עברית לשבת

פרשת מסעי – מסעים או מסעות?

איור מתקופת ימי ביניים של משפחה מקבלת את השבת

שבת שלום ומבורך

מאת: ניסן ברגגרין

עיונים בלשון העברית, תשנ"ה, עמ' 170-168

הברכה מעלה שתי תמיהות? מה פשר צירוף שני הלוואים השונים – האחד שם עצם (שלום) והאחר שם תואר (מבורך), ומדוע 'מבורך' בזכר ולא בנקבה בהתאמה למין המילה שבת?
המשך קריאה >>

פרשת תרומה – תרם תרומה והרים תרומה

פרשת כי תבוא – יעמדו על הברכה, יבואו על הברכה

פרשת בראשית – רקיע

פרשת בשלח – מי כמכה

שבת זכור – נחשל

פרשת קורח – טלית שכולה תכלת

פרשת בלק – אפס קצהו

פרשת פינחס – פנחס או פינחס?

פרשת כי תצא – קן ציפור

פרשת בראשית – תוהו ובוהו

פרשת ואתחנן – ואהבת

פרשת ניצבים – שרירות לב

פרשת האזינו – אָזְלַת יָד

פרשת נח – ללדת ולהוליד

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

מגילה עם כיתוב "ועתה השבעה לי באלוהים הנה אם תקשר לי ולניני ולנכדי" עברית לשבת בראשית כא, כג

פרשת וירא – נִין

משמע המילה נִין בימינו שונה ממשמעו המקורי במקרא, וכך גם המילה נֶכֶד.
המשך קריאה >>

פרשת חיי שרה – על נערה ונער

פרשת תולדות – הולך וגדל או גדל והולך?

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

פרשת וישלח – איך קיבלו המלאכים כנפיים

פרשת וישב – המקור הנטוי והכינוי החבור

פרשת ויגש – לשים עין

פרשת ויחי: סוּתֹה – בין ברכת יעקב לכתובת כִּלַמֻוַ

פרשת שמות – לבת האש

פרשת וארא – כי השעורה אביב והפשתה גבעול

בספר שמות מתארים שני פסוקים אילו גידולים ניזוקו ואילו גידולים לא ניזוקו ממכת הברד: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל, וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" – מה פירושיהן של המילים נֻכּוּ, אָבִיב, גבעֹל, אפילֹת בפסוקים אלו?
המשך קריאה >>

פרשת בֹּא – סף שאיננו מפתן

פרשת בשלח ­– שב לאיתנו

פרשת יתרו – דיבור זר ומוזר במקרא

פרשת משפטים – על המפּיק וכלליו

פרשת תצוה – תַּשְׁבֵּץ

פרשת כי תשא – בַּד בְּבַד

פרשת ויקהל – שְׂרָד ומִשְׂרָד

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

פרשת ויקרא – ריח ניחוח

פרשת תזריע – הפך ונהפך

פרשת קדושים – רוֹכלוּת ורכילות

פרשת אמור – על שְׁאֵר ושארית

פרשת בהר – לחלוטין

הצירוף לַחֲלוּטִין בנוי משם בצורת רבים בתוספת ל' היחס, והוא משמש תואר הפועל; כמוהו גם לְמֵישָׁרִין, לְסֵרוּגִין ועוד. ומניין לנו צירוף זה?
המשך קריאה >>

פרשת בחוקותי – על עֶרְכְּךָ, בּוֹאֲכָה ו"עַמְּךָ"

פרשת במדבר – פדיום

פרשת נשוא – 'הניף תנופה': על המושא הפנימי במקרא ובימינו

פרשת בהעלותך – אָצַל והֶאֱצִיל

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

פרשת חֻקַּת – מה הקשר בין חטא לחיטוי?

פרשת מטות – גלגוליה של המילה אחוז

פרשת דברים – יוֹמָם וָלַיְלָה ותוארי פועל אחרים

פרשת שופטים – הסגת גבול

פרשת וילך – לשונות של קל וחומר

פרשת שמיני – הצב, החרדון והקרפדה

השם צב בתנ"ך נזכר ברשימת שרצים בפרשת שמיני שבספר ויקרא, ושם הוא מציין סוג של חרדון. איך ומתי קיבל בעל השריון את השם צב?
המשך קריאה >>

איור נרות שבת וחלה

הבדלה

המילה הבדלה שקולה במשקל הַפְעָלָה – שם הפעולה של בניין הפעיל. הפועל הִבְדִּיל במשמעות 'הפריש', 'הפריד' מוכר כבר מן המקרא: "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).
המשך קריאה >>