שבועות

shavuot

לשונות חג השבועות

מאת: אבא בנדויד

לשוננו לעם כה, ח (תשל"ד), עמ' 199–212

על מילים, ביטויים וענייני לשון הקשורים לחג השבועות, ובהם 'ביכורים', 'עומר', 'עצרת', 'דיברות', 'כפה עליהם הר כגיגית' ו'תיקון ליל שבועות'
המשך קריאה >>

איור תינוק בתוך טנא ביכורים של פירות

ביכורים לחג

בחג השבועות היו מביאים למקדש בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים – המִנחה הראשונה שנאפתה מן החיטה החדשה. חג השבועות הוא גם הזמן שממנו ואילך היה אפשר להביא בִּכּוּרִים מכל שבעת המינים שנתברכה בהם ארצנו.
המשך קריאה >>

איור של לוחות הברית ופתיחת עשרת הדיברות

עשרת הדיברות

מאת: ניסן ברגגרין

עיונים בלשון העברית, תשנ"ה, עמ' 84–89

דיברות היא ריבוי של דיבר, ומין המילה זכר. אולם המדקדקים והנקדנים ניסו להתאים את השם המוזר להם 'דיבְּרות' בפיוטים ובתפילות לאחד מן השמות האחרים משורש דב"ר שבתנ"ך.
המשך קריאה >>

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

איור שדה שיבולים והכיתוב: ניבים מתנובת השדה

ניבים מתנובת השדה

ידיים מושטות לסל - הכיתוב: על המילה טנא

לקראת חג השבועות: טנא, הבכיר, ביכר

גורן וחצי גורן

תרי"ג מצוות – פיוט 'אזהרות' לחג השבועות

מן העבודה במילון ההיסטורי

תמונת שדה והכיתוב חידון שבועות

חידון לחג השבועות

מה פירוש שם החג 'שבועות'? האם נמצא על שולחן החג קְצִיף או כְּתִיתָה? איזה פרי מוסקים ואיזה פרי אורים? ומה הייתה נעמי לרות? נסו את כוחכם בחידון חגיגי לחג השבועות.
המשך קריאה >>

מגל

מגל וחרמש

השם בועז על דש חליפה

בועז

משמעות השם בועז אינה ברורה, אך מקובל לקשור אותו אל המילה עֹז. על שם העמוד בֹּעַז במקדש כותב רד"ק בפירושו: "ובועז לשון עוז, והיא מלה מורכבת – בו עז – כלומר שיתן האל בו עוז וקיום".
המשך קריאה >>

איור בחור מחזיק בתג שם, עליו השם 'מתן' וכיתוב "שמות ומשמעויות"

מַתָּן

השם מַתָּן ניתן לעיתים קרובות לילדים שנולדו סמוך לחג השבועות – חג מתן תורה.
המשך קריאה >>

תג שם תלוי על החזה והכיתוב: נעמי

נעמי

בין מגילת רות ל"מותק שלי"