הדף בטעינה

על המילה תַּרְשִׁישׁ

במילון

 (ללא ניקוד: תרשיש)
מיןזכר
נטייהתַּרְשִׁישִׁים

הגדרה

  • חָכָם, צדיק (ספרותי)
  • מלאך (בלשון הפיוט)
  • אבן יקרה (בלשון המקרא)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

ברבורים ותוכיים: שמות מוטעים שהתקבעו בעברית בת ימינו

WP_Post Object
(
    [ID] => 32517
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-12-12 13:01:38
    [post_date_gmt] => 2018-12-12 11:01:38
    [post_content] => לקריאת המאמר

הברבור והתוכי, שני עופות שנזכרו במקרא בהקשרו של שלמה המלך ובמידה רבה באו להעיד על עושרו המופלג, נזכרים בספר מלכים לצד בעלי חיים נוספים, ושניהם במשמעותם המקורית נחשבו לעופות הכשרים למאכל. המכנה המשותף ביניהם הוא הדרך שבה התקבע שמם בלשון הדיבור. נראה שבתחילה עברה מסורת הזיהוי שלהם והשתלשלה מדור אל דור בהדרגה ובהתמדה מבלי מפריע, עד לעת החדשה.

בעת החדשה פורסמו פרשנויות מודרניות שלא היה להן סעד בפרשנויות הקדומות, ובגלל צירוף ארעי של מקרים או משום העדפת זיהוי חדש מצד חוקרים ומילונאים חשובים, גברו הפרשנויות המודרניות על מסורות הזיהוי המקוריות המבוססות.
    [post_title] => ברבורים ותוכיים: שמות מוטעים שהתקבעו בעברית בת ימינו
    [post_excerpt] => הברבור והתוכי נזכרו במקרא בהקשרו של שלמה המלך, ושניהם במשמעותם המקורית נחשבו לעופות הכשרים למאכל. בתחילה עברה מסורת הזיהוי שלהם והשתלשלה מדור אל דור בהדרגה ובהתמדה מבלי מפריע, עד לעת החדשה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%91%d7%a2%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-08-02 12:08:18
    [post_modified_gmt] => 2019-08-02 09:08:18
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=32517
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הברבור והתוכי נזכרו במקרא בהקשרו של שלמה המלך, ושניהם במשמעותם המקורית נחשבו לעופות הכשרים למאכל. בתחילה עברה מסורת הזיהוי שלהם והשתלשלה מדור אל דור בהדרגה ובהתמדה מבלי מפריע, עד לעת החדשה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


תַּרְשִׁישׁ
לרשימה המלאה
צבעות (תשנ"ג, 1992)

במבט היסטורי

שכיחות הערך תַּרְשִׁישׁ ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים: ,
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך תַּרְשִׁישׁ ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך תַּרְשִׁישׁ ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>