במהדורות החדשות עולה מפעם לפעם המילה חרם בהקשר של נידוי חברתי. עיון במקורות מלמד על משמעויות שונות של המילה. והאומנם יש קשר בין חרם לשם ההר הגבוה בישראל?
המשך קריאה >>
יום הכיפורים
![סיפורי מילים](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/topic-11.jpg)
חרם![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
![איור של ילד עם שופר והכיתוב חתימה טובה](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/chatima-300x300.jpg)
חתימה טובה או גמר חתימה טובה?![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
לקראת יום הכיפורים יש המאחלים 'חתימה טובה' ויש המאחלים 'גמר חתימה טובה'. ההבדל בין האיחולים האלה הוא בעיקר הבדל של מסורות.
המשך קריאה >>
![איור של הגה. הכיתוב: מן הפיוט אל המכונית.](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/hege-1-300x300.jpg)
כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
בפיוט הנאמר בליל יום כיפור "כי הנה כחומר ביד היוצר" באים דימויים שונים של האדם הנתון לעיצובו של האל – "כחומר ביד היוצר". הבית השלישי פותח במילים "כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח" – ככל הידוע זה המקור הקדום ביותר למילה 'הגה' במשמעות המוכרת כיום לציון הכלי להכוונת המכונית.
המשך קריאה >>
![איור של זוג ידיים והכיתוב: "וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֶּר לָנוּ".](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/slicha-300x300.jpg)
סליחה ומחילה![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
בלשון ימינו הפועל הרגיל הוא סָלַח, ואילו הפועל מָחַל משמש בעיקר בלשון הגבוהה ובצירופים כגון 'מחל על כבודו', 'מָחוּל לך'. הביטוי "סליחה ומחילה" – שמשתמשים בו לשם הדגשה – לקוח מן התפילה: "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה".
המשך קריאה >>
![איור: ירח מאחורי ענן](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/kese-leesor-300x300.jpg)
בין כסה לעשור![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
'בֵּין כֵּסֶה לְעָשׂוֹר' הוא כינוי מליצי שניתן בימי הביניים לתקופת הימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים.
מהו כֵּסֶה ומהו עָשׂוֹר?
המשך קריאה >>
![כיפר](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/kiper-01-300x300.png)
כיפר וכפרה![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
לפי דעה אחת הפועל כיפר מציין ביסודו מירוק, קינוח (ניגוב) והסרה. לפי הדעה האחרת המשמע המקורי של כיפר הוא כיסה והסתיר כמשמעו של השורש כפ"ר בערבית.
המשך קריאה >>
![עזאזל? איור של עז עם משקפי שמש](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/Azazel-300x300.jpg)
עזאזל![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
בסדר עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים המתואר בספר ויקרא נאמר: "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת – גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל". כיצד מתפרשת המילה עֲזָאזֵל?
![זכר ונקבה](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/topic-05.jpg)
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף' נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מדוע משמשת צורת הזכר 'מעבירין'? ומדוע רבים אינם מבחינים בכך?
המשך קריאה >>
![איור שופר](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/kipur-300x281.jpg)
יום כיפור ויום הכיפורים![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
בלשונות היהודים משמשת צורת היחיד יום כיפור או כיפור סתם (ערבית יהודית ולדינו, לצד כינויים נוספים), ומכאן השימושים הרווחים בימינו. בדיבור גבוה או בכתיבה נעשה שימוש גם בשם הקדום – יום הכיפורים.
המשך קריאה >>
![צמדי מילים](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/topic-07.jpg)
צום ותענית![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית רווחת בעיקר למן תקופת חז"ל.