יום הכיפורים

איור של ילד עם שופר והכיתוב חתימה טובה

חתימה טובה או גמר חתימה טובה?

לקראת יום הכיפורים יש המאחלים חתימה טובה ויש המאחלים גמר חתימה טובה. ההבדל בין האיחולים האלה הוא בעיקר הבדל של מסורות: אצל יוצאי עדות המזרח מקובלת יותר ברכת "חתימה טובה", ואצל רוב יוצאי אשכנז – "גמר חתימה טובה" (ובראשי תיבות גמח"ט) או "גמר טוב". בחסידות חב"ד…
המשך קריאה >>

איור של הגה. הכיתוב: מן הפיוט אל המכונית.

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

"כִּי הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר – כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". כך נפתח הפיוט המוכר שנוהגים לומר בליל יום הכיפורים. הפייטן[1] ממשיל את ישראל לחומר ביד היוצר, כלומר ביד הבורא, על פי הנביא ירמיהו:…
המשך קריאה >>

שתי ידיים מושטות עם המילים סליחה ומחילה

סליחה ומחילה

המילה סליחה רגילה מאוד בחיי היום־יום שלנו – אם בהתנצלויות של ממש ואם בפניות דוגמת "סליחה, מה השעה?". השורש סל"ח מצוי בעברית העתיקה ובלשונות שמיות אחרות. באכדית הוא מציין התזת מים לשם ריפוי, טיהור וכדומה, וייתכן שמכאן התפתחה המשמעות המופשטת של העברת עוון וביטול העונש.…
המשך קריאה >>

בין כסה לעשור

'בֵּין כֵּסֶה לְעָשׂוֹר' הוא כינוי מליצי שניתן בימי הביניים לתקופת הימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים.
מהו כֵּסֶה ומהו עָשׂוֹר?
המשך קריאה >>

צום ותענית

המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית מתועדת לראשונה בספרות הבית השני ורווחת בעיקר למן תקופת חז"ל. ככל הנראה המילה צוֹם נושאת מיסודה את המשמעות המוכרת לנו כיום – כפי…
המשך קריאה >>

כיפר וכפרה

הפועל כיפר מופיע בתנ"ך יותר ממאה פעמים – בין השאר בהקשר הידוע של יום הכיפורים: "כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג, כח). יש שתי דעות עיקריות על גיזרונו ומשמעו המקורי של פועל זה, ואת שתיהן אנו מוצאים אצל פרשני ימי הביניים ובמחקר בן ימינו.
המשך קריאה >>

עזאזל

בסדר עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים המתואר בספר ויקרא נאמר: "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת – גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת. וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו…
המשך קריאה >>

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף', שנוהגים לאמרו בקהילות רבות בראש השנה וביום הכיפורים, נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מעטים שמים לב כי הצורה 'מעבירין' איננה הצורה המתבקשת מצד הדקדוק. הלוא תשובה, תפילה וצדקה הן כולן מילים ממין נקבה, ולפיכך הניסוח המתבקש הוא 'מעבירות
המשך קריאה >>

יום כיפור ויום הכיפורים

שמו הקדום של היום הוא יום הכיפורים. בספר ויקרא נאמר: "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא" (ויקרא כג, כז). גם בלשון חכמים שמו של היום הוא יום הכיפורים, כגון "יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה" (משנה יומא ו, א). אף מסכת יומא במשנה ובתלמוד…
המשך קריאה >>