עברית לראש חודש

איור לוח שמות בכניסה לבניין דירות ועל אחד השמות הכיתוב "מר חשוון?"

חשוון ומרחשוון

מאת עלי איתן, לשוננו לעם ט, א (תשי"ח), עמ' 6–7

שם החודש מרחשוון מקורו מבבלית, ומעיקרו הוא צירוף של שתי מילים: וַרְחֻ שַׁמְנֻ, כלומר יֶרח שמיני, ואומנם מרחשוון הוא החודש השמיני במניית החודשים מניסן.
המשך קריאה >>

בהתחדש החודש - איור

בהתחדש החודש

'חודש' בעברית שלנו הוא אחד מתוך שנים עשר חלקי השנה. אבל לא תמיד זו הייתה משמעות המילה. כאן תוכלו לקרוא על משמעותה המקורית של 'חודש' והקשר שלה לשורש חד"ש ועל עוד מילים וביטויים מן השורש הזה.
המשך קריאה >>

שמות החודשים – כתיב מלא או חסר?

שמות החודשים נכתבים על פי כללי הכתיב המלא: מרחשוון (או חשוון), אייר, סיוון, כלומר בהכפלת הווי"ו והיו"ד העיצוריות.
המשך קריאה >>

כסלו- החודש התשיעי בלוח השנה הבבלי הוא חדש כסלמ, ומשמעות שמו איננה ברורה. הצורה העברית והארמית של ם החודש -כסלו- מקורה בחילופים בין העיצורים וי״ו ומ״ם שנהגו בלשון הבבלית המאוחרת. שם החודש נזכר פעמיים במקר. פעם אחת לצד מספרו: ״היה דבר ה׳ אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו״ (זכריה ז, א) ופעם שנייה בפתח ספר נחמיה: ״ויהיה בחדש כסלו שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה״ (א,א).

חודשי השנה העברית

שמות חודשי השנה העברית המשמשים בימינו הם שמות החודשים בלוח השנה הבבלי, וגולי בבל הם שהכניסו אותם אל התרבות העברית. שבעה מהם  נזכרים כבר בספרי המקרא המאוחרים.
המשך קריאה >>