פורים

רֶכֶשׁ, אֲחַשְׁתְּרָנִים ורַמָּכִים

שלוש המילים הללו – שאינן נהירות לדובר העברית בן זמננו – מזדמנות בפסוק אחד במגילת אסתר: "וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים" (ח, י). מה פירושן של מילים אלו?
המשך קריאה >>

מלכת אסתר

נכון לומר אסתר המלכה ולא "מלכת אסתר" – ייתכן שהצירוף "מלכת אסתר" נולד משיבוש שורת השיר "אני מלכה אסתר" בשיר הילדים הידוע "משחק פורים" שכתב לוין קיפניס בשנת תרפ"ט.
המשך קריאה >>

ליצן אוחז אקורדיון והכיתוב" חידון מונחים מתחפשים

לשון וחיוך

לקראת פורים לבשו מונחי לשון ידועים לבוש חדש ומשעשע. התצליחו לגלות את המונחים המסתתרים באיורים?
המשך קריאה >>

איור של עיר פרזות והכיתוב שושן פורים או פורים שושן?

שושן פורים או פורים שושן?

האם גם אתם תמהתם על המבנה המשונה של הצירוף 'שושן פורים'? לפי הדגם הרגיל של צירופי סמיכות היה מתבקש לומר 'פורים שושן' ואפילו 'פּוּרֵי שושן' – כשם שאנו אומרים 'תענית אסתר' או 'חגי ישראל' (ולא 'אסתר תענית' או 'ישראל חגים').
המשך קריאה >>

המן האגגי

לכאורה המן האגגי מתייחס לאֲגַג מלך עמלק המוכר מספר שמואל א, וכך מוסברת שנאתו ליהודים ושמחתנו במפלתו. ואולם ייתכן שמקור השם 'אגג' הוא שם של אל בפנתאון העֵילמי.
המשך קריאה >>

משלוח מנות

בלשוננו היום רגילים לכנות בשם 'משלוח מנות' את מארז המטעמים הנשלחים בחג פורים. ואולם משמעו המקורי של הצירוף הוא פשוט 'שליחת מנות' – ככתוב במגילת אסתר (ט, כב): "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".
המשך קריאה >>

צום ותענית

המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית מתועדת לראשונה בספרות הבית השני ורווחת בעיקר למן תקופת חז"ל.
המשך קריאה >>

ניבים ממשתה היין

כיד המלך, שוקט אל שמריו, חומץ בן יין, פתח בכד וסיים בחבית

ניבים ממשתה היין

בלוניות שאלה: אתם שאלתם? אנחנו עונים! והכיתוב בפני או לפני?

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה זו מקובל להמליץ גם בלשון ימינו.
המשך קריאה >>

איור של אוזן המן ותוכה צמחי פרג הכיתוב: פֶּרֶג ופָּרָג

פֶּרֶג או פָּרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר גם פֶּרֶג וגם פָּרָג.
המשך קריאה >>

חיוכונים ובמרכז הכיתוב כל המילים השמחות

שמחת פורים: תחפושת, מסכה, ליצן, מגילה

ממתי המילה תחפושת? איך שינתה המסכה את משמעה? מה הקשר בין לץ לליצן? ומה בין מגילת אסתר למגילת העצמאות?
המשך קריאה >>

שני ילדים עם קשיות מעל אשכול ענבים

יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ

מבחר ממונחי היין והגפן: שׂוֹרֵקָה, חַכְלִיל, גֶּפֶת עֲנָבִים, דָּלִית, רוֹגְלִית, קְנוֹקֶנֶת, שָׂרִיג, זְמוֹרָה ועוֹלֵלוֹת.
המשך קריאה >>

איור של מלכה יושבת על כס וקוראת דך נייר ועליו המילה כתר

הכתר עולה לכותרות

בלשוננו היום אנו רגילים לומר שלמלכים ולמְלָכוֹת יש כֶּתֶר בראשם. בלשון המקרא רגילות בעניין זה המילים נֵזֶר ועֲטָרָה, ואילו המילה כֶּתֶר נזכרת רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות': כתרה של אסתר וכתרה של ושתי ואפילו כתרו של הסוס המלכותי.
המשך קריאה >>

איור נחום גוטמן: עדלאידע

מסע העדלידע

לשוננו לעם מד, ב (תשנ"ג), עמ' 51

השם הידוע לקרנבל פורים נקבע בשנת תרצ"ב (1932) לאחר שוועדת השמות של עיריית תל אביב ביקשה מהציבור הצעות חלופה לקרנבל הפורימי שהתקיים מדי שנה בעיר.
המשך קריאה >>

שלושה אנשים חוגגים ועל החולצות כתוב: ששון, גילה, רינה

מרבים בשמחה

העברית עשירה למדי באוצר מילותיה בתחום השמחה. עושר זה בא לידי ביטוי באבות דרבי נתן: "עשרה שמות נקראת שמחה, אלו הן: ששון, שמחה, גילה, רינה, דיצה, צהלה, עליזה, חדוה, תפארת, עליצה" (פרק לד).
המשך קריאה >>

תג שם על צוואר עם השם מרדכי - שמות ומשמעויות

מרדכי

על ניקוד השם במגילה

מקורו של השם מרדכי בשם האל מַרדוּך – האל הראשי של בבל. בתנ"ך האל הזה נקרא מְרֹ(א)דַךְ והוא מכונה בֵּל (צורתה האכדית של המילה בַּעַל – 'אדון').
המשך קריאה >>