סוכות

סוכה שעליה כקישוט מַסכתים (סטתוסקופים) של רופאים. הכיתוב: מה בין אשפוז לאושפיזין?

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם גם לקוחה המילה אושפיזין במשמעות 'אורחים'. ומניין הגיעה המילה לספר…
המשך קריאה >>

ממגילת קהלת: מותר, שחרות, מבוע, להג

מוֹתָר היגדים רבים במגילת קהלת עוסקים במשמעות הקיום האנושי. באחד מהם נטען שהאדם איננו טוב מן הבהמה, שהרי לשניהם חיים בני חלוף: "וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל" (ג, יט). מוֹתָר – משורש ית"ר – פירושו יִתְרוֹן. מילה זו מצטרפת למילים אחרות משורשי…
המשך קריאה >>

איור של ארבעת האחים על שולחןםהסדר והכיתוב חג שמח

חג שמח ומועדים לשמחה

הברכה "חג שמח" שגורה על לשוננו בתקופת החגים, אך לא תמיד היא הייתה חלק ממסורת החגים היהודיים. ואכן מקומה נפקד מן הרשימה בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס שפרסם ועד הלשון בשנת תרפ"ח (1928), ותחתיה אנו מוצאים שתי ברכות אחרות למועדים:  "מועדים לשמחה" ו"תזכו לשנים רבות".
המשך קריאה >>

בחורה עושה תנועת קולולו והכיתוב: צהלולים

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים" (תהלים סח, יז). כבר בפיוט הקדום רִצֵּד…
המשך קריאה >>

תמונה של ספר תורה ודגלי שמחת תורה עם הכיתוב: חזק חזק ונתחזק

חזק חזק ונתחזק

מאת: ישראל בן־דוד; יעקב ש' שפיגל

לשוננו לעם, כרך מו, חוברות א ו־ד (התשנ"ה), עמ' 24–26, 176–180

את הקריאה "חזק חזק ונתחזק" נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".
המשך קריאה >>

מונחים עבריים לחג הסוכות בלשונם של יהודי תימן

מאת: יהודה רצהבי

לשוננו לעם, כרך יט חוברת ט–י (תשכ"ח), עמ' 241–247

"ברשימה קצרה זו מכנס אני את המונחים העבריים, הקשורים בחג הסוכות, שיש בהם שינוי המקובל הן מצד הלשון הן מצד מסורת הניקוד. כדי שלא להטריח על הקורא, איני מרבה בציוני מקורות ומקבילות, לפי שלא למחקר נתכוונתי, אלא להצלת הדברים משכחה."

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר כב, כח). בספרות חז"ל – בעקבות הצירוף שָׁלֹשׁ רְגָלִים מספר…
המשך קריאה >>

אדם מחזיק אשכול ענבים והכיתוב חג אסיף שמח

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן (דיש) וביקב (דריכה): "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים…
המשך קריאה >>

מילים תחת סכך אחד - איור

מילים תחת סכך אחד

חג הסוכות נקרא על שם הסוכה שבה יושבים במהלך החג. מהי סוכה? זהו מבנה המסוכך על אדם או על בעלי חיים מפני השמש. במקרא אנו מוצאים למשל את סוכת שומר הכרם: "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה" (ישעיהו א, ח), את סוכתו של הנביא…
המשך קריאה >>