ט"ו בשבט

איור של שתיל והכיתוב נטע, שתל וזרע

נָטַע, שָׁתַל וזָרַע

אחד השירים המזוהים ביותר עם נטיעת העצים בט"ו בשבט הוא "כך הולכים השותלים". ואכן אפשר לנטוע עצים ואפשר גם לשתול אותם בלי הבדל משמעות.
המשך קריאה >>

איור של עץ ברוש ירוק

הנביא יחזקאל ובדי האילן

השפה העברית עשירה במילים המציינות את חלקי העץ בכלל ואת ענפיו בפרט. טעימה מן השפע הלשוני הזה מספק לנו הנביא יחזקאל בלשונו הפיוטית והייחודית. בדַמותו את ממלכת אשור לארז אומר יחזקאל: "הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ. מַיִם…
המשך קריאה >>

איור של שני ילדים יושבים על ספסל בין עצי הגן

בין עצי הגן

הקשר בין האדם לגַן עתיק יומין הוא, ואף עומד במרכזו של סיפור הבריאה לפי בראשית פרק ב: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר" (ב). עצי הגן מספקים לאדם מזון, והם גם בעלי ערך אסתטי עבורו: "וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן…
המשך קריאה >>

איור של ענפי עץ השקד וכיתוב של בית משירו של לוין קיפניס

שקדייה

מאת: טלי בן־יהודה

אקדם 28 (תשס"ה)

מי חידש את המילה שקדייה, וכיצד התקבלה ונפוצה בעברית החדשה? על מה ועל מי הסתמך מחדש המילה בחידושו?
המשך קריאה >>

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood). לעומת זאת בלשון חז"ל לצמח נתייחדה המילה אילן השאולה מן…
המשך קריאה >>

צילום של אדמונית החורש

צמחים יפי תואר

מצגת שיצרנו פרי שיתוף פעולה עם ידיד האקדמיה, הבוטנאי פרופ' אבינעם דנין ז"ל
המשך קריאה >>

צילום של עלווית

לקראת ט"ו בשבט: עלווה, עצה, אפיל, נופה

מאמרים, קטעי מידע ותשובות הקשורים לחג במדור: עברית לכל מועד – ט"ו בשבט.
המשך קריאה >>

איור של חצאי תפוח, אגס ואפרסק עם הגרעינים והגלעינים והכיתוב גרעין או גלעין?

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת ־ִים למילה בסיומת נקבה יש למשל במילים תאנה–תאנים, שעורה–שעורים, ביצה–ביצים…
המשך קריאה >>

צילום פריחת השקד בחצר האקדמיה

פרפראות לט"ו בשבט

מאת רות אלמגור־רמון ונורית אלרואי, שודר בפינה "רגע של עברית" בקול ישראל

נתלה באילן גדול, נתלה באילן גבוה לעצים מקום של כבוד במקורותינו. נתלה באילן גבוה כנוסח המקובל היום או נתלה באילן גדול במטבע המקורי – פירושו 'הסתמך על מי שמבין בדבר'. כדי להראות את גלגולה של האמירה, ניתָלה באילן גדול – התלמוד. כשהיה רבי עקיבא חבוש בבית האסורים, נתן לו רבי שמעון…
המשך קריאה >>

צילום של שני תפוזים על עץ

מי המציא את התפוז?

התפוז – תפוח הזהב – הוא אַחד הפירות המזוהים עם ארץ ישראל בעת החדשה. בשירה של נעמי שמר "שלג על עירי", המכונה גם "פירות חמישה עשר", נזכר התפוז עם שאר הפירות שהובאו לגולה בחמישה עשר בשבט: דְּבַשׁ הַתְּאֵנָה, מֶתֶק הֶחָרוּב וְאוֹרְחַת גְּמַלִּים עֲמוּסֵי כָּל טוּב. הֵנָּה…
המשך קריאה >>

הפרי ופרי מעלליו - איור

הפרי ופרי מעלליו

אם נחפש בקונקורדנצייה לתנ"ך את המילה פְּרִי, ניווכח כי היא מופיעה בו יותר ממאה פעמים – וכולן בלשון יחיד. כפי שכותב חוקר הלשון גד בן־עמי צרפתי, פְּרִי הוא ביסודו שם קיבוצי שמשמעותו 'יבול', 'תנובת הצמח': "וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ" (ויקרא כו, ד).…
המשך קריאה >>