סוכות

מילים תחת סכך אחד - איור

מילים תחת סכך אחד

המילה סֻכָּה גזורה מן השורש סכ"ך, כמו המילים סְכָךְ וסְכָכָה. במילים אלו השורש בא במלואו, ואילו במילה סֻכָּה שתי הכ"פים התלכדו לאות אחת שיש בה דגש. מן השורש סכ"ך נגזרו גם המילים מָסָךְ, מוּסָךְ, סַךְ.
המשך קריאה >>

אדם מחזיק אשכול ענבים והכיתוב חג אסיף שמח

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה ש'אסיף' פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן וביקב: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג).
המשך קריאה >>

איור שלוש כפות רגליים והכיתוב: שלושה רגלים על רגל אחת

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

יש מקום לשתי דרכי ההבעה: 'שלוש רגלים' על פי הכתוב בספר שמות ו'שלושה רגלים' על פי הנוהג בלשון חז"ל בשינוי המשמעות ובשינוי המין הדקדוקי שחלו במילה.
המשך קריאה >>

מונחים עבריים לחג הסוכות בלשונם של יהודי תימן

לשוננו לעם יט, ט–י (תשכ"ח), עמ' 241–247

במאמר מובאים מונחים הקשורים בחג הסוכות שיש בהם שינוי המקובל הן מצד הלשון הן מצד מסורת הניקוד.
המשך קריאה >>

תמונה של ספר תורה ודגלי שמחת תורה עם הכיתוב: חזק חזק ונתחזק

חזק חזק ונתחזק

לשוננו לעם מו, חוברת א וחוברת ד (התשנ"ה), עמ' 24–26, 176–180

את הקריאה "חזק חזק ונתחזק" נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".
המשך קריאה >>

איור של ארבעת האחים על שולחןםהסדר והכיתוב חג שמח

חג שמח ומועדים לשמחה

הברכה "חג שמח" שגורה על לשוננו בתקופת החגים, אך לא תמיד היא הייתה חלק ממסורת החגים היהודיים. ואכן מקומה נפקד מן הרשימה בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס שפרסם ועד הלשון בשנת תרפ"ח (1928), ותחתיה אנו מוצאים שתי ברכות אחרות למועדים:  "מועדים לשמחה" ו"תזכו לשנים רבות".
המשך קריאה >>

ממגילת קהלת: מותר, שחרות, מבוע, להג

צילום של לימון על עץ

פרי הדר

לשוננו לעם כח, ז–ח (תשל"ז), עמ' 215–217

על פי מסורת ישראל המושג המקראי "פרי עץ הדר" מציין אתרוג. בעברית החדשה "פרי הדר" הוא שם כללי יותר הכולל מינים נוספים כמו הלימון והתפוז.
המשך קריאה >>

סוכה שעליה כקישוט מַסכתים (סטתוסקופים) של רופאים. הכיתוב: מה בין אשפוז לאושפיזין?

מה בין אשפוז לאושפיזין

את המילים אושפיזא ואושפיזין שבספרות חז"ל מקובל לקשור אל המילה הלטינית hospitium – 'מלון', 'אכסניה'. ממילה זו התגלגלו ללשונות אירופה מילים המציינות בית חולים, מקום אירוח לחולים, כגון hospital. מכאן גם hospitalization – הכנסת חולה או קבלת חולה לבית החולים. בהשראת מילים אלו נוצר בעברית החדשה הפועל אִשְׁפֵּז.
המשך קריאה >>