במקרא המילה עֲצֶרֶת נזכרת בין השאר לציון היום האחרון של סוכות והיום האחרון של פסח. מה הן הדרכים השונות בעברית המקראית ובעברית החדשה להבין את המילה?
המשך קריאה >>
שמחת תורה
![סיפורי מילים](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/topic-11.jpg)
עצרת![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
![צירופים](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/tzerufim.jpg)
שמיני עצרת![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
הצירוף שמיני עצרת אינו צירוף רגיל: אין זה צירוף סמיכות וגם לא צירוף של שם ותוארו אלא של שני שמות העומדים זה לצד זה ומציינים את אותו הדבר (צירוף תמורה): (יום) שמיני (שהוא) עצרת.
המשך קריאה >>
![תמונה של ספר תורה ודגלי שמחת תורה עם הכיתוב: חזק חזק ונתחזק](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/tora-300x300.jpg)
חזק חזק ונתחזק![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
לשוננו לעם מו, חוברת א וחוברת ד (התשנ"ה), עמ' 24–26, 176–180
את הקריאה "חזק חזק ונתחזק" נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".
המשך קריאה >>
![איור של ילדה עם הכיתוב: משיב הרוח ומוריד הגשם](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/5.9.2021-MoridHageshem-300x300.png)
על הגשם והרוח![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
הגשם והרוח אופייניים שניהם לימות החורף וקשורים זה בזה משכבר הימים. בהזכרת גשמים בתפילה אומרים: "מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם". ומוכר מאוד הפתגם: "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן – אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר" (משלי כה, יד), כלומר: אדם המבטיח לתת ואינו מקיים דומה לעננים (=נשיאים) ורוח שאין עמם גשם.
המשך קריאה >>
![מה זה בכלל אסרו חג?](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/isru-hag-292x300.jpg)
אסרו חג![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
המונח "אסרו חג" משמש בלשוננו כיום ככינוי ליום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. מה מקורו וכיצד קיבל את משמעותו זו?
המשך קריאה >>