שאול־ליב וירצברגר ז"ל עלה לארץ בשנת 1941 באניית מעפילים ונכלא במחנה המעצר בעתלית. "זה שמונה חודשים שאנו במחנות הסגר", כתב שאול בשמו ובשם חבריו לוועד הלשון העברית. קבוצת המעפילים ביקשה לנצל את זמן השהייה במעצר כדי ללמוד ולשכלל את הלשון, אך חומר לימוד לא היה…
המשך קריאה >>
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה
מכתב מבית המעצר בעתלית
לזכרו של שאול־ליב וירצברגר
על המילה שכול ומשמעה
המושג הקשה והטעון שְׁכוֹל שזור בדברי ימיה של מדינת ישראל, ואנו נשאלים לעיתים על משמעותה המדויקת של מילה זו. עיון בתנ"ך מעלה שהשורש שׁכ"ל משמש בכמה הקשרים – מהם המעידים על מובן מצומצם יותר מן המובן הרווח היום, ומהם המעידים על מובן רחב יותר. בתנ"ך…
המשך קריאה >>
בין הנצחה לניצחון
הנצחה היא פעולה הנעשית לשם שימור הזיכרון. המילה הַנְצָחָה נוצרה בעת החדשה, והיא משמשת בלשוננו לפחות מתחילת המאה העשרים – כפי שעולה מעיתוני התקופה. בבסיסה של ההנצחה עומדת המילה נֵצַח: הקמת זיכרון נצחי ובר־קיימה לאדם או לדבר. המילה נֵצַח (גם בסגול: נֶצַח) מקורה בתנ"ך, והיא…
המשך קריאה >>
זיכרונו לברכה, זכרו לברכה
לאחר הזכרת שם אדם שנפטר נוהגים להוסיף ביטויים כגון 'עליו השלום', 'מנוחתו עדן', ונפוצים במיוחד הביטויים 'זיכרונו לברכה' ו'זכרו לברכה'. רבים מתלבטים איזה מן השניים האחרונים נכון יותר, ותשובתנו ששניהם מבוססים על שימושי לשון עתיקים, ונראה שאין להעדיף אחד מהם על חברו. את הביטוי 'זכרו…
המשך קריאה >>
ארץ הצבי
הצבי הוא מבעלי החיים האופייניים לנופי ארצנו עוד מימי התנ"ך. בגלל מקומו המרכזי בעולמו של האדם זכה הצבי לצורת נקבה – צְבִיָּה – לעומת בעלי חיים רבים, כגון דוב, ששמם משמש בתנ"ך לזכר ולנקבה גם יחד. בן הצבי זכה אף הוא לשם משלו – עֹפֶר – שם…
המשך קריאה >>
