חנוכה

איור חנוכיה, סביבון וסופגניות

חנוכה חינוכית

המקור של הצירוף חנוכת המזבח הוא בתנ"ך – חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה.
המשך קריאה >>

איור של ילדה אוחזת בשתי נרות כמשקפת הכיתוב: מחפשת בנרות

הנר בקצה המנהרה

המילה נֵר גזורה מן השורש נו"ר, המציין אור ואש. מילה נוספת משורש זה היא מְנוֹרָה. אחיו של השורש נו"ר הוא השורש נה"ר. אליו שייכים המילה המקראית נְהָרָה (איוב ג, ד) שפירושה 'אור' והפועל נָהַר (ישעיה ס, ה ועוד) שפירושו 'זָרַח'. בלשון חז"ל נָהִיר ('בהיר', 'ברור'), ובעברית החדשה נְהִירוּת ('בהירות'), הִנְהִיר ('הבהיר') ועוד. יש הקושרים לשורש זה את המילה מִנְהָרָה.
המשך קריאה >>

לפיד

מאת גבריאל בירנבאום

מקור המילה לפיד אינו ידוע. בכמה ניבים ארמיים מופיעה המילה המקבילה למפד, והדבר פיתה כמה חוקרים לראות כאן קשר עם lampas ביוונית, הלא היא lamp באנגלית ובשפות אחרות, אבל ייתכן שרק מקרה לפנינו.
המשך קריאה >>

שני כדים אחד לצד השני - הכיתוב: פח השמן או פך השמן?

פך שמן ופח שמן

בהקשר של חג החנוכה נכון לדבר על פך השמן. בתיאור הנס בתלמוד נאמר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טִמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונִצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים…" (בבלי שבת כא ע"ב).
המשך קריאה >>

נר? דולק או דלוק? - אתם שאלתם אנחנו עונים (איור של נר)

דולק ודלוק

בימינו משמשות שתי הצורות: 'הנר דולק' ו'הנר דלוק', ואף 'הטלוויזיה דולקת' ו'הטלוויזיה דלוקה' – ושתי הדרכים כשרות לשימוש.
המשך קריאה >>

ילד אוחז במשקפת והכיתוב: מודיעין

מודיעין

עירם של החשמונאים ידועה בשם מודיעין. אך בספרות חז"ל אנו מוצאים צורות נוספות של שם המקום: על דרך הרבים – מודיעים, מודעים ומודעין, או בסיומת ־ת – מודיעות, מודיעית ומודעית. גם שם הייחוס מודעי, המוכר משמו של התנא ר' אלעזר המודעי, קשור כנראה לעיר הזאת.
המשך קריאה >>

איור של שמונת הנרות וכיתוב מילות הבית הראשון של מעוז צור

מעוז צור ישועתי למשורר ושמו מרדכי

חנוכה תשע"ד

'מעוז צור ישועתי' הוא פיוט לחנוכה הנאמר לאחר הדלקת הנרות במנהגי אשכנז ובזמננו "אומץ" גם בקהילות ספרדיות ומזרחיות.  הוא עוסק בתקופות היסטוריות שונות בחיי עם ישראל ומתאר את הגאולה שהייתה בכל אחת מהן.
המשך קריאה >>

צילום ארבעה סביבונים המוכרים בגולה

הנגה"שים, מנורת החנוכה והמילון העברי

לשוננו לעם מד, א (תשנ"ג), עמ' 3–11

מי חידש את השם סביבון ואילו עוד שמות ניתנו לו? והאם ניצחה החנוכייה את מנורת החנוכה?
המשך קריאה >>

מתתיהו הכוהן הגדול – האומנם?

מן העבודה במילון ההיסטורי

“בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו…" – את המילים האלה מוסיפים לתפילת שמונה עשרה ולברכת המזון בימי החנוכה. ובתלמוד הבבלי כתוב: "שהעמדתי להם שמעון הצדיק ומתתיה בן יוחנן הכהן הגדול וחשמונאי ובניו" (מגילה יא ע"א). אבל מן המסופר על מתתיהו חשמונאי במקורות אחרים לא עולה שהוא היה הכוהן הגדול.
המשך קריאה >>

מחבת ומעליה מקפצות לביבה וסופגניה - הכיתוב: על לביבות וסופגניות

לביבות וסופגניות

ימי החנוכה נושאים עימם ניחוחות של שני מאכלים אופייניים – לביבות וסופגניות. כיום שני המאכלים האלה שונים לגמרי, אך לא תמיד היה הגבול בין המאכלים האלה מוחלט כל כך.
המשך קריאה >>

מתוך "המחנים" מאת מאיר רבינוביץ, נויארק 1888 (שנת תרחם), עמ' 312

אורים ואורות

מניין לנו חַג הָאוּרִים? מתברר שבמאה ה־19 החלו לכנות את חג החנוכה "חג האוֹרים" –אוֹרים רבים של אוֹר, אך לימים החלו לכנותו "חג האוּרים" – אוּרים רבים של אוּר = אש.
המשך קריאה >>

השם נוגה על שרוך - שמות ומשמעויות

נוגה

לשוננו עשירה בשורשים הקשורים לתחום האור, ובהם זרח, בהק, נצץ ונצנץ, בהר, זהר, ברק, קרן. אליהם מצטרף השורש נגהּ אשר ממנו גזורים השם נֹגַהּ (בלי ניקוד: נוגה) והפעלים נָגַהּ והִגִּיהַּ.
המשך קריאה >>