קיבוץ ארז הוקם בשנת תש"ט (1949) במישור החוף הדרומי, מדרום לאשקלון. קבוצת המייסדים, שרבים מחבריה לחמו במלחמת העצמאות במבצע יואב, נקראה 'ארז' – ובשם זה נקרא הקיבוץ. בשמו של הקיבוץ נקרא מעבר הגבול הסמוך בקצה קצהו של הכביש הארצי שמספרו 4.

ארז הוא אחד משמות העצים הנפוצים בתנ"ך. בעת העתיקה הרבו להשתמש בארז לבנייה הודות לגודלו, לחוזקו ולעמידותו, ובשל תכונות אלו הוא משמש בתנ"ך בשלל מימרות וביטויים סמל לחוסן ולגובה: "וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים" (ישעיהו ב, יג) וכן לצמיחה ולשגשוג: "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה" (צב, יג). במגילת שיר השירים הדוד מתואר בין היתר בדימוי לארז: "מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים" (ה, טו), ומכאן מטבע הלשון 'בחור כארז' בימינו.