"ליהודים!" היה העיתון ההיתולי הראשון בארץ ישראל; הוא פורסם פעם בשנה, בדרך כלל בפורים, ועשרת גיליונותיו ראו אור בשנים תרס"ט–תרפ"ה (1909–1925).
המשך קריאה >>
פורים
![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/ליהודים-שער-גיליון-1-229x300.jpg)
"כי לדגדגך אני בא"![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
עיתון היתולי לפורים מראשית המאה העשרים
![הרצאה מקוונת: מגילת אסתר- בין פרסית לעברית](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/MegilatEsther-01-300x300.jpg)
מגילת אסתר – בין פרסית לעברית, אדר א' תשפ"ד, מרץ 2024![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
הרצאה מקוונת
לקראת פורים התקיימה הרצאתה המקוונת של ד"ר תמר עילם גינדין על ההשפעה הלשונית והתרבותית של פרס על לשונה של מגילת אסתר.
להרחבה
![יש קשר בין בלשן לבלש?](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/Balshan-01-300x300.jpg)
בלשן ובלש![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
כיום אולי נדמה שהמילה בַּלְשָׁן קשורה לפועל לִבְלֹשׁ, כי הבלשן בולש אחר המילים וגלגוליהן, אבל מקור המילה אחר, והיא קשורה לאחת הדמויות המרכזיות במגילת אסתר.
המשך קריאה >>
![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/Purim22-300x300.jpg)
עברית על שטיח פרסי, אדר ב' תשפ"ב![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
הרצאה מקוונת לקראת פורים
לכבוד פורים תשפ"ב נתן נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר נתן הרצאה חגיגית על לשונות מגילת אסתר. אתם מוזמנים לצפות.
להרחבה
![ניבים ממשתה היין מטבע לשון בכל יום!](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/nivim-memishte-hayain-300x300.jpg)
כְּיַד הַמֶּלֶךְ, שׁוֹקֵט אֶל שְׁמָרָיו, חֹמֶץ בֶּן יַיִן, פָּתַח בְּכַד וְסִיֵּם בְּחָבִית![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
ניבים ממשתה היין
![חיוכונים ובמרכז הכיתוב כל המילים השמחות](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/words-300x300.jpg)
שמחת פורים: תחפושת, מסכה, ליצן, מגילה![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
ממתי המילה תחפושת? איך שינתה המסכה את משמעה? מה הקשר בין לץ לליצן? ומה בין מגילת אסתר למגילת העצמאות?
המשך קריאה >>
![ליצן אוחז אקורדיון והכיתוב" חידון מונחים מתחפשים](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/quiz-2-300x300.jpg)
לשון וחיוך![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
לקראת פורים לבשו מונחי לשון ידועים לבוש חדש ומשעשע. התצליחו לגלות את המונחים המסתתרים באיורים?
המשך קריאה >>
![איור של מר בין והכיתוב: מרבין בשמחה](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/14.2.2021-mrbin-300x300.png)
חידון לחג פורים![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
מה מקור השם מרדכי? מתי נוצרה המילה תחפושת? מדוע מגילה נקראת כך? ואיך נכון לכתוב – ליצן או לצן? חידון חגיגי לכבוד חג פורים.
המשך קריאה >>
![שלושה אנשים חוגגים ועל החולצות כתוב: ששון, גילה, רינה](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/igeret26-300x201.jpg)
מרבים בשמחה![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
העברית עשירה למדי באוצר מילותיה בתחום השמחה, כאמור באבות דרבי נתן: "עשרה שמות נקראת שמחה, אלו הן: ששון, שמחה, גילה, רינה, דיצה, צהלה, עליזה, חדוה, תפארת, עליצה" (פרק לד).
המשך קריאה >>
![איור של ילדה מחופשת לנסיכה או מלכה ולידה חתול עם כובע של ליצן. כותרת התמונה: אני מלכת אסתר? אני המלכה אסתר!](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/2020.02.29_Ester-300x300.png)
מלכת אסתר![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
נכון לומר אסתר המלכה ולא "מלכת אסתר" – ייתכן שהצירוף "מלכת אסתר" נולד משיבוש שורת השיר "אני מלכה אסתר" בשיר הילדים הידוע שכתב לוין קיפניס בשנת תרפ"ט.
המשך קריאה >>
![איור של עיר פרזות והכיתוב שושן פורים או פורים שושן?](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/shoshan-300x300.jpg)
שושן פורים או פורים שושן?![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
האם גם אתם תמהתם על המבנה המשונה של הצירוף 'שושן פורים'? לפי הדגם הרגיל של צירופי סמיכות היה מתבקש לומר 'פורים שושן' ואפילו 'פּוּרֵי שושן'.
המשך קריאה >>
![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/default/5.png)
המן האגגי![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
לכאורה המן האגגי מתייחס לאֲגַג מלך עמלק המוכר מספר שמואל א, וכך מוסברת שנאתו ליהודים ושמחתנו במפלתו. ואולם ייתכן שמקור השם 'אגג' הוא שם של אל בפנתאון העֵילמי.
המשך קריאה >>
![ילדים מאויירים מחזיקים בשקיות נייר עם חפצים](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/mishloah-manot-300x106.jpg)
משלוח מנות![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
משמעו המקורי של הצירוף הוא פשוט 'שליחת מנות' – ככתוב במגילת אסתר (ט, כב): "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".
המשך קריאה >>
![איור של מלכה יושבת על כס וקוראת דך נייר ועליו המילה כתר](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/igeret27keter-182x300.jpg)
הכתר עולה לכותרות![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
המילה כֶּתֶר מופיעה במקרא רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות' – על המילה 'כתר' ועל מילים נוספות הקשורות אליה: כותרת, כיתר והכתיר.
המשך קריאה >>
![והאחשדרפנים אין לזה מילה בעברית- אין לזה](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/achashderfan-300x300.png)
מגילת אסתר – בין פרסית לעברית![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
ברשימתה של ד"ר תמר עילם גינדין מובאים סיפוריהם של מילים ושמות ממגילת אסתר והקשר שלהם לפרסית או לאכדית.
המשך קריאה >>
![צמדי מילים](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/topic-07.jpg)
צום ותענית![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית רווחת בעיקר למן תקופת חז"ל.
![איור נחום גוטמן: עדלאידע](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/adloyada-283x300.png)
מסע העדלידע![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
לשוננו לעם מד, ב (תשנ"ג), עמ' 51
את השם עדלידע בחרה ועדת השמות של עיריית תל אביב בשנת 1932 בעקבות הקריאה לציבור להציע שם לקרנבל פורים שהתקיים מדי שנה בעיר.
המשך קריאה >>
![סיפורה של מילה](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/sipura-shel-mila.jpg)
רֶכֶשׁ, אֲחַשְׁתְּרָנִים ורַמָּכִים![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
שלוש המילים הללו מזדמנות בפסוק אחד במגילת אסתר: "וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים" (ח, י). מה פירושן של מילים אלו?
המשך קריאה >>
![איור של אוזן המן ותוכה צמחי פרג הכיתוב: פֶּרֶג ופָּרָג](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/pereg-parag-300x300.jpg)
פֶּרֶג או פָּרָג![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר גם פֶּרֶג וגם פָּרָג.
המשך קריאה >>
![שני ילדים עם קשיות מעל אשכול ענבים](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/wine-2.jpg)
יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
מבחר ממונחי היין והגפן: שׂוֹרֵקָה, חַכְלִיל, גֶּפֶת עֲנָבִים, דָּלִית, רוֹגְלִית, קְנוֹקֶנֶת, שָׂרִיג, זְמוֹרָה ועוֹלֵלוֹת.
המשך קריאה >>
![בלוניות שאלה: אתם שאלתם? אנחנו עונים! והכיתוב בפני או לפני?](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/lifnei-bifnei-1-300x300.png)
לפני ובפני![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
מילות היחס 'לפנֵי' ו'בפנֵי' קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר; אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן.
המשך קריאה >>
![169§ מנהג ממשלתה היא ממלכת מוגבלת (דעמאקראטיש, אונד מאנארכֿיש),[1] כי המלך אינו יוכל[2] לגזור אומר[3] וּלְצַוֹּת כטוב בעיניו,[4] כי אם ע"פ הסכמת רוב דעות פקודי עם[5] הנקראים (פארלאמענט), אשר יֵחָלְקוּ לשתי בתים, בית העליון (דאס אבער הויז)[6] ובית התחתון (אונטער הויז);[7] בבית העליון המה הַחוֹרִים[8] ונגידי עם היושבים ראשונה במלכות,[9] כמו פַּרְתְּמִים,[10] סגנים[11] ונשיאי ארץ[12] אשר המה יותר ממאתים איש; ובבית התחתון המה המשולחים המורשים מכל הערים ופרזות[13] אשר בממלכה, והם המה בעלי כִּתּוֹת הנזכרות ימתיקו סוד יחד[14] כְּדָת מה לעשות[15] לטובת הכלל, ואז ישלחו הסכמתם למלך לשמוע דעתו ועצתו, והוא ישלח אז הצווי והגזירה נכתב בשמו ונחתם בטבעתו[16] בכל המדינה –. בן המלך יורש הכתר מאביו, אשר יִקָּרֵא (פרינץ פאן וואליס),[17] ואם אין לו בן תנתן הגדוּלה הזאת לבת המלך.](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/shaarsiri-278x300.jpg)
מה לפורים ולמנהג ממשלת בריטאניא הגדולה![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
משלוח מנות ממפעל המילון ההיסטורי
משלוח מנות ממפעל המילון ההיסטורי מתוך הספר "ראשית לימודים" מאת ברוך לינדא, מראשי הסופרים העבריים בתקופת ההשכלה.
המשך קריאה >>
![שמות ומשמעויות - מרדכי תג שם על צוואר עם השם מרדכי - שמות ומשמעויות](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/mordokhay-300x300.png)
מרדכי![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
על ניקוד השם במגילה
מקורו של השם מרדכי בשם האל מַרדוּך – האל הראשי של בבל. בתנ"ך האל הזה נקרא מְרֹ(א)דַךְ והוא מכונה בֵּל (צורתה האכדית של המילה בַּעַל – 'אדון').
המשך קריאה >>