חנות האקדמיה

מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
המשך קריאה >>

עניינו של ספר זה יצירותיהם של בעלי המסורה, בעיקר מן האסכולה הטברנית שעיצבה את הנוסח המקובל של המקרא. בעלי המסורה (950-550 לסה"נ בקירוב) העמידו מערכת הוראות לשמירה על צורת כתיבתו של המקרא ועל נוסחו ועסקו בענייני ניקוד ובטעמי המקרא.
המשך קריאה >>

מסורה הבבלית נכתבה בחיבור בעל נוסח קבוע, שהיה ערוך על פי סדר המקרא, ונהגו לכתבו בפני עצמו ולא בשולי כתב היד של המקרא (כמנהג המסורה הטברנית). בספר באה מהדורה של שרידי חיבור המסורה הבבלית לתורה על פי כתבי היד וקטעי הגניזה, בתוספת הערות וביאור.
המשך קריאה >>

"בשנת תרנ"א (1891), ואני אז עלם צעיר בן שבע-עשרה, הייתי מקבל באודיסה, מקום-מושבי אז, במכתבים חתומים את "האור" של אליעזר בן-יהודה, שנאסר אז ברוסיה, והייתי מתפעל מתחיית הלשון בארץ-ישראל ומחידושי-המלים של בן-יהודה, פינס ויעבץ (בעיתונים "הצבי" ו"האור" וברבצים "הארץ"). ובימים ההם הייתי שקוע כולי בספרי-מדע בהיסטוריה ובספרי-מחקר על שאלות-הלשון. ועלה במחשבתי, שיש לבסס את תחיית-הלשון בדיבור ובכתב על יסודות מדעיים.
המשך קריאה >>

הלשון הארמית המשתקפת מן התלמוד הבבלי לא זכתה למחקרים רבים. מחד גיסא לפני החוקרים עמדו רק דפוסי הבבלי ולכל היותר כתבי יד מועטים. ספרי הדקדוק שלה שעניינם בעיקר תורת ההגה והצורות, לוקים בחסר ולא יכלו לשמש לחקר הלשון בפני עצמה, אלא לכל היותר כלי עזר ללומד התלמודי לפי הדפוסים הפגומים. מאידך גיסא הארמית של התלמוד הבבלי אינה נתפסת כמושא למחקר בקרב  לומדי התלמוד היום בהיותה בשבילם מעין לשון חיה. הם מתעניינים בעיקר במסרים ההלכתיים והאגדיים של הטקסט התלמודי, ולכן אין הם רואים צורך בהעמקה בלשון.
המשך קריאה >>

במלאות חמישים שנה לאקדמיה ללשון העברית בא הכרך הזה לספר בקצרה על מפעלותיה ולהציג את חבריה ואת עובדיה ואת פועלם מאז כינון האקדמיה ועד עתה.
המשך קריאה >>

במאה השלישית לסה"נ חיבר אב הכנסייה אוֹרִיגֶנֶס את המשושֶה – הקספלה (Ἑξαπλᾶ), נוסח המקרא בשישה טורים. בטור השני מופיע תעתיק של הנוסח העברי באותיות יווניות. הספר שלפנינו עוסק בדקדוק הניב העברי שנשתמר בתעתיק היווני שבטור השני. החיבור השלם של המשושה אבד, אך בשנת 1894 גילה הקרדינל ג'ובָני מֶרְקָאטִי פָּלִימְפְּסֵסְט (כתב יד מחוק) של החיבור בספרייה האמברוזיאנית במילאנו. בקטעים שנתגלו נמצאו בטור השני כאלף מילים עבריות מתועתקות באותיות יווניות. גרסה זו של תעתיקי הטור השני באה ממקור אחד ומשקפת נאמנה את הניב העברי שנהג בפי המתעתק או בפי מי שקרא לפניו.
המשך קריאה >>

מתוך השפע הגדול שהעניקה לנו גניזת קהיר עלו וצצו עשרות דפי כתב יד אחד שנתפרד. בדפים אלה הועתק ספר השירים — הדיוואן — של המשורר הגדול רבי שמואל הנגיד. שייריו הרבים של הספר נתפזרו ונתגלגלו לימים לספריות ולאוספים שונים ברחבי העולם. בספר שלהלן קיבצנו את כל הדפים ששרדו מן הכרך, ושחזרנו, תוך השוואה לכתבי יד אחרים של הדיוואן, את תבנית הספר ואת סדרו. לצד תצלומי הדפים הבאנו העתקה של השירים הכתובים בהם, בתוספת ניקוד והערות. כעת עומד למולנו עד נוסח קדום וחשוב מאוד של הדיוואן.
המשך קריאה >>

בספר זה קיבץ המחבר מאמרים בענייני הלשון העברית של ימינו ודברים שנשא בעל פה בישיבות מליאת האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

חדש בחנות הספרים – קובץ מאמרים בעריכת מיכאל ריזי'ק הכולל תשעה־עשר מאמרים המבוססים על ההרצאות שנישאו בכינוס מדעי בין־לאומי בעברית המקרא.
המשך קריאה >>

חדש בחנות הספרים – ספר המכנס עשרה ממחקריו של פרופ' אילן אלדר העוסקים בנושאים המרכזיים בחקר העברית החדשה בהתהוותה ובשלבי התפתחותה הראשונים.
המשך קריאה >>

עכשיו בחנות הספרים – גלוסר המציג למעלה מאלף וחמש מאות מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים שלאחר המקרא.
המשך קריאה >>

חליפות ותמורות לשוניות בשדה החשיבה מאת ורד סיידון – חיבור מדעי ראשון מסוגו הפורס עיון בלשני היסטורי בקבוצה של פעלים מתחום החשיבה וההכרה.
המשך קריאה >>

עכשיו במחיר מבצע! ספרו של נתן אפרתי "מלשון יחידים ללשון אומה: הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב–תרפ"ב (1881–1922)".
המשך קריאה >>

חדש! יצאה לאור המהדורה החמישית של החלטות האקדמיה בדקדוק. בחוברת הוכנסו החלטות חדשות והשלמות ועדכונים להחלטות הקיימות.
המשך קריאה >>

הספר מראה לכל אורכו כי העברית שהוחייתה בסוף המאה התשע עשרה בארץ ישראל היא המשך ישיר של השפה העברית העתיקה. בפרק הראשון מתאר הספר את תהליך הפיכת העברית לשפה מדוברת, ובהמשכו מתוארים הגידול באוצר המילים והשינויים בדקדוק.
המשך קריאה >>

ביום עיון של החוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה יוחד מושב משותף לאקדמיה ללשון העברית ולאוניברסיטה לרגל צאתו לאור של הספר "תכנון לשון בישראל" מאת אילן אלדר.
להרחבה