המקורי הוא בכלל 'החזיק טובה'.
המשך קריאה >>
מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן
אקדם 26, תשס"ד (2004)
במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות).
המשך קריאה >>
איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?
לשוננו לעם נא–נב, א (תש"ס–תשס"א), עמ' 42–44
מאמר קצר ומרתק על שאילה ישירה ושאילה עקיפה של מילים מלשונות זרות.
המשך קריאה >>
מן הכתיב חסר הניקוד אל הכתיב המלא התקני
אקדם 61, סיוון תשע"ח
בשנת תשע"ז פרסמה האקדמיה את כללי הכתיב המלא החדשים – כשבעים שנים לאחר שפורסמו לראשונה כללי הכתיב של ועד הלשון.
המשך קריאה >>
העברית ולשונות אחרות – לקט מאמרים
לשוננו לעם מ–מא (תש"ן), קובץ לשנת הלשון
דרכן של לשונות הבאות במגע שיש ביניהן יחסי גומלין והן מטביעות חותמן זו על זו. כמה מקשריה המרתקים של העברית עם לשונות אחרות נדונו במאמרים קצרים שהתפרסמו בעלונים השבועיים שהפיקה האקדמיה בשנת תש"ן – שנת הלשון העברית.
המשך קריאה >>
המרכיב העברי בערבית היהודית
לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 331–337
בחינת היסודות העבריים שבערבית היהודית תורמת תרומה חשובה לחקר העברית ותולדותיה, כי חלקם משקפים צורות הגייה קדומות.
המשך קריאה >>
המרכיב העברי בספרדית היהודית
לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 326–330
בספרדית היהודית נשתלבו מילים עבריות לצורכי התרבות והדת, אך גם מילים רבות של חולין.
המשך קריאה >>
העברית ולשונות אירופה החדשות
לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 319–325
מספר המילים בעברית שעבר עליהן תהליך של התאמה ללשונות אירופה ובייחוד לאנגלית גדול בהרבה ממה שנראה בעיון ראשון במילון.
המשך קריאה >>
עברית ויידיש
לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 313–318
העברית סיפקה ליידיש רובד המבדיל אותה משאר הלשונות הגרמניות, והיידיש תרמה רבות לעברית המתחדשת, ובייחוד ללשון המדוברת.
המשך קריאה >>