ארכיון פורים

פורים: משלוח מנות

שודר ביום 17.3.22

האם נכון לומר לומר "יעמדו על הברכה" או "יבואו על הברכה"? ומה הקשר להר גריזים והר עיבל?
המשך קריאה >>

"כי לדגדגך אני בא"

עיתון היתולי לפורים מראשית המאה העשרים

"ליהודים!" היה העיתון ההיתולי הראשון בארץ ישראל; הוא פורסם פעם בשנה, בדרך כלל בפורים, ועשרת גיליונותיו ראו אור בשנים תרס"ט–תרפ"ה (1909–1925).
המשך קריאה >>

169§ מנהג ממשלתה היא ממלכת מוגבלת (דעמאקראטיש, אונד מאנארכֿיש),[1] כי המלך אינו יוכל[2] לגזור אומר[3] וּלְצַוֹּת כטוב בעיניו,[4] כי אם ע"פ הסכמת רוב דעות פקודי עם[5] הנקראים (פארלאמענט), אשר יֵחָלְקוּ לשתי בתים, בית העליון (דאס אבער הויז)[6] ובית התחתון (אונטער הויז);[7] בבית העליון המה הַחוֹרִים[8] ונגידי עם היושבים ראשונה במלכות,[9] כמו פַּרְתְּמִים,[10] סגנים[11] ונשיאי ארץ[12] אשר המה יותר ממאתים איש; ובבית התחתון המה המשולחים המורשים מכל הערים ופרזות[13] אשר בממלכה, והם המה בעלי כִּתּוֹת הנזכרות ימתיקו סוד יחד[14] כְּדָת מה לעשות[15] לטובת הכלל, ואז ישלחו הסכמתם למלך לשמוע דעתו ועצתו, והוא ישלח אז הצווי והגזירה נכתב בשמו ונחתם בטבעתו[16] ‏בכל המדינה –. ‏בן המלך יורש הכתר מאביו, אשר יִקָּרֵא (פרינץ פאן וואליס),[17] ואם אין לו בן תנתן הגדוּלה הזאת לבת המלך.

מה לפורים ולמנהג ממשלת בריטאניא הגדולה

מאת: דורון רובינשטיין

משלוח מנות ממפעל המילון ההיסטורי

משלוח מנות ממפעל המילון ההיסטורי מתוך הספר "ראשית לימודים" מאת ברוך לינדא, מראשי הסופרים העבריים בתקופת ההשכלה.
המשך קריאה >>

מגילת אסתר – בין פרסית לעברית, אדר א' תשפ"ד, מרץ 2024

הרצאה מקוונת

לקראת פורים התקיימה הרצאתה המקוונת של ד"ר תמר עילם גינדין על ההשפעה הלשונית והתרבותית של פרס על לשונה של מגילת אסתר.
להרחבה

בלשן ובלש

כיום אולי נדמה שהמילה בַּלְשָׁן קשורה לפועל לִבְלֹשׁ, כי הבלשן בולש אחר המילים וגלגוליהן, אבל מקור המילה אחר, והיא קשורה לאחת הדמויות המרכזיות במגילת אסתר.
המשך קריאה >>

והאחשדרפנים אין לזה מילה בעברית- אין לזה

מגילת אסתר – בין פרסית לעברית

מאת: תמר עילם גינדין

ברשימתה של ד"ר תמר עילם גינדין מובאים סיפוריהם של מילים ושמות ממגילת אסתר והקשר שלהם לפרסית או לאכדית.
המשך קריאה >>

עברית על שטיח פרסי, אדר ב' תשפ"ב

הרצאה מקוונת לקראת פורים

לכבוד פורים תשפ"ב נתן נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר נתן הרצאה חגיגית על לשונות מגילת אסתר. אתם מוזמנים לצפות.
להרחבה

חידון לחג פורים

מה מקור השם מרדכי? מתי נוצרה המילה תחפושת? מדוע מגילה נקראת כך? ואיך נכון לכתוב – ליצן או לצן? חידון חגיגי לכבוד חג פורים.
המשך קריאה >>

רֶכֶשׁ, אֲחַשְׁתְּרָנִים ורַמָּכִים

שלוש המילים הללו מזדמנות בפסוק אחד במגילת אסתר: "וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים" (ח, י). מה פירושן של מילים אלו?
המשך קריאה >>

מלכת אסתר

נכון לומר אסתר המלכה ולא "מלכת אסתר" – ייתכן שהצירוף "מלכת אסתר" נולד משיבוש שורת השיר "אני מלכה אסתר" בשיר הילדים הידוע שכתב לוין קיפניס בשנת תרפ"ט.
המשך קריאה >>

ליצן אוחז אקורדיון והכיתוב" חידון מונחים מתחפשים

לשון וחיוך

לקראת פורים לבשו מונחי לשון ידועים לבוש חדש ומשעשע. התצליחו לגלות את המונחים המסתתרים באיורים?
המשך קריאה >>

שושן פורים או פורים שושן?

האם גם אתם תמהתם על המבנה המשונה של הצירוף 'שושן פורים'? לפי הדגם הרגיל של צירופי סמיכות היה מתבקש לומר 'פורים שושן' ואפילו 'פּוּרֵי שושן'.
המשך קריאה >>

המן האגגי

לכאורה המן האגגי מתייחס לאֲגַג מלך עמלק המוכר מספר שמואל א, וכך מוסברת שנאתו ליהודים ושמחתנו במפלתו. ואולם ייתכן שמקור השם 'אגג' הוא שם של אל בפנתאון העֵילמי.
המשך קריאה >>

ילדים מאויירים מחזיקים בשקיות נייר עם חפצים

משמעו המקורי של הצירוף הוא פשוט 'שליחת מנות' – ככתוב במגילת אסתר (ט, כב): "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".
המשך קריאה >>

צום ותענית

המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית רווחת בעיקר למן תקופת חז"ל.

המשך קריאה >>

כְּיַד הַמֶּלֶךְ, שׁוֹקֵט אֶל שְׁמָרָיו, חֹמֶץ בֶּן יַיִן, פָּתַח בְּכַד וְסִיֵּם בְּחָבִית

ניבים ממשתה היין

בלוניות שאלה: אתם שאלתם? אנחנו עונים! והכיתוב בפני או לפני?

לפני ובפני

מילות היחס 'לפנֵי' ו'בפנֵי' קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר; אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן.
המשך קריאה >>

איור של אוזן המן ותוכה צמחי פרג הכיתוב: פֶּרֶג ופָּרָג

פֶּרֶג או פָּרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר גם פֶּרֶג וגם פָּרָג.
המשך קריאה >>

שמחת פורים: תחפושת, מסכה, ליצן, מגילה

ממתי המילה תחפושת? איך שינתה המסכה את משמעה? מה הקשר בין לץ לליצן? ומה בין מגילת אסתר למגילת העצמאות?
המשך קריאה >>

מרדכי

על ניקוד השם במגילה

מקורו של השם מרדכי בשם האל מַרדוּך – האל הראשי של בבל. בתנ"ך האל הזה נקרא מְרֹ(א)דַךְ והוא מכונה בֵּל (צורתה האכדית של המילה בַּעַל – 'אדון').
המשך קריאה >>

יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ

מבחר ממונחי היין והגפן: שׂוֹרֵקָה, חַכְלִיל, גֶּפֶת עֲנָבִים, דָּלִית, רוֹגְלִית, קְנוֹקֶנֶת, שָׂרִיג, זְמוֹרָה ועוֹלֵלוֹת.
המשך קריאה >>

איור של מלכה יושבת על כס וקוראת דך נייר ועליו המילה כתר

הכתר עולה לכותרות

המילה כֶּתֶר מופיעה במקרא רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות' – על המילה 'כתר' ועל מילים נוספות הקשורות אליה: כותרת, כיתר והכתיר.
המשך קריאה >>

מסע העדלידע

מאת: דן אלמגור

לשוננו לעם מד, ב (תשנ"ג), עמ' 51

את השם עדלידע בחרה ועדת השמות של עיריית תל אביב בשנת 1932 בעקבות הקריאה לציבור להציע שם לקרנבל פורים שהתקיים מדי שנה בעיר.
המשך קריאה >>

שלושה אנשים חוגגים ועל החולצות כתוב: ששון, גילה, רינה

מרבים בשמחה

העברית עשירה למדי באוצר מילותיה בתחום השמחה, כאמור באבות דרבי נתן: "עשרה שמות נקראת שמחה, אלו הן: ששון, שמחה, גילה, רינה, דיצה, צהלה, עליזה, חדוה, תפארת, עליצה" (פרק לד).
המשך קריאה >>