ט"ו בשבט

סיפורי מילים

השם טֶבַע

לשון ועברית 5, תשנ"א, עמ' 20–24

המילה החשובה והבסיסית כל כך בימינו טֶבַע נוצרה רק בלשון חז"ל, אך בלשון זו שימשה במשמעות 'מַטְבֵּעַ'.
המשך קריאה >>

כי האדם עץ השדה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

בימינו מטבע הלשון נתפס כדימוי של האדם לעץ השדה, ואולם בפסוק המקראי המשמעות הפוכה.
המשך קריאה >>

נתלה באילן גבוה

נִתְלָה בְּאִילָן גָּבוֹהַּ

לעצים מקום של כבוד במקורותינו. נתלה באילן גבוה כנוסח המקובל היום או נתלה באילן גדול במטבע המקורי – פירושו 'הסתמך על מי שמבין בדבר'.
המשך קריאה >>

איור של שתיל והכיתוב נטע, שתל וזרע

נָטַע, שָׁתַל וזָרַע

אחד השירים המזוהים ביותר עם נטיעת העצים בט"ו בשבט הוא "כך הולכים השותלים". ואכן אפשר לנטוע עצים ואפשר גם לשתול אותם בלי הבדל משמעות.
המשך קריאה >>

הנביא יחזקאל ובדי האילן

בפסקה אחת בספר יחזקאל נזכרות כמה וכמה מילים לציון ענפי העץ: עָנָף, עֲבוֹת, סַרְעַפָּה,  פֹארוֹת, סְעַפָּה, דָּלִיּוֹת.
המשך קריאה >>

מילים לחמישה־עשר בשבט

על המילים נִצָּה, לִבְנָה, צִיפָה, גְּרוֹגֶרֶת.
המשך קריאה >>

איור של שני ילדים יושבים על ספסל בין עצי הגן

בין עצי הגן

הקשר בין האדם לגן עומד במרכזו של סיפור הבריאה: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר". לצד גַּן ונגזרותיה גִּנָּה וגַנָּה משמשות בלשוננו המילים מַטָּע, כֶּרֶם, פַּרְדֵּס, בֻּסְתָּן. מה מקורן ומה שימושיהן של מילים אלו?
המשך קריאה >>

איור של ענפי עץ השקד וכיתוב של בית משירו של לוין קיפניס

שקדייה

אקדם 28, תשס"ה

מי חידש את המילה שקדייה, וכיצד התקבלה ונפוצה בעברית החדשה? על מה ועל מי הסתמך מחדש המילה בחידושו?
המשך קריאה >>

צילום של שקדייה והכיתוב: לכבוד ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

מה ההבדל בין עץ לאילן? יוצאים לנטוע או ליטוע? שְׁתיל או שָׁתיל? פירות יבשים או מיובשים? שקמים ירוקות או ירוקים?
המשך קריאה >>

בתמונה: חצב, צילמה: אביב לוקס בחצר האקדמיה

החצב והסתוונית

שני צמחים מזוהים עם ימות הסתיו הקרירים: החצב והסתוונית. שמות הצמחים הללו לקוחים מספרות חז"ל, ולכל אחד מהם היסטוריה מעניינת משלו.
המשך קריאה >>

עברית בצמיחה

על המילים כַּנָּה, אֶשְׁבּוֹל, שׂוּחַ (שִׂיחִיָּה) והַבְחָלָה.
המשך קריאה >>

איור של מרווה דגולה, חוטמית מאוצבעת, גזר קיפח ולחך אזמלני

צמחים יפי תואר

בשמות מינים רבים של צמחים יש שמות תואר מיוחדים ומסקרנים. במצגת תוכלו ללמוד על משמעותם של שמות התואר הללו ולראות דוגמאות בתצלומים מרהיבים.
המשך קריאה >>

צילום של עלווית

לקראת ט"ו בשבט

על מילים ישנות וחדשות הקשורות לצמחים: עַלְוָה, עֵצָה, אָפִיל ונוֹפָה.
המשך קריאה >>

איור של חצאי תפוח, אגס ואפרסק עם הגרעינים והגלעינים והכיתוב גרעין או גלעין?

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת שמקורה בלשון חז"ל. בעברית החדשה נוצל כפל הצורות ליצירת הבחנה במשמעות. מה בין גרעין לגלעין בימינו ובין שני אלו ומילים גרגר או גרגיר, זירעון וזרע?
המשך קריאה >>

פרחים לחג האביב

על שמות הצמחים כְּלִיל הַחֹרֶשׁ וצַהֲרוׂן מָצוּי.
המשך קריאה >>

צילום של שני תפוזים על עץ

מי המציא את התפוז?

השם "תפוח זהב" ניתן על פי הפסוק: "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (משלי כה, יא) ובהשראת לשונות זרות. בהמשך הציע יצחק אבינרי לקצר את השם בדרך של ראשי תיבות: תַּפּוּז.
המשך קריאה >>

מבחר שמות צמחים

מבחר שמות עבריים של צמחי ארצנו שחידשה הוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל.
המשך קריאה >>

הפרי ופרי מעלליו - איור

הפרי ופרי מעלליו

המילה פְּרִי נפוצה בתנ"ך אך רק בלשון יחיד – שכן מילה זו היא ביסודה שם קיבוצי שמשמעותו 'יבול', 'תנובת הצמח'. רק בלשון חכמים קיבל הפרי משמעות של יחידה אחת, ואז נוצרה לו צורת הרבים פֵּרוֹת.
המשך קריאה >>

צילום של שקדייה והכיתוב: לכבוד ט"ו בשבט

חידון ט"ו בשבט

מה פירוש המילה 'פרי' בתנ"ך? מהי 'עלווה'? ואיך נכון לומר – לנטוע או לטעת? חידון חגיגי לכבוד ט"ו בשבט לכל המשפחה.
המשך קריאה >>

איור ילד וילדה נוטעים צמח עם כיתוב "נטע, שמות ומשמעויות"

נטע

נֶטַע הוא שם פרטי נפוץ שניתן לבנות ולבנים, ופירושו 'שתיל רך'. במשמעות זו נזכרת המילה נֶטַע בתנ"ך פעמים אחדות, ואילו בלשון חז"ל נפוצה דווקא המילה נְטִיעָה במשמעות זו.
המשך קריאה >>

איור בחורה ועץ שקד עם כיתוב "שקד שמות ומשמעויות"

שקד

שָׁקֵד הוא שם שניתן הן לבנים הן לבנות בעיקר משלהי המאה העשרים – אולם ממצאים ארכאולוגיים מן העיר אוגרית שבסוריה מעידים שהשם שקד שימש שם פרטי לגבר (בצורה ת'קדי) כבר לפני אלפי שנים.
המשך קריאה >>