מאמרים

המאמר דן בקטגוריות דקדוק מקראיות שנעלמו כליל מלשון ימינו אבל נשרדה מהן צורה אחת או צורות אחדות.
המשך קריאה >>

במדור שירת ימי הביניים של המילון ההיסטורי הותקנו יצירותיו של הפייטן ר' יחיאל בן אשר, שפעל בספרד במאות הי"ד והט"ו, וככל הנראה היה נינו של הרא"ש. ר' יחיאל כתב קינות כאוּבות בעקבות הפרעות שהתחוללו בטולדו בשנת קנ"א (1391) ובהן נספו רבים מבני משפחתו.
המשך קריאה >>

אומרים שהשפה העברית הייתה שפה מתה במשך 1700 שנים. אומרים שאליעזר בן־יהודה החיה אותה. אך לא, היא לא הייתה שפה מתה. ולא בן־יהודה החיה אותה, ודאי לא בן־יהודה לבדו החיה אותה. היא הייתה יפהפייה נרדמת, לא שפה מתה.
המשך קריאה >>

במאמר הכותבת עומדת על הקשר בין שיר היין של שמואל הנגיד "יָהֲלוֹם בְּסַפִּיר" ובין הדימוי הזוהר והצח כיהלום של כתיבתו.
המשך קריאה >>

בעברית הנכתבת ובעברית המדוברת נותרו בצידי הדרך כמה מקווי לשון המקרא שנפלטו מלשון חכמים ומהעברית החדשה. יש מהם שהם שרידים אמתיים שנשארו בעינם, ויש מהם שהם אך רסיסים מדומים.
המשך קריאה >>

מגד מדמה את העברית ליפהפייה שהתעוררה מתרדמתה, ומשווה את שלבי התחייה הראשונים, אז התהדרה העברית בתיאורים בלשון גבוהה ונקייה, לסגנון הרווח היום. עוד הוא מתאר את פועלה של האקדמיה בתחום חידוש המילים.
המשך קריאה >>

מדוע נמדוד עצמים לפי גודלם ולא לפי קוטנם? מדוע נציין את רוחבו של המעבר ולא את צרותו? ומדוע מדברים עד דרגת הקושי ולא על דרגת הקלות?
המשך קריאה >>

עד כמה שימשה העברית לשון דיבור בארצות אירופה בתקופה שקדמה לתחיית הלשון בארץ ישראל? במאמר נסקר השימוש בעברית והדיונים בנושא זה בקרב חוגי ההשכלה בארצות אשכנז, באיטליה וברוסיה.
המשך קריאה >>

עורכי המילונים עומדים על ייחודו של כל מילון: מרדכי מישור שערך עם שושנה בהט את מילון ההווה (תשנ"ה) מספר על מילון שימושי ללשון ימינו המשקף את התקן הרשמי ומציג את הפועל בצורת הבינוני. עוזי ומינה פריידקין מפרטים את העקרונות שבתשתית מילון רב־מילים בעריכת יעקב שויקה (1997) והשתמעויותיהם לאוצר הערכים ולהצגת המשמעויות שלהם.
המשך קריאה >>

במאמר נדונה שאלת סדר הנושא והנשוא במבני משפט למיניהם על פי הרוֹוח במקורותינו ונבחנת השאלה מה טיבה של הקדמת הנשוא לנושא בהקשרים שונים.
המשך קריאה >>

המאמר מתחקה על מקומה ותפקידה של הארמית בעברית החדשה – הן מצד אוצר המילים הן מצד הדקדוק.
המשך קריאה >>

במאמר מסורטטת פעולתו של ועד הלשון בתחום התחדשות הדיבור העברי והרחבת אוצר המילים, מתוארת ההתנגדות שעוררה פעילותו ומוצגות הצלחותיו. עוד נסקרת פעולתה של האקדמיה בעשרים שנותיה הראשונות.
המשך קריאה >>

ביאליק הלך בדרכם של המשוררים העבריים בספרד שמצאו להם רווח ועזרה ביצירות הלשון שבפיוט הקדום. העיון בהערותיו לשיריהם ובקיאות ב"לשון הדורות" שנדרשה לו בכתיבתו יעמיקו את בינתנו את התבוננותנו בעברית של ביאליק.
המשך קריאה >>

כיום שומה על העברית להתמודד לא רק עם רסיסי הלעז האנגלי החודרים אליה ומכרסמים בה, אלא עליה לעמוד במתקפה אנגלית חזיתית, גלויה ונמרצת, המאיימת לדחוק את רגליה של העברית כליל.
המשך קריאה >>

מילים המבוססות על נוטריקון כדי להקל על הזיכרון אינן תופעה חדשה. דצ"ך עד"ש באח"ב הוא הסימן שנתן רבי יהודה במכות מצרים (דם, צפרדע, כינים, ערוב…) כמפורש בהגדה של פסח.
המשך קריאה >>

מילים מקראיות רבות משמשות בעברית בת ימינו ובהן קבוצה מעניינת ומיוחדת: מילים שבלשוננו היום הן פשוטות ורגילות, אך במקרא הן מילים קשות ונדירות שמשמען עלום או שנוי במחלוקת.
המשך קריאה >>

שלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, הובילו את פעילות התרגום מערבית לעברית לכיוונים שונים: מנחם קפליוק, שמעון בלס ואנטון שמאס.
המשך קריאה >>

העברית והצרפתית שייכות למערכות בלשניות רחוקות זו מזו. עם זאת אפשר לגלות ביניהן קרבה בשל הנסיבות ההיסטוריות והגלגולים שעברו על שתי השפות.
המשך קריאה >>

כמה ממאפייני הלקסיקון של הטקסט המשפטי עשויים להכביד על הקורא ולהוסיף לאי־בהירות של הטקסט.
המשך קריאה >>

המחבר עוסק ביחס שבין הבלשנות כמדע טהור ובין הנורמטיביזם, ומציע את המושג 'נורמטיביזם מפוכח'.
המשך קריאה >>

אפשר להעריך שלספרות חז"ל נכנסו כאלפיים מילים יווניות (ולטיניות) בתחומים שונים ומגוונים, כגון מנהל ושלטון, רפואה, ריהוט ולבוש.
המשך קריאה >>

על ייחודו של המינוח המקצועי לעומת כלל המילים בשפה
המשך קריאה >>