שמחת תורה

על הגשם והרוח - איור

על הגשם והרוח

הגשם והרוח אופייניים שניהם לימות החורף וקשורים זה בזה משכבר הימים. בהזכרת גשמים בתפילה אומרים: "מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם". ומוכר מאוד הפתגם: "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן – אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר" (משלי כה, יד), כלומר: אדם המבטיח לתת ואינו מקיים דומה לעננים (=נשיאים) ורוח שאין עמם גשם.
המשך קריאה >>

תמונה של ספר תורה ודגלי שמחת תורה עם הכיתוב: חזק חזק ונתחזק

חזק חזק ונתחזק

לשוננו לעם מו, חוברת א וחוברת ד (התשנ"ה), עמ' 24–26, 176–180

את הקריאה "חזק חזק ונתחזק" נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".
המשך קריאה >>

שמיני עצרת

בתנ"ך שני מועדים מכונים עֲצֶרֶת: היום השמיני לאחר סיום חג הסוכות והיום השביעי של פסח. בספרות חז"ל גם חג השבועות מכונה עצרת. משלושת המועדים שנזכרו רק העצרת הסמוכה לחג הסוכות שמרה על שמה, היא הנקראת היום שמיני עצרת.
המשך קריאה >>

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים כגון 'עצרת זיכרון' או 'עצרת מחאה'. במקרא המילה עֲצֶרֶת נזכרת בין השאר לציון היום האחרון של סוכות והיום האחרון של פסח. בהקשר זה הבינו אותה מקצת המפרשים במשמעות של עיכוב ועצירה, ואולם תרגומי המקרא הבינו את המילה בכל הקשריה במשמעות של 'אספה' או 'כינוס', ובייחוד כינוס חגיגי לצורך הקרבת קורבנות.
המשך קריאה >>