מה הצורה הנכונה

ידיים אוחזות בשטרות מאה יורו - אירו או יורו?

אירו או יורו?

אֵירוֹ (ולא יוּרוֹ) הוא שמו התקני של המטבע האירופי בישראל. ההחלטה התקבלה באקדמיה בעצה אחת עם בנק ישראל בשנת תשנ"ט (1999).
המשך קריאה >>

שָׁנִים, נָשִׁים, מִלִּים – בנסמך

צילום של אישה עם סינור והכיתוב: סינר או סינור?

סינר או סינור?

נטיית אב, סב, אח, חם

היתכנות או ייתכנות?

איור של אדם זורה מלח והכיתוב הוא אוכל מתובל או אוכל מתובלן?

לתבל או לתבלן?

מתוך הפינה רגע של עברית מאת רות אלמגור־רמון (הפינה משודרת ברשת ב' של קול ישראל)

תמונה של ילד תוהה והכיתוב אודות או על אודות?

אודות ועל אודות

איור של מטפה לכיבוי אש והכיתוב: מטפה ולא מטף

מטף או מטפה?

השם התקני הוא מַטְפֶּה – את המונח חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל.
המשך קריאה >>

אַרכה או אורכה?

סלסילה או סלסלה?

בַּחַן או בֹּחַן?

איור של נשים רצות על מסלול ריצה והכיתוב: מרוץ או מרוץ?

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

איור של פרה מעל קשת בענן והכיתוב לא ייאומן או לא יאומן

לא ייאמן או לא יאומן?

חדלות פירעון

אופניים עם גלגל תקין וגלגל עם תקר - איך נכון להגות צמיג?

צְמִיג או צָמִיג?

איור ילדה וילד מפליגים בסירה וכיתוב "יוצאים להרפתקה או להרפתקאה"

הרפתקה או הרפתקאה?

בעברית תקנית יוצאים להרפתקה.
הצורה המוטעית "הרפתקאה" נוצרה בגזירה לאחור מצורת הרבים הרפתקאות.
המשך קריאה >>

ילדים מגישים מתנה וילדה אחרת והכיתוב ממנו ומאיתנו

ממנוּ או מאיתנו?

בגוף ראשון רבים אפשר לומר גם מִמֶּנּוּ וגם מֵאִתָּנוּ (בלי ניקוד: מאיתנו) – "תמיד תהיה אחד ממנו" וגם "תמיד תהיה אחד מאיתנו".
המשך קריאה >>

איור לקוחות ממתינים בתור במספרה וכיתוב "מִסְפָּרָה ולא מַסְפֵּרָה!"

מִסְפָּרָה או מַסְפֵּרָה?

יש לומר מִסְפָּרָה (ולא מַסְפֵּרָה), וכך גם מִשְׁתָּלָה, מִרְפָּאָה, מִתְפָּרָה, מִכְבָּסָה, מִסְפָּנָה.
המשך קריאה >>

איור אישה עם כלב ברכב וכיתוב "נהגת שוּדים"

שוד – שודים

בלשון הדיבור רווח הצירוף "נהג שׁוֹדים" לציון נהג שנהיגתו פרועה. ואולם צורת הרבים התקנית של שוד היא שֻׁדִּים בתנועת u ובמלרע, לצד הצירוף המקובל יותר 'מעשי שוד'.
המשך קריאה >>

איור קיסמים בקופסה על רקע כחול עם כיתוב "קֵיסָמִים ולא קיסְמים"

קֵיסָם וקֵיסָמִים

יש הסבורים שמקור המילה קיסם בשורש קס"ם, שאחת המשמעויות שלו היא חיתוך וגזירה. זו משמעות השורש באכדית ובערבית, ואף בפועל נדיר בעברית: "השלחן והטבלה והדולפקי שנתקסמו [=שנחתכו]".
המשך קריאה >>