פורים

purim

איור של עיר פרזות והכיתוב שושן פורים או פורים שושן?

שושן פורים או פורים שושן?

האם גם אתם תמהתם על המבנה המשונה של הצירוף 'שושן פורים'? הלוא לפי הדגם הרגיל של צירופי סמיכות היה מתבקש לומר 'פורים שושן' ואפילו 'פּוּרֵי שושן' – כשם שאנו אומרים 'תענית אסתר' ולא "אסתר תענית", 'חגי ישראל' ולא "ישראל חגים". שושן פורים הוא כידוע כינויו…
המשך קריאה >>

המן האגגי

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ג, א). מיהו הָאֲגָגִי? לפי צורת השם – ה"א הידיעה בראשו ויו"ד בסופו – זהו שם ייחוס, כלומר שם תואר המציין השתייכות למשפחה, לשבט, לעם או למקום מסוימים, כמו למשל "לְגֵרְשׁוֹן מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי…
המשך קריאה >>

משלוח מנות

אחד המראות האופייניים לימי הפורים הוא ילדים מחופשים נושאים משלוחי מנות. אך אם נרצה לנסח זאת בלשון מקראית, נאמר שהם נושאים מנות. בלשוננו היום רגילים לכנות בשם 'משלוח מנות' את מארז המטעמים הנשלחים לחג, כגון 'קיבלנו משלוח מנות מהודר'. ואולם משמעו המקורי של הצירוף 'משלוח…
המשך קריאה >>

צום ותענית

המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית מתועדת לראשונה בספרות הבית השני ורווחת בעיקר למן תקופת חז"ל. ככל הנראה המילה צוֹם נושאת מיסודה את המשמעות המוכרת לנו כיום – כפי…
המשך קריאה >>

איור של בקבוקי יין וכוס שפוכה והכיתוב: ניבים ממשתה היין

ניבים ממשתה היין: כיד המלך, שוקט אל שמריו, חומץ בן יין, פתח בכד וסיים בחבית

כְּיַד הַמֶּלֶךְ בתיאור משתה אחשוורוש נאמר: "וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ" (אסתר א, ז). 'כְּיַד' פירושו 'כפי יכולתו של', ובמקרה הזה כפי יכולתו של המלך. ביטוי זה נאמר גם על שלמה, אשר נתן למלכת שבא "אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה,…
המשך קריאה >>

בלוניות שאלה: אתם שאלתם? אנחנו עונים! והכיתוב בפני או לפני?

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה זו מקובל להמליץ גם בלשון ימינו. נקדים ונאמר כי בהקשר…
המשך קריאה >>

איור של אוזן המן ותוכה צמחי פרג הכיתוב: פֶּרֶג ופָּרָג

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג. בעשורים הראשונים של המאה העשרים נפוצה הצורה פֶּרֶג, וכך נוקד במילונים. במאמר משנת תש"ו (1946) שכתב זאב בן־חיים, לימים נשיאה של האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

חיוכונים ובמרכז הכיתוב כל המילים השמחות

שמחת פורים

חג פורים שמח!
מילים שמחות, עולצות וצוהלות בשמחת פורים.
המשך קריאה >>

שני ילדים עם קשיות מעל אשכול ענבים

יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ

מבחר ממונחי היין והגפן: שׂוֹרֵקָה, חַכְלִיל, גֶּפֶת עֲנָבִים, דָּלִית, רוֹגְלִית, קְנוֹקֶנֶת, שָׂרִיג, זְמוֹרָה ועוֹלֵלוֹת.
המשך קריאה >>

איור של מלכה יושבת על כס וקוראת דך נייר ועליו המילה כתר

הכתר עולה לכותרות

בלשוננו היום אנו רגילים לומר שלמלכים ולמְלָכוֹת יש כֶּתֶר בראשם. בלשון המקרא רגילות בעניין זה המילים נֵזֶר ועֲטָרָה, ובעברית שלאחר המקרא יש גם כְּלִיל. הכֶּתֶר נזכר בתנ"ך רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות': כתרה של אסתר וכתרה של ושתי ואפילו כתרו של הסוס המלכותי. משורש…
המשך קריאה >>

ילד בתחפושת סופרמן והכיתוב: תחפושת

מרבים בשמחה

מילים מן השורש שמ"ח רווחות מאוד כבר בתנ"ך – כמאתיים ושבעים מופעים. בפורים השמחה קשורה קשר הדוק ליין, קשר המודגש במגילת אסתר: "וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (אסתר ט, יז), שהרי כידוע "יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹש" (תהלים קד, טו). מהשוואה ללשונות שמיות אחרות עולה כי שָׂמַח מציין ביסודו עלייה ושגשוג, בדומה לצָמַח. גם בספר משלי יש עדות למשמעות זו: "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ" (יג, ט).
המשך קריאה >>

תג שם על צוואר עם השם מרדכי - שמות ומשמעויות

מרדכי

על ניקוד השם במגילה

מקורו של השם מרדכי בשם האל מַרדוּך – האל הראשי של בבל. בתנ"ך האל הזה נקרא מְרֹ(א)דַךְ והוא מכונה בֵּל (צורתה האכדית של המילה בַּעַל – 'אדון'): "אִמְרוּ: נִלְכְּדָה בָבֶל ­– הֹבִישׁ בֵּל, חַת מְרֹדָךְ; הֹבִישׁוּ עֲצַבֶּיהָ, חַתּוּ גִּלּוּלֶיהָ" (ירמיהו נ, ב). ואומנם ניקוד השם…
המשך קריאה >>