ישיבה שסד
ז' בסיוון תשע"ט, 10 ביוני 2019
קובץ מצורף
החלטות בדקדוק שהתקבלו או עודכנו בישיבה
.
.
2.1.8 משקל פַּיִל ומשקל פָּוֶל
א. השמות במשקל פַּיִל נוטים בצירי: בַּיִת בֵּית־ בֵּיתִי, זַיִת זֵית־ זֵיתֵךְ, לַיִל לֵיל־ לֵילָהּ, עַיִר עֵיר עֵירוֹ.[1]
צורת הרבים ונטייתה היא בצירי מלא, כגון זֵיתִים זֵיתֵי־, יֵינוֹת יֵינוֹתָיו, לֵילוֹת לֵילוֹתֶיהָ,[2] או בשווא וקמץ (על דרך הסגוליים ונטייתם), כגון תְּיָשִׁים תֵּישֵׁי־ תְּיָשַׁי תֵּישֵׁיכֶם, גְּיָסוֹת גֵּיסוֹת־ גֵּיסוֹתָיו; צורת הרבים של חַיִל היא חֵילוֹת לצד חֲיָלִים וחֲיָלוֹת שבמקורות. צורת הרבים של מילים שאין לה תיעוד במקורות תהיה בצירי מלא או בשווא וקמץ, כגון קַיִץ – קֵיצִים או קְיָצִים, שַׁיִט – שֵׁיטִים או שְׁיָטִים.
לנטיית גַּיְא ראו כללי הפתח ו; לנטיית הרבים של בַּיִת ראו כללי הקמץ טו.
ב. השמות במשקל פָּוֶל נוטים בחולם: מָוֶת מוֹת־ מוֹתִי, תָּוֶךְ תּוֹךְ־ תּוֹכָהּ. אבל עָוֶל עֶוֶל־ עַוְלוֹ. צורת הרבים בשווא וקמץ (על דרך הסגוליים ונטייתם), כגון תְּוָכִים תּוֹכֵי־.[3]
[1] במקרא בחיריק עִירֹה (בראשית מט, יא) וכן שִׁיתוֹ (ישעיהו י, יז).
[2] בנסמך לֵילוֹת־, לֵילֵי־. דומה לנטיית הרבים של שמות אלו נטיית מַיִם: מֵי־ או מֵימֵי־ מֵימַי מֵימֶיךָ וכו'.
[3] למָוֶת משמשת בימינו צורת הרבים של מִיתָה (מִיתוֹת) וכן הצירוף מקרי מוות. במקרא נמצא הנסמך מוֹתֵי־ (יחזקאל כח, י).
כלל ט – משקל פְּעָלָה
1. משקל פְּעָלָה נוטה בדרך כלל בקיום הקמץ (הראשון). למשל: כְּפָפָה כְּפָפַת־ כְּפָפָתוֹ כְּפָפוֹת־, סְבָרָה סְבָרַת־ סְבָרוֹתַי, עֲיָרָה עֲיָרַת־, פְּלָדָה פְּלָדַת־, פְּצָצָה[1] פְּצָצַת־ פְּצָצוֹתֵיהֶם.
2. הקמץ מתבטל בנטיית השמות האלה:[2]
אֲדָמָה, אֲמָרָה (הצהרה בתחום המשפט), אֲנָחָה, אֲנָקָה[3], בְּרָכָה[4], גְּעָרָה, דְּאָגָה, דְּהָרָה, דְּמָמָה, הֲדָרָה, הֲלָכָה, זְעָקָה, חֲדָשָׁה, חֲזָקָה, חֲרָדָה, יְלָלָה, יְשָׁרָה, לְבָנָה, לְוָיָה[5], נְאָצָה[6], נְאָקָה, נְדָבָה, נְהָמָה, נְמָלָה[7], נְקָמָה, נְשָׁמָה, סְעָרָה, עֲגָבָה, עֲגָלָה, עֲדָשָׁה, עֲזָרָה[8], עֲמָלָה[9], עֲנָוָה, עֲנָנָה, עֲרָבָה, צְדָקָה, צְוָחָה, צְעָדָה, צְעָקָה, קְלָלָה, קְעָרָה[10], רְבָבָה, רְוָחָה, רְחָבָה, רְנָנָה, שְׁאָגָה, שְׁגָגָה, שְׁמָמָה, שְׁעָטָה, שְׂעָרָה [סערה].
נטיית השמות האלה היא על דרך נְדָבָה נִדְבַת־ נְדָבוֹת נִדְבוֹת־.
הערות
- כשפ' הפועל או ע' הפועל גרוניות, בא פתח תחת פ' הפועל. למשל: אֲדָמָה אַדְמָתִי, עֲדָשָׁה עַדְשַׁת־, עֲנָוָה עַנְוַת־, גְּעָרָה גַּעֲרָתָהּ, שְׁאָגָה שַׁאֲגוֹתָיו. גם רְוָחָה נוטה בפתח, כגון רַוְחַת־.
- השמות אֲנָקָה (אנחה), חֲרָדָה, חֲזָקָה, עֲגָלָה, עֲזָרָה נוטים בסגול: אֶנְקָתִי, חֶרְדַת־[11], עֶזְרַת־ וכו'.
- השם הֲלָכָה נוטה בחיריק, אף על פי שפ' הפועל גרונית, כגון הִלְכַת־ הִלְכָתוֹ הֲלָכוֹת הִלְכוֹת־. כך גם אֲמָרָה – אִמְרַת־.
3. שמות אחדים ממשקל פְּעָלָה נוטים על דרך הסגוליים, ואלו הם:
יְבָמָה יְבֶמֶת־ יְבִמְתִּי, עֲטָרָה עֲטֶרֶת־ עֲטַרְתּוֹ, עֲלָטָה עֲלֶטֶת־, עֲצָרָה עֲצֶרֶת־, עֲקָרָה עֲקֶרֶת־, עֲשָׂרָה עֲשֶׂרֶת־ עֶשְׂרוֹת־ וגם עַשְׂרוֹת־,[12] עֲתָרָה עֲתֶרֶת־.
[1] את השם פְּצָצָה אפשר להטות גם בביטול הקמץ, כגון פִּצְצַת־ פִּצְצוֹתֵיהֶם.
[2] הרשימה אינה כוללת צורות נקבה של משקל פָּעָל (כגון חֲכָמָה), ואלה נוטות בביטול הקמץ.
[3} גם במשמעות בעל חיים, ובמשמעות זו הנטייה בפתח (על פי הערה א בסעיף זה).
[4] צורת הנסמך ביחיד בדגש: בִּרְכַּת־. אבל בִּרְכָתִי, בִּרְכַתְכֶם וכו'.
[5] אבל בשם לְוָיָה במשמעות 'לְוָיַת המת' הקמץ מתקיים.
[6] במקרא נטיית הרבים היא על דרך משקל פַּעָלָה: נֶאָצוֹת, נָאָצוֹתֶיךָ.
[7] נטיית נְמָלָה: נִמְלַת־ נְמָלִים נִמְלֵי־ או נִמְלוֹת־ וכיו"ב
[8] במסורת הספרדית עֲזָרַת־ (על דרך סעיף 1 לעיל), במסורת התימנית עֲזֶרֶת־ עֲזַרְתּוֹ (על דרך סעיף 3 להלן).
[9] הצורה הרווחת עַמְלָה. ראו עַמְלָה, עֲמָלָה.
[10] במקרא גם קְעָרֹתָיו.
[11] במקרא חֶרְדַּת־.
[12] המין הדקדוקי של עֲשָׂרוֹת (כשם עצם) הוא נקבה, כגון 'עשרות רבות של אנשים'.
