עברית לראש חודש

איור לוח שמות בכניסה לבניין דירות ועל אחד השמות הכיתוב "מר חשוון?"

חשוון ומרחשוון

מאת עלי איתן, לשוננו לעם ט, א (תשי"ח), עמ' 6–7

שם החודש מרחשוון מקורו מבבלית, ומעיקרו הוא צירוף של שתי מילים: וַרְחֻ שַׁמְנֻ, כלומר יֶרח שמיני, ואומנם מרחשוון הוא החודש השמיני במניית החודשים מניסן.
המשך קריאה >>

בהתחדש החודש - איור

בהתחדש החודש

'חודש' בעברית שלנו הוא אחד מתוך שנים עשר חלקי השנה. אבל לא תמיד זו הייתה משמעות המילה. כאן תוכלו לקרוא על משמעותה המקורית של 'חודש' והקשר שלה לשורש חד"ש ועל עוד מילים וביטויים מן השורש הזה.
המשך קריאה >>

איור ירח מעל הרים

שמות החודשים – כתיב מלא או חסר?

שמות החודשים נכתבים על פי כללי הכתיב המלא: מרחשוון (או חשוון), אייר, סיוון, כלומר בהכפלת הווי"ו והיו"ד העיצוריות.
המשך קריאה >>

תשרי - החודש השביעי בלוח השנה הבבלי נקרא תשרית - ׳ראשית׳ , ׳התחלה׳. בימי קדם נהגו במסומפוטמיה שני ראשי שנה: האחד בניסן והשני בתשרי. בתקופת חמורבי (המאה ה-18 לפנה״ס) פשט מנהג ראש הנשה בניסן, אך חגיגות ראש השנה בתשרי לא נשתכחו. השורש של תשרי, שר״י, מוכר בכמה לשונות שמיות בהוראת ׳התחלה׳. כך למשל בפתיחת הפיוט הארמי הנודע ׳ אקדמות׳: ״אקדמות מלין ושריות שותא״ (׳ראשית מילים ופתיחת שיח׳). בספר מלכים א׳ נשתמר שם כנעני קדום של החודש: ירח האתנים.

חודשי השנה העברית

שמות חודשי השנה העברית המשמשים בימינו הם שמות החודשים בלוח השנה הבבלי, וגולי בבל הם שהכניסו אותם אל התרבות העברית. שבעה מהם  נזכרים כבר בספרי המקרא המאוחרים.
המשך קריאה >>