קיבוץ רעים הוקם בשנת תש"ט (1949) בנגב המערבי בקרבת מפגש הנחלים גרר והבשור. בתחילה נקרא בשמות 'תל רעים' ו'בית רעים' ולבסוף גבר השם המקוצר 'רעים'. השם מנציח את שמם של חברי גרעין המייסד שנפלו במלחמת העצמאות, ומושפע גם משמו הערבי של תל ארכאולוגי סמוך – תל ג'מה – המזכיר בצלילו את ג'מע בערבית: 'חבורה'.

המילה רֵעַ היא המילה הרגילה בתנ"ך לציון 'חבר', 'ידיד': "אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים" (שיר השירים ה, א). מן המילה רֵעַ נגזרת המילה רֵעוּת שעניינה חברות וִידידות, העולה בלשון הברכות למן תקופת חז"ל, למשל בברכת הנישואין: "אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה חדוה אהבה ואחוה ושלום ורעות". לצד רֵע משמשת במקרא המילה רֵעֶה, והיא נפוצה במיוחד (בנטייה) בביטויים שמציינים הדדיות כגון "איש את רעהו".