שתי מילים מעצבות את התודעה הישראלית בכלל ובימים אלו בפרט: שואה – מילה מקראית שיוחדה לציון רצח היהודים על אדמת אירופה; עצמאות – מילה שחידש על פי עדותו איתמר בן אב"י.
המשך קריאה >>
יום העצמאות
שואה ועצמאות
ארץ הצבי
על אף נוכחותו הבולטת של הצבי קל הרגליים בארצנו, סביר שהביטוי הידוע אֶרֶץ הַצְּבִי אינו קשור לשמו של בעל החיים. את המילה צְבִי שבביטוי זה – הלקוח מספר דניאל – מקובל לשייך לשורש השמי צב"י המציין רצון.
המשך קריאה >>
נס ודגל
כיום דֶּגֶל הוא יריעת בד שעליה צורות ועיטורים בצבעים מסוימים, המשמשת סמל למדינה, ליחידה צבאית וכדומה, ונֵס הוא בעיקר מעשה פלאים. שתי המילים משמשות כבר במקרא, ומעניינת התפתחות משמעותן.
המשך קריאה >>
בין הנצחה לניצחון
המילה הַנְצָחָה נוצרה בעת החדשה, והיא משמשת בלשוננו לפחות מתחילת המאה העשרים – כפי שעולה מעיתוני התקופה. בבסיסה של ההנצחה עומדת המילה נֵצַח.
המשך קריאה >>
מילה לכל שנה
במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה.
המשך קריאה >>
ממדינה למדינה
על גלגולי המילה 'מדינה' מן המקרא ועד ימינו
למעלה מאלפיים שנה מפרידות בין מדינת ישראל למדינות המלך אחשוורוש. ננסה לברר מה בין המדינה בספרות העברית העתיקה ובין המדינה בלשון ימינו.
המשך קריאה >>
הומייה וצופייה
בהמנון התקווה אנו שרים: "כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה". מה ההסבר לצורתן המיוחדת של המילים הוֹמִיָּה וצוֹפִיָּה המתועדות כבר במקרא?
המשך קריאה >>
כיצד נמנו השנים במילוני בן־יהודה?
בשערי כרכי "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" מאת אליעזר בן־יהודה צוינו השנים על פי שלושה מניינים שונים – מה פשר הדברים?
המילים הכי ישראליות – מצעד העשורים
אלפי גולשים בחרו את המילים העבריות המאפיינות כל עשור מאז קום המדינה.
המשך קריאה >>
חידון יישובים
לכבוד יום העצמאות – שני חידונים על שמות יישובים בארץ: האחד על משמעויותיהם של שמות היישובים והאחר על הגייתם התקנית.
המשך קריאה >>
חידון ליום העצמאות – חקלאות עברית
לרשות החקלאים העבריים עמד אוצר מילים עשיר עוד מתקופת התנ"ך – עד כמה אתם מכירים את אוצר המילים החקלאי?
המשך קריאה >>
