ראש השנה

שנה טובה

באים לידי ביטוי

ראש השנה: חודשי השנה

שודר ביום 26.9.24

אנחנו רגילים לדבר על 'חודשים עבריים' לעומת 'חודשים לועזיים' או 'חודשים אזרחיים'. אבל לאמיתו של דבר החודשים בלוח השנה העברי הם חודשים בבליים, אכדיים, אשר עלו ארצה עם עולי בבל בימי שיבת ציון. סקירה קצרה של מה שידוע לנו על שמות חודשי השנה שלנו.
המשך קריאה >>

לשון ולשונות בתפילות החגים (אלול תשפ"ד, ספטמבר 2024)

יום שני כ"ז באלול (30 בספטמבר) בשעה 19:00

במסגרת סדרת ההרצאות המקוונות, הזמנו את הציבור להשתתף בהרצאתו של ד"ר דורון יעקב – על לשון ולשונות בתפילות החגים.
להרחבה

באים לידי ביטוי

ראש השנה: על שמו של החג

שודר ביום 14.9.23

מדוע בתורה לא נקרא ראש השנה בשם זה? מה הם שמותיו המקראיים ואיזה מהם משמש את הקראים עד היום? ומה פירוש הצירוף 'ראש השנה' בלשונו של הנביא יחזקאל?
המשך קריאה >>

באים לידי ביטוי

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה

שודר ביום 22.9.22

שני מטבעות הלשון – "תכלה שנה וקללותיה" ו"תחל שנה וברכותיה" – באים בפיוט הנודע 'אחות קטנה' הנאמר בליל ראש השנה בקהילות רבות.
המשך קריאה >>

הרצאה לראש השנה על שמות חודשי השנה העבריים

הרצאה חגיגית לקראת ראש השנה, אלול תשפ"ב

הרצאה מקוונת

לקראת ראש השנה תשפ"ג ערכנו הרצאה מרתקת על שמות החודשים העבריים ועל מקורותיהם.
להרחבה

שופר, דבש, תפוח, רימון, ראש השנה

לשונות חגי תשרי, אלול תשפ"א

הרצאה מקוונת

בהרצאה חגיגית לקראת ראש השנה תשפ"ב דן פרופ' אהרן ממן באוצר מילים וביטויים מלשונות חגי תשרי.
להרחבה

דְּבוֹרַאי או כַּוְרָן?

בערב ראש השנה תשס"ה נמסרה הודעה לעיתונות מטעם איגוד מגדלי הדבורים ומועצת הדבש, שקיבלה פרסום רחב בתקשורת, ולפיה החליטה האקדמיה לשנות את כוורן לדבוראי. ואולם האקדמיה לא קבעה את המונח כוורן וגם לא את המונח דבוראי.
המשך קריאה >>

שופר, דבש, תפוח, רימון, ראש השנה

חידון לראש השנה

מה משמעות שם החודש תשרי? איזה זמן מציין הצירוף 'בפרוס השנה החדשה'? מהי דבשית ומה נוכל להגיש לשולחן במגס? חידון חגיגי לכבוד השנה החדשה.
המשך קריאה >>

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה

שני מטבעות הלשון מופיעים בפיוט הנודע 'אחות קטנה' הנאמר בליל ראש השנה בקהילות רבות. אומנם בפיוט הם מוכרים זה לצד זה אך לידתם במקומות שונים.
המשך קריאה >>

איור של שני ילדים והכיתוב השנה הבאה תהיה תש"ף או תש"פ?

שנת תש"ף

רבים שואלים איך תיכתב השנה העברית הבאה – תש"ף או תש"פ. אנחנו ממליצים לכתוב תש"ף – בפ"א סופית.
המשך קריאה >>

איור של דקל וקנין והכיתוב: מה ההבדל בין ייחול לאיחול?

ייחול ואיחול

את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). גם הפועל אִחֵל יסודו בתנ"ך – בצורות המיוחדות אַחֲלֵי ואַחֲלַי. מוסכם כי עניינן הוא בקשה ומשאלה, אך נחלקו הדעות בדבר המשמעות המדויקת והגיזרון. יש הקושרים אותן לפעלים יִחֵל והוֹחִיל שמשמעם כאמור 'קיווה', 'ציפה', ויש הקושרים אותן לפועל חִלָּה שמשמעו 'התחנן', 'התפלל' (בעיקר בצירוף 'חילה את פנֵי־').
המשך קריאה >>

תשרי - החודש השביעי בלוח השנה הבבלי נקרא תשרית - ׳ראשית׳ , ׳התחלה׳. בימי קדם נהגו במסומפוטמיה שני ראשי שנה: האחד בניסן והשני בתשרי. בתקופת חמורבי (המאה ה-18 לפנה״ס) פשט מנהג ראש הנשה בניסן, אך חגיגות ראש השנה בתשרי לא נשתכחו. השורש של תשרי, שר״י, מוכר בכמה לשונות שמיות בהוראת ׳התחלה׳. כך למשל בפתיחת הפיוט הארמי הנודע ׳ אקדמות׳: ״אקדמות מלין ושריות שותא״ (׳ראשית מילים ופתיחת שיח׳). בספר מלכים א׳ נשתמר שם כנעני קדום של החודש: ירח האתנים.

חודשי השנה העברית

שמות חודשי השנה העברית המשמשים בימינו הם שמות החודשים בלוח השנה הבבלי, וגולי בבל הם שהכניסו אותם אל התרבות העברית. שבעה מהם  נזכרים כבר בספרי המקרא המאוחרים.
המשך קריאה >>

ברכות שנה טובה מן האקדמיה

איחולי שנה טובה לאוהבי העברית ולאוהבותיה – מן האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

שנה עברית טובה

הצירוף ראש השנה בא במקרא פעם אחת בלבד: "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ" (יחזקאל מ, א); משמעותו המדויקת כאן אינה ברורה, אך נראה שהכוונה לחודש הראשון בשנה (תשרי או ניסן). בדרך כלל נתייחד בלשון חכמים הצירוף ראש השנה לציון המועד שחל בראש חודש תשרי, וכך מקובל גם בלשון ימינו.
המשך קריאה >>

איור של לוח שנה לשנת תשפ"ב

במעגלות הזמן

המילה שָׁנָה משותפת ללשונות השמיות – יש חוקרים הקושרים אותה אל הפועל שִׁנָּה ומשערים כי היא קרויה על שם חילופי העונות. אחרים רואים בה מילת יסוד שמית קמאית שאינה קשורה למילים אחרות.
המשך קריאה >>

מילים בין כסה לעשור

על המילים אֲרֶשֶׁת, הוֹחִיל, קִיקְיוֹנִי.
המשך קריאה >>

איור של אישה הרה, ובבטן ההריונית מאוייר גלובוס. הכיתוב: הרת עולם

הרת עולם

מתוך 'הידעת מאין הביטוי – מלשון החגים והמועדים', לשוננו לעם כח, ז–ח (תשל"ז), עמ' 211–213

מה פירוש הביטוי "הרת עולם" המוכר מתפילות ראש השנה? היום הריונו של עולם. לפי אחת הדעות באחד בתשרי נברא האדם הראשון, שהוא גמר כל הבריאה. הווי אומר, ראש השנה הוא יום הריונו ולידתו של כל העולם כולו – בקיצור: היום הרת עולם.
המשך קריאה >>

כיתוב: מאמרים

מחזור לחג

מתוך 'הידעת מאין הביטוי – מלשון החגים והמועדים', לשוננו לעם כח, ז–ח (תשל"ז), עמ' 207–209

כולנו מכירים את 'מחזור הדם' או את 'מחזור הכסף'. אבל מדוע ספר התפילות לחג נקרא מחזור – מחזור ליום כיפור, לסוכות, לפסח וכו'? מה מחזוריות יש כאן?
המשך קריאה >>

דבורים ודבש לקראת ראש השנה

צילום של מפת שולחן חגיגית ועליה הכיתוב בפרוס השנה החדשה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס?
המשך קריאה >>

סכום על מפה חגיגית והכיתוב מילים לשולחן החג

מילים לשולחן החג

מילים רבות עולות על שולחננו בחגים, מהן עתיקות יומין ומהן חדשות ומחודשות. בפרוס החג אנו מגישים לכם סעודה של מילים – מוכרות יותר ומוכרות פחות – המתובלת בהסברים קצרים.
המשך קריאה >>

ראש בראש - איור

מה בין ראש השנה לראש הממשלה?

כ"ז באלול תש"ע, 6 בספטמבר 2010

רֹאשׁ הוא חלקו העליון של גוף האדם, ומכאן בהשאלה גם החלק העליון של עצמים. המילה קשורה גם לזמן, וביתר דיוק למושג 'התחלה', בדומה למילים ראשית, ראשון.
המשך קריאה >>