ט"ו בשבט

הפרי ופרי מעלליו - איור

הפרי ופרי מעלליו

המילה פְּרִי נפוצה בתנ"ך אך רק בלשון יחיד – שכן מילה זו היא ביסודה שם קיבוצי שמשמעותו 'יבול', 'תנובת הצמח'. רק בלשון חכמים קיבל הפרי משמעות של יחידה אחת, ואז נוצרה לו צורת הרבים פֵּרוֹת.
המשך קריאה >>

מבחר שמות צמחים

מבחר שמות עבריים של צמחי ארצנו שחידשה הוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל.
המשך קריאה >>

צילום של שני תפוזים על עץ

מי המציא את התפוז?

לפרי ההדר האהוב ניתן בראשית המאה העשרים השם "תפוח זהב" על פי הפסוק: "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (משלי כה, יא) ובהשראת לשונות זרות. בהמשך הציע איש הלשון יצחק אבינרי לקצר את השם למילה אחת בדרך של ראשי תיבות: תַּפּוּז.
המשך קריאה >>

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי

איור של חצאי תפוח, אגס ואפרסק עם הגרעינים והגלעינים והכיתוב גרעין או גלעין?

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת שמקורה בלשון חז"ל. בעברית החדשה נוצל כפל הצורות ליצירת הבחנה במשמעות. מה בין גרעין לגלעין בימינו ובין שני אלו ומילים גרגר או גרגיר, זירעון וזרע?
המשך קריאה >>

צילום של עלווית

לקראת ט"ו בשבט: עלווה, עצה, אפיל, נופה

צילום של אדמונית החורש

צמחים יפי תואר

בשמות מינים רבים של צמחים יש שמות תואר מיוחדים ומסקרנים. במצגת תוכלו ללמוד על משמעותם של שמות התואר הללו ולראות דוגמאות בתצלומים מרהיבים.
המשך קריאה >>

עברית בצמיחה: כנה, אשבול, שוח, הבחלה

בתמונה: חצב, צילמה: אביב לוקס בחצר האקדמיה

החצב והסתוונית

שני צמחים מזוהים עם ימות הסתיו הקרירים: החצב והסתוונית. שמות הצמחים הללו לקוחים מספרות חז"ל, ולכל אחד מהם היסטוריה מעניינת משלו.
המשך קריאה >>

צילום של שקדייה והכיתוב: לכבוד ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

מה ההבדל בין עץ לאילן? יוצאים לנטוע או ליטוע? שְׁתיל או שָׁתיל? פירות יבשים או מיובשים? שקמים ירוקות או ירוקים?
המשך קריאה >>

איור של ענפי עץ השקד וכיתוב של בית משירו של לוין קיפניס

שקדייה

אקדם 28, תשס"ה

מי חידש את המילה שקדייה, וכיצד התקבלה ונפוצה בעברית החדשה? על מה ועל מי הסתמך מחדש המילה בחידושו?
המשך קריאה >>

איור של שני ילדים יושבים על ספסל בין עצי הגן

בין עצי הגן

הקשר בין האדם לגן עומד במרכזו של סיפור הבריאה: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר". לצד גַּן ונגזרותיה גִּנָּה וגַנָּה משמשות בלשוננו המילים מַטָּע, כֶּרֶם, פַּרְדֵּס, בֻּסְתָּן. מה מקורן ומה שימושיהן של מילים אלו?
המשך קריאה >>

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

איור של עץ ברוש ירוק

הנביא יחזקאל ובדי האילן

בפסקה אחת בספר יחזקאל נזכרות כמה וכמה מילים לציון ענפי העץ: עָנָף, עֲבוֹת, סַרְעַפָּה,  פֹארוֹת, סְעַפָּה, דָּלִיּוֹת.
המשך קריאה >>

איור של שתיל והכיתוב נטע, שתל וזרע

נָטַע, שָׁתַל וזָרַע

אחד השירים המזוהים ביותר עם נטיעת העצים בט"ו בשבט הוא "כך הולכים השותלים". ואכן אפשר לנטוע עצים ואפשר גם לשתול אותם בלי הבדל משמעות.
המשך קריאה >>

נתלה באילן גבוה

נתלה באילן גבוה

לעצים מקום של כבוד במקורותינו. נתלה באילן גבוה כנוסח המקובל היום או נתלה באילן גדול במטבע המקורי – פירושו 'הסתמך על מי שמבין בדבר'.
המשך קריאה >>

כי האדם עץ השדה

כי האדם עץ השדה

בימינו מטבע הלשון נתפס כדימוי של האדם לעץ השדה, ואולם בפסוק המקראי המשמעות הפוכה.
המשך קריאה >>

איור ילד וילדה נוטעים צמח עם כיתוב "נטע, שמות ומשמעויות"

נטע

נֶטַע הוא שם פרטי נפוץ שניתן לבנות ולבנים, ופירושו 'שתיל רך'. במשמעות זו נזכרת המילה נֶטַע בתנ"ך פעמים אחדות, ואילו בלשון חז"ל נפוצה דווקא המילה נְטִיעָה במשמעות זו.
המשך קריאה >>

איור בחורה ועץ שקד עם כיתוב "שקד שמות ומשמעויות"

שקד

שָׁקֵד הוא שם שניתן הן לבנים הן לבנות בעיקר משלהי המאה העשרים – אולם ממצאים ארכאולוגיים מן העיר אוגרית שבסוריה מעידים שהשם שקד שימש שם פרטי לגבר (בצורה ת'קדי) כבר לפני אלפי שנים.
המשך קריאה >>