מה הצורה הנכונה

ידיים אוחזות בשטרות מאה יורו - אירו או יורו?

אירו או יורו?

שָׁנִים, נָשִׁים, מִלִּים – בנסמך

איור של רמקולים והכיתוב: לא לגזענות!

גִּזְעָן או גַּזְעָן?

יש היגיון דקדוקי הן בצורה גַּזְעָן, גַּזְעָנוּת, הן בצורה גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת, ואולם הצורה התקנית שנקבעה היא בחיריק: גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת.
המשך קריאה >>

כיתוב צבעוני של רקע של מקרר הכיתוב: מקרר או מקרר?

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

נטיית אב, סב, אח, חם

סַכּרת או סוּכּרת?

ליהנות או להנות?

איור מילולי יכלתי? יכולתי? הייתי יכול?

הפועל יכול

איור של אדם זורה מלח והכיתוב הוא אוכל מתובל או אוכל מתובלן?

לתבל או לתבלן?

מתוך הפינה רגע של עברית מאת רות אלמגור־רמון (הפינה משודרת ברשת ב' של קול ישראל)

איור של מקלף ירקות - הכיתוב: מקלף או קולפן?

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

תמונה של ילד תוהה והכיתוב אודות או על אודות?

אודות ועל אודות

כיתוב: כיצד יש להגות ספרות?

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

תמונה של סימן שאלה מחזיק את המילים כן או כנה?

כן או כנה?

איור של מטפה לכיבוי אש והכיתוב: מטפה ולא מטף

מטף או מטפה?

השם התקני הוא מַטְפֶּה – את המונח חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל.
המשך קריאה >>

אַרכה או אורכה?

סלסילה או סלסלה?

אירוע לב או אירוע לבבי?

בַּחַן או בֹּחַן?

איור של נשים רצות על מסלול ריצה והכיתוב: מרוץ או מרוץ?

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

איור של פרה מעל קשת בענן והכיתוב לא ייאומן או לא יאומן

לא ייאמן או לא יאומן?

חדלות פירעון

איור של בובת שלג נמסה בשמש והכיתוב: להימס או להינמס?

נמס ונטיותיו

אופניים עם גלגל תקין וגלגל עם תקר - איך נכון להגות צמיג?

צְמִיג או צָמִיג?

איור ילדה וילד מפליגים בסירה וכיתוב "יוצאים להרפתקה או להרפתקאה"

הרפתקה או הרפתקאה?

בעברית תקנית יוצאים להרפתקה.
הצורה המוטעית "הרפתקאה" נוצרה בגזירה לאחור מצורת הרבים הרפתקאות.
המשך קריאה >>

איור ילד משועמם מכין ש.ב ליד מחשב וכיתוב "לדכא או לדכות?"

לדכא או לדכות?

בעברית החדשה נכון לומר לְדַכֵּא ולא "לְדַכּוֹת", שהרי השורש המשמש אותנו כיום הוא דכ"א באל"ף: דיכאון, מדוכא וכדומה.
המשך קריאה >>

איור של שני אקדוחנים אחד מול השני הכיתוב: אל תירה ואל תירא

אל תירֶה ואל תירָא

ילדים מגישים מתנה וילדה אחרת והכיתוב ממנו ומאיתנו

ממנוּ או מאיתנו?

בגוף ראשון רבים אפשר לומר גם מִמֶּנּוּ וגם מֵאִתָּנוּ (בלי ניקוד: מאיתנו) – "תמיד תהיה אחד ממנו" וגם "תמיד תהיה אחד מאיתנו".
המשך קריאה >>

איור לקוחות ממתינים בתור במספרה וכיתוב "מִסְפָּרָה ולא מַסְפֵּרָה!"

מִסְפָּרָה או מַסְפֵּרָה?

יש לומר מִסְפָּרָה (ולא מַסְפֵּרָה), וכך גם מִשְׁתָּלָה, מִרְפָּאָה, מִתְפָּרָה, מִכְבָּסָה, מִסְפָּנָה.
המשך קריאה >>

איור אישה עם כלב ברכב וכיתוב "נהגת שוּדים"

שוד – שודים

בלשון הדיבור רווח הצירוף "נהג שׁוֹדים" לציון נהג שנהיגתו פרועה. ואולם צורת הרבים התקנית של שוד היא שֻׁדִּים בתנועת u ובמלרע, לצד הצירוף המקובל יותר 'מעשי שוד'.
המשך קריאה >>

איור קיסמים בקופסה על רקע כחול עם כיתוב "קֵיסָמִים ולא קיסְמים"

קֵיסָם וקֵיסָמִים

יש הסבורים שמקור המילה קיסם בשורש קס"ם, שאחת המשמעויות שלו היא חיתוך וגזירה. זו משמעות השורש באכדית ובערבית, ואף בפועל נדיר בעברית: "השלחן והטבלה והדולפקי שנתקסמו [=שנחתכו]".
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

על משקל פַּעְלָן

מתוך אקדם 17, תשס"א – 2001

בבוא האקדמיה להכריע בשאלת ניקודם של 'כלבן', 'קרתן' ו'רפתן', היא העדיפה את הניקוד בלא דגש, כדרך המלך במשקל פַּעְלָן: כַּלְבָן, קַרְתָן, רַפְתָן.
המשך קריאה >>

ילד יושב עם קוביה נוגרית על ספסל - הכיתוב: ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה?

ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה?

רבים שואלים אותנו: ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה? התשובה המפתיעה שלנו: במונחי האקדמיה נקבע בכלל הצירוף "נסייה וטעייה".
ומה בין טעה לתעה?
המשך קריאה >>