WP_Post Object
(
[ID] => 5690
[post_author] => 21
[post_date] => 2012-01-29 11:52:08
[post_date_gmt] => 2012-01-29 09:52:08
[post_content] => אֲפִיפִית, קְצִיף, קְצִיפָה, תַּמְלִיא
אֲפִיפִית (וָפֶל)
אפיפית היא מאפה מבצק פריך ודק. בדרך כלל בין דפי המאפה יש מְלית בטעמים שונים, כגון שוקולד ולימון.
המילה אפיפית גזורה מן השורש אפ"י; הכפלת האות פ"א מציינת הקטנה, כלומר 'מין מאפה קטן'.
המילה מופיעה לראשונה במילון למונחי המטבח משנת תרצ"ח (1938) של ועד הלשון העברית לצד חידושים אחרים דוגמת זִגּוּג, מְחִית, מַטְחֵנָה, מִמְרָח, מַתְכּוֹן, תַּרְבִּיךְ.
קְצִיף (שייק)
קְצִיף הוא משקה מוקצף על בסיס חלב או מים. מכאן קְצִיף חָלָב (מילקשייק) וקְצִיף פֵּרוֹת ("שייק פירות").
קֶצֶף הוא בועות אוויר עטופות קרום דק הנוצרות מבחישה, טריפה או תסיסה של נוזל. משמעות זו של המילה מקורה באחד הפירושים לפסוק בספר הושע: "כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מָיִם" (י, ז). הקֶצֶף הוליד כמה שמות של מאכלים: קַצֶּפֶת (שמנת מוקצפת), קְצִיפָה (מוּס), מִקְצֶפֶת (מָרֵנְג). אליהם מצטרף עתה קציף.
המילה קציף הוצעה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה, ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ט (1999).
קְצִיפָה (מוּס)
קציפה היא מאכל מוקצף מחלבונים בתוספת שוקולד או פירות. לעיתים מוסיפים לקציפה שמנת.
המילה קציפה נוצרה במשקל המילים לְבִיבָה (מן המקרא) וחֲבִיצָה (מלשון חז"ל; כיום חלופה לפודינג). עוד חידושים במשקל זה מאותה הרשימה: לְפִיתָה (צימעס), קְצִיצָה, רְבִיכָה (קמח חלוט במים רותחים).
את המילה קציפה חידש ועד הלשון, והיא כלולה ברשימה "תבשילים וכלי בשול" שפורסמה לפני כמאה שנים (תרע"ג, 1913).
תַּמְלִיא (פאי)
תמליא הוא מאפה שבסיסו בצק והוא ממולא במְלית של פירות או ירקות ועוד. למשל: תמליא פטריות, תמליא בצל, תמליא תפוחים ותמליא לימון.
המילה תַּמְלִיא שקולה במשקל המילה תַּבְשִׁיל שמקורה בלשון חז"ל. במשקל זה חודשה גם המילה תַּרְבִּיךְ – מאכל עשוי בשר וירקות המאודים יחד – מן השורש רב"ך המציין ערבוב ובלילה.
המילה תמליא אושרה באקדמיה בשנת תשנ"ט (1999).
[post_title] => מילים טעימות
[post_excerpt] => אנו משוכנעים שגם לכם הוופל, המוס, הפאי והשייק יהיו טעימים כפליים כשתקראו להם בשמותיהם העבריים...
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%a2%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2024-04-24 18:30:55
[post_modified_gmt] => 2024-04-24 15:30:55
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5690
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
אנו משוכנעים שגם לכם הוופל, המוס, הפאי והשייק יהיו טעימים כפליים כשתקראו להם בשמותיהם העבריים...אֲפִיפִית, קְצִיף, קְצִיפָה, תַּמְלִיא
אֲפִיפִית (וָפֶל)
אפיפית היא מאפה מבצק פריך ודק. בדרך כלל בין דפי המאפה יש מְלית בטעמים שונים, כגון שוקולד ולימון. המילה אפיפית גזורה מן השורש אפ"י; הכפלת האות פ"א מציינת הקטנה, כלומר 'מין מאפה קטן'. המילה מופיעה לראשונה במילון למונחי המטבח משנת תרצ"ח (1938) של ועד הלשון העברית לצד חידושים אחרים דוגמת זִגּוּג, מְחִית, מַטְחֵנָה, מִמְרָח, מַתְכּוֹן, תַּרְבִּיךְ.קְצִיף (שייק)
קְצִיף הוא משקה מוקצף על בסיס חלב או מים. מכאן קְצִיף חָלָב (מילקשייק) וקְצִיף פֵּרוֹת ("שייק פירות"). קֶצֶף הוא בועות אוויר עטופות קרום דק הנוצרות מבחישה, טריפה או תסיסה של נוזל. משמעות זו של המילה מקורה באחד הפירושים לפסוק בספר הושע: "כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מָיִם" (י, ז). הקֶצֶף הוליד כמה שמות של מאכלים: קַצֶּפֶת (שמנת מוקצפת), קְצִיפָה (מוּס), מִקְצֶפֶת (מָרֵנְג). אליהם מצטרף עתה קציף. המילה קציף הוצעה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה, ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ט (1999).קְצִיפָה (מוּס)
קציפה היא מאכל מוקצף מחלבונים בתוספת שוקולד או פירות. לעיתים מוסיפים לקציפה שמנת. המילה קציפה נוצרה במשקל המילים לְבִיבָה (מן המקרא) וחֲבִיצָה (מלשון חז"ל; כיום חלופה לפודינג). עוד חידושים במשקל זה מאותה הרשימה: לְפִיתָה (צימעס), קְצִיצָה, רְבִיכָה (קמח חלוט במים רותחים). את המילה קציפה חידש ועד הלשון, והיא כלולה ברשימה "תבשילים וכלי בשול" שפורסמה לפני כמאה שנים (תרע"ג, 1913).תַּמְלִיא (פאי)
תמליא הוא מאפה שבסיסו בצק והוא ממולא במְלית של פירות או ירקות ועוד. למשל: תמליא פטריות, תמליא בצל, תמליא תפוחים ותמליא לימון. המילה תַּמְלִיא שקולה במשקל המילה תַּבְשִׁיל שמקורה בלשון חז"ל. במשקל זה חודשה גם המילה תַּרְבִּיךְ – מאכל עשוי בשר וירקות המאודים יחד – מן השורש רב"ך המציין ערבוב ובלילה. המילה תמליא אושרה באקדמיה בשנת תשנ"ט (1999). [post_title] => מילים טעימות [post_excerpt] => אנו משוכנעים שגם לכם הוופל, המוס, הפאי והשייק יהיו טעימים כפליים כשתקראו להם בשמותיהם העבריים... [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%a2%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-04-24 18:30:55 [post_modified_gmt] => 2024-04-24 15:30:55 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5690 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
