WP_Post Object
(
    [ID] => 5584
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-07-01 09:41:55
    [post_date_gmt] => 2012-07-01 06:41:55
    [post_content] => 
שלטוט, מרעש, גריין, תגובית, שיחוח
שִׁלְטוּט (זפזופ, זאפינג)
שלטוט הוא שיטוט בין ערוצים בטלוויזיה באמצעות שַׁלַּט רַחַק.
במילה שלטוט חברו יחד שורש המילה שַׁלָּט – שהורחב על ידי הכפלת האות האחרונה של השורש – וצלילי פעולת השִׁיטוּט.
את המילה שלטוט הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז (1997).
מִרְעָשׁ (סנסציה)
מרעש הוא ידיעה מפתיעה המעוררת רעש – כלומר עניין רב והתרגשות. את המילה חידש איתמר בן אב"י, אך היא לא זכתה להכרה.
המילה מרעש מצטרפת אל שם התואר מַרְעִישׁ (סנסציוני), למשל ידיעה מרעישה, מסמך מרעיש.
המילה מרעש אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ה (2005).
גַּרְיָן (טיזֶר)
גריין הוא מובאה מתוך כתבה בעיתון המודפסת באותיות מוגדלות ומעוצבות בעמודי הכתבה. הגריין מעורר את תשומת לב הקוראים ומגרה אותם לקרוא את הכתוב בכתבה עצמה. גריין הוא גם קטע קצר מתוך משדר שמטרתו לעורר עניין וסקרנות במשדר המלא. קטע זה עשוי להיות משודר בזמן ההפסקה במשדר כדי לשמור על קהל הצופים או המאזינים.
המילה גריין נוצרה על דרך מילים אחרות המציינות כלים ואמצעים, כגון לַחְצָן, חַיְשָׁן.
את המילה גריין הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).
תְּגוּבִית
תגובית היא תגובה – קצרה בדרך כלל – שגולש כותב בעקבות ידיעה או כתבה שפורסמה בכלי תקשורת מקוון או בעקבות רשומה (פוסט) ביומן רשת (בלוג).
תְּגוּבִית היא צורת הקטנה של תְּגוּבָה. את המילה תְּגוּבָה חידש ח"נ ביאליק כחלופה עברית לריאקציה במונחי הפיזיקה של ועד הלשון משנת 1930. גם הפועל הֵגִיב חודש באותן השנים על פי הפועל הארמי אֲגֵיב (=השיב).
מי שכותב את התגובית הוא תְּגוּבָן (טוקבקיסט), ובכלי התקשורת המקוונים יש עורכי תגוביות שתפקידם לאשר או לפסול תגוביות.
המילה תגובית כלולה במונחי טכנולוגיית המידע, והיא אושרה באקדמיה בשנת תשס"ז (2007).
שִׂיחוּחַ (צ'ט, צ'אט)
שיחוח הוא מעין שיחה שנעשית על ידי החלפת מסרים כתובים בין גולשים במרשתת.
שם הפעולה שיחוח נגזר מן הפועל שׂוֹחֵחַ, כפי שאיתות נגזר מן אוֹתֵת ושיטוט נגזר מן שׁוֹטֵט. שם הפעולה הרגיל הוא שיחה, ועל פי צורתו הוא קשור לפועל שָׂח (בניין קל, למשל במשפט "מה אתה שח?"). היחס בין שם הפעולה שיחה לפועל שָׂח דומה ליחס בין שִׁיבָה לשָׁב ובין רִיצָה לרָץ.
המונח שיחוח כלול במונחי טכנולוגיית המידע, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ד (2004).
    [post_title] => תקשורת עברית
    [post_excerpt] => מהו גריין? איך מזפזפים בעברית? מי חידש את החלופה העברית לסנסציה - מרעש? איך קוראים לטוקבקיסט בעברית ומה זה שיחוח? מונחי תקשורת עבריים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-13 16:31:53
    [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:31:53
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5584
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 1001
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-02-27 14:41:00
    [post_date_gmt] => 2011-02-27 12:41:00
    [post_content] => 
כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו.
מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך גם מַגְּבוֹן, תַּנּוּרוֹן (טוסטר־אובן), יְצוּרוֹן (מיקרואורגניזם). סיומת נוספת היא הסיומת ־ִית, כגון במילים תְּגוּבִית (טוקבק), כַּפִּית, מְלוֹנִית (מוטל), ובמונחי אנטומיה קַרְנִית, רִשְׁתִּית. אבל הסיומות האלה לא תמיד מציינות הקטנה: מִלּוֹן הוא אוסף של מילים ולא מילה קטנה, ומַשָּׂאִית אינה משא קטן אלא כלי רכב גדול.
מנגנון הקטנה אחר הוא הכפלה של אות או הברה מסוף המילה. למשל: חֶלְקִיק (חלק זעיר, כגון אלקטרון), סַמְלִיל (לוגו, סמל קטן), עַלְעַל (חלק מעלה מורכב), גַּחְלִילִית (חרק קטן המאיר כגחלת), עוֹרְקִיק (עורֵק דק), גּוּפִיף ונַקְבּוּבִית.
ההקטנה רווחת בשמות תואר, בעיקר על ידי הכפלה, כגון שְׁמַנְמַן (ובנקבה שְׁמַנְמֹנֶת), חֲמַצְמַץ, עַגְמוּמִי, מָרִיר; ובצבעים: צְהַבְהַב, אֲפַרְפַּר וגם אַפְרוּרִי. לציון בעל חיים קטן או גור: כְּלַבְלַב, שְׁפַנְפַּן, חֲתַלְתּוּל, חֲזַרְזִיר, דָּגִיג; דֻּבּוֹן, פִּילוֹן; ויש המגדילים עשות ומקטינים בהקטנה כפולה: דְּגיגון, פילפילון. הקטנה יש גם בשמות עצם אחרים: בהכפלה – שַׁבְרִיר (שבר קטן), זְקַנְקַן (זקן קטן); בסיומת – סִפְרוֹן, טִפֹּנֶת (סיומת ־ֹנֶת, צורת נקבה של ־וֹן); בהקטנה כפולה – טִפְּטִפֹּנֶת (בלשון הדיבור).
אין זה מובן מאליו שמילים שיש בהן הכפלה של אותיות, כגון יְרַקְרַק ואֲדַמְדַּם, מציינות הקטנה דווקא. הרי הכפלה מתאימה יותר לציון ריבוי והגברה, וכך הוא בצירופים 'קלי קלות', 'אט אט' ועוד. ואומנם במדרש פירשו חכמים את המילים המקראיות אֲדַמְדַּם ויְרַקְרַק "אדום שבאדומים" ו"ירוק שבירוקים" (ספרא, תזריע). אבל בימי הביניים יש פרשנים ומדקדקים שפירשו מילים אלו 'אדום בהיר', 'ירוק בהיר'. גם בעברית שלנו יש המשתמשים בחֲלַקְלַק במשמעות 'חָלָק מאוד', והיַפְיוּף מן העגה ובת זוגו היְפֵהפִיָּה מן המקרא הם בלי ספק יפים מאוד. הגברה יש גם בתארים המציינים תכונה "מוקטנת", כגון קְטַנְטַן (קטן מאוד), חֲלַשְׁלוּשׁ, דָּקִיק וקָלִיל. ויש שהמילים בעלות ההכפלה מעשירות את אוצר המילים ללא משמעות מובהקת של הקטנה או הגדלה, כגון פַּעֲלוּל ועַרְמוּמִי.
אמצעי ההקטנה אינם באים למלא רק צורך של מינוח ותיאור, אלא הם גם דרך להבעת חיבה או להבעת זלזול. בלשון חיבה נוכל לומר 'ילדון' ו'חמדמוד', ובלשון זלזול 'פקידון' ו'גברבר'. גם המילה אֱלִילִים שבתנ"ך (במקום אֵלִים) היא לדעת רבים לשון גנאי.
השימוש הנרחב בדרכי ההקטנה בעברית החדשה מיוחס להשפעת היידיש, הרוסית והלדינו. השפעה זו ניכרת גם בשאילת צורני הקטנה וחיבה מלשונות אלו כצורתם, כגון אימאלה (מיידיש), חמורצ'יק (מרוסית), חמוריקו (מלדינו).
לסיום נתבשם מן ההקטנות היצירתיות ששָׂם אברהם שלונסקי בפי המשרת בסַפְּרו למלכה על היצור המוזר שראו עיניו, הלוא הוא עוץ לי גוץ לי:


נִזְדַּמֵּן לִי בֵּיתוֹן קְטַנְטֹן כֶּנֶגֶד עֵינַי, זַעֲטוּט כָּזֶה, פַּעֲטוּט כָּזֶה, בַּיִת – כַּזַּיִת! מִנֶּגֶד לוֹ מְדוּרֹנֶת דּוֹלֶקֶת, וּמִסָּבִיב לַמְּדוּרֹנֶת מְכַרְכֵּר לוֹ אֵיזֶה בַּרְנָשׁוֹן, וְהוּא עֲלַבְלוּב כָּזֶה, זַעֲרוּר כָּזֶה... אָכֵן בַּרְנָשׁוֹן קְטַנְטֹן, אִישׁוֹן־פְּזִיזוֹן כָּזֶה, מַצְחִיקוֹן כָּזֶה...

כתבו: רונית גדיש ותמר קציר
קובץ מעוצב (להדפסה)

    [post_title] => איך מקטינים בעברית?
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-12-21 07:53:48
    [post_modified_gmt] => 2022-12-21 05:53:48
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1001
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6976
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2008-01-14 15:18:05
    [post_date_gmt] => 2008-01-14 13:18:05
    [post_content] => לקט מונחים בטכנולוגיית המידע שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז
    [post_title] => למד לשונך 71
    [post_excerpt] => לקט מונחים בטכנולוגיית המידע שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז: יוֹמַן רֶשֶׁת, תְּגוּבִית, הֶחְסֵן נַיָּד, רֶמֶז צָץ, הִדְלִיק, כִּבָּה, הִפְעִיל, הִפְסִיק.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-71
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 10:34:03
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 07:34:03
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6976
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)