פסח

חג האביב מזמן לנו עיסוק בשפע ענייני לשון הקשורים לאביב, להגדה, לעבדות ולחירות ועוד. על כך ועוד תוכלו לקרוא במדור זה.

תוכלו לבחון את ידיעותיכם בחידון לחג הפסח ולהשתעשע בקושיות לשולחן הסדר.

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" בתלמוד הבבלי. אך מה משמעו המילולי?
המשך קריאה >>

לשוניות דיבור בשפות לועזיות רבות ובאמצע הכיתוב: מעם לעז?

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז". מהו עם לועז?
המשך קריאה >>

כבולעו כך פולטו, שאור שבעיסה, בחור כהלכה, גמר עליו את ההלל, שאר ירקות

מטבעות לשון מחג הפסח

חג הפסח על הלכותיו הרבות מספק לנו כמה וכמה מטבעות לשון שחרגו מן החג המיוחד הזה אל השימוש הכללי במשמעויות מושאלות.
המשך קריאה >>

איור של מטאטא שמטאטא את הכיתוב: איך מטאטאים בעברית?

איך מטאטאים בעברית?

המטאטא והיעה הם מכְּלֵי הניקוי השימושיים ביותר בכל בית, ואנו נשאלים לעיתים על מקור שמותיהם ועל הפעלים הקשורים בהם.
המשך קריאה >>

טקסט כמה שנאמר והכיתוב מטבע לשון בכל יום

כמה שנאמר

במרכז ההגדה של פסח ניצב סיפור יציאת מצרים המבוסס על דרשות וביאורים לפסוקים מן התורה. בהגדות רבות, ובייחוד בהגדות אשכנזיות, בא לפני ציטוטי הפסוקים הביטוי "כְּמָה שנאמר" – לעומת "כְּמוֹ שנאמר" בהגדות אחרות. נשאלנו כיצד נכון להגות את המילה 'כמה' בביטוי זה. הביטוי כְּמָה שֶׁ־…
המשך קריאה >>

איור של ארבעת האחים על שולחןםהסדר והכיתוב חג שמח

חג שמח ומועדים לשמחה

הברכה "חג שמח" שגורה על לשוננו בתקופת החגים, אך לא תמיד היא הייתה חלק ממסורת החגים היהודיים. ואכן מקומה נפקד מן הרשימה בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס שפרסם ועד הלשון בשנת תרפ"ח (1928), ותחתיה אנו מוצאים שתי ברכות אחרות למועדים:  "מועדים לשמחה" ו"תזכו לשנים רבות".
המשך קריאה >>

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת" (דברים טז, ט), כלומר מתחילת הקציר. במקרא…
המשך קריאה >>

צילום מעמוד ישן של הגדת פסח

לשון ההגדה של פסח

מאת: שמעון שרביט

לשוננו לעם, כרכים מ–מא (תשמ"ט-תש"ן), עמ' 29–35

"אנו עוסקים בגוף ההגדה, שהוא קדום, ולא בפיוטים ובשירים שנספחו לה בימי הביניים. את גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י' של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. אם נוציא אפוא מכלל דיון את פרקי המקרא ואת הפסוקים הבודדים הנדרשים בהגדה, נעלה, שההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה."
המשך קריאה >>

איור מברשת ודלי מתוך רשימת כלי-ניקוי, המילון למונחי המטבח, ירושלים תרצ"ח (1938).

ניקוי פסח ושולחן הסדר: משופה, נטלה, שבילה, מצעית

מְשׁוּפָה משופה היא כרית לניקוי כלים. לאורך השנים המשופה פשטה צורה ולבשה צורה: ברזלית, "ננס", צמר פלדה, ספוֹג עטוי תלתלי מתכת ועוד. במשופה משפשפים, מקרצפים ומצחצחים את כלי האוכל וכלי המטבח בימי השגרה ובעיקר לקראת הפסח. המילה מְשׁוּפָה – במשקל המילה המקראית מְחוּגָה – מצטרפת…
המשך קריאה >>

שלושה־עשר מידיא

"שלושה־עשר מי יודע?… שלושה־עשר מידיא". מדוע שרים "שלושה־עשר מידיא" ולא "שלוש־עשרה מידיא", הרי המילה מידה היא ממין נקבה? התשובה לכך טמונה בשאלה מניין הגיעה לשיר השאלה השלוש־עשרה.
המשך קריאה >>

רקע של פרחים במרכז איור של זר ובמרכזו הכיתוב אביב

אביב לחג האביב

המילה אָבִיב מוכרת כבר מן התנ"ך, וככל הנראה היא קרובה למילה אֵב (בנטייה אִבּוֹ, כמו לֵב־לִבּוֹ). אֵב פירושו צמח צעיר ורענן, ומכאן גם צעירוּת ורעננוּת. המילה אֵב נזכרת בתנ"ך פעמיים: איוב שואל "הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה, יִשְׂגֶּא אָחוּ בְלִי מָיִם?" (ח, יא) ומשיב "עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ
המשך קריאה >>

איור של דמות יוצאת מתוך מצה - מעבדות לחירות

מעבדות לחירות

בחג הפסח, חג החירותהשתחררו בני ישראל משעבוד מצרים ויצאו אל החופש ואל הדרור.
המשך קריאה >>

השפעת ההגדה של פסח על הפרזיולוגיה של העברית המודרנית

מאת: מנחם צבי קדרי

עיונים בלשון ימינו: אסופות ומבואות בלשון ד, תשס"ד, עמ' 87–103

אחד המקורות שהשפיעו על העברית המודרנית הוא ההגדה של פסח, שהמגע בינה ובין חלק ניכר של החברה הדוברת עברית היום הוא עדיין מגע חי ובלתי אמצעי. במאמר המחבר עומד על הביטויים ושימושי הלשון שהעברית בת זמננו נטלה מן ההגדה, ובהם צירופים, תיאורי פועל ואפילו משפטים שלמים.

כיתוב הגדה או אגדה?

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילים הַגָּדָה ואַגָּדָה קשורות שתיהן לפועל הִגִּיד, וביסודן שימשו באותה המשמעות. איך נפרדו שתי המילים זו מזו ואיך קיבלה כל אחת מהן את המשמעות הייחודית לה?
המשך קריאה >>

פרשת וארא – כי השעורה אביב והפשתה גבעול

בפרק ט בספר שמות באים שני פסוקים המתארים אילו גידולים ניזוקו ואילו גידולים לא ניזוקו ממכת הברד: וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל, וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה.
המשך קריאה >>

איורי פרחים והכיתוב חידון אביבי

חידון לחג האביב

לחצו על התשובה הנכונה ותגלו אם צדקתם. לכל הפתרונות גרסה להדפסה פתרונות להדפסה

איור שולחן הסדר: מצה, ביצה חרוסת והגדה והכיתוב: קושיות לשולחן הסדר

קושיות לשולחן הסדר

לכל הפתרונות גרסה להדפסה פתרונות להדפסה