WP_Post Object
(
    [ID] => 21239
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-05-10 10:46:20
    [post_date_gmt] => 2017-05-10 07:46:20
    [post_content] => 

1. מה פירוש 'הוקיר רגלו'?
אפשרות ד: נמנע מלבוא למקום.
להרחבה

2. מהו 'איש אשכולות'?
אפשרות ב: אדם משכיל וברוך כישרונות.
הכינוי 'איש אשכולות' או אפילו סתם 'אשכול' מקורו בספרות חז"ל. התלמוד במסכת סוטה מבאר את השם 'אשכול': 'איש שהכול בו', כלומר אדם שקנה ידיעות בתחומים מקיפים, ובעיקר בתורה, במשנה ובתלמוד. מכאן הגיע השימוש של הצירוף בימינו: מי שיש לו ידע מעמיק בתחומים רבים.
יש חוקרי לשון הסבורים שהמילה 'אשכולות' במובן זה מקורה ביוונית והיא קשורה למילים סכוליון (פירוש, הערה) ואסכולה (מן המילה היוונית schole – בית ספר).


3. איזה מטבע לשון משמעו 'מומחה', 'בקי'?
אפשרות ג: בר הכי.
מילולית: בן כך (ארמית). המשמעות: "בן בית" בתחום – בקי ומומחה בו.
ומה פירוש המטבעות האחרים?
בֵּן פּוֹרָת - כינוי לילד מוצלח (נאמר לפעמים באירוניה); מקורו בברכת יעקב "בן פורת יוסף".
בַּעַל בְּעַמָּיו - אדם בעל מעמד.
קוֹטֵל קָנִים - אדם פשוט וחסר השכלה.


4. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'מורך לב'?
אפשרות ב: פיק ברכיים.
שני הצירופים עניינם מורא ופחד. הצירוף 'מורך לב' מבוסס על הכתוב בספר ויקרא: "וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם... וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף". הצירוף 'פיק ברכיים' מקורו בדברי הנביא נחום: "לֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם וְחַלְחָלָה בְּכָל מָתְנַיִם". המילה פיק קשורה לפועל המקראי הנדיר פָּק ולמילים בפניקית ובאוגריתית, ומשמעה כנראה התנדנדות והתמוטטות.

5. מה פירוש לְמִצְעָר?
אפשרות ג: לכל הפחות.
להרחבה

6. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?
אפשרות ב: בעטיו.
בְּעֶטְיוֹ פירושו בגללו, באשמתו (להרחבה). שאר המטבעות עניינם 'כראוי', 'היטב'.

7. איזה מטבע לשון אינו מספר איוב?
אפשרות א: רָעָה חוֹלָה.
מטבע לשון זה מקורו במגילת קהלת: "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (ה, יב), "וְגַם זֹה רָעָה חוֹלָה" (שם טו).

8. מה המשמעות המקורית של הביטוי 'מילה בסלע'?
אפשרות ד: השתיקה טובה מן הדיבור.
להרחבה

9. איזה מטבע לשון משמעו 'החליט'?
אפשרות ג: גמר אומר.
משמעות המטבעות האחרים:
נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ – 'חשב שוב על הדבר', 'שינה את דעתו לאחר מחשבה נוספת'.
הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ – 'בָּגַר ונעשה ראוי לנישואין'.
סָתַם אֶת הַגּוֹלֵל (או: הַגּוֹלָל) – 'שם קץ לדבר', 'הביא עליו סוף מוחלט'.


10. איזה מטבע לשון יוצא דופן בהגייתו?
אפשרות ב: עָמַד בַּפֶּרֶץ.
שאר הביטויים - עֲבוֹדַת פָּרֶךְ, בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, עִקְבוֹתָיו לֹא נוֹדָעוּ - נהגים בצורות הפסק. על צורות הפסק במקרא ובעברית הבתר־מקראית ראו כאן.

11. איזה מן הביטויים יוצא דופן במקורו?
אפשרות ב: עמד מול שוקת שבורה.
הביטויים 'נחבא אל הכלים', 'משענת קנה רצוץ' ו'מעז יצא מתוק' מקורם בתנ"ך. לעומת זאת 'עמד מול שוקת שבורה' מקורו רוסי: בסיפור על דג הזהב מאת פושקין האישה הזקנה לא הסתפקה במתנות החינם שקיבלה מן הדג ודרשה עוד ועוד. בסופו של דבר העניש אותה הדג על תאוותה, לקח את כל מתנותיו והחזיר אותה למצבה הקודם – בקתת אדמה ובחצרה שוקת שבורה. אנשי העליות הראשונות הכירו היטב את פושקין, וכך הביטוי 'עמד מול שוקת שבורה' במשמע 'נשאר בלא כלום', 'נותר במצב גרוע' נכנס גם לעברית.

12. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'אין תוכו כברו'?
אפשרות ב: אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב.
שני המטבעות עניינם חוסר כנות. 'בר' בארמית 'חוץ'. 'אין תוכו כברו' פירושו אפוא 'אין פנימיותו כחיצוניותו'.

13. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'יצא בשן ועין'?
אפשרות ג: נמלט בעור שיניו.
להרחבה

14. איזה מן הביטויים אינו מקראי?
אפשרות ב: אכל חול.
מקור הביטויים האחרים:
גועל נפש – "וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ" (יחזקאל טז, ה)
יצא מהאף – "לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם. עַד חֹדֶשׁ יָמִים, עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא..." (במדבר יא, כ)
שם עין על – "וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו" (בראשית מד, כא)


15. איזה מטבע לשון משמעו 'אותיות זעירות'?
אפשרות א: אותיות טל ומטר.
אותיות קטנות מאוד מכונות 'אותיות טל ומטר' על שום המילים 'ותן טל ומטר לברכה' הנאמרות בתפילה בימות החורף בלבד, ולכן יש סידורים שהן מודפסות בהם בכתב זעיר. 'אותיות של קידוש לבנה' הן אותיות גדולות ומאירות; 'אותיות פורחות באוויר' – דברים סתמיים, מילים שאין בהן ממש; 'אותיות דרבי עקיבא' – שמו של חיבור מדרשי.

16. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?
אפשרות א: איתרע מזלו.
אִתְּרַע מַזָּלוֹ פירושו המילולי 'נשבר מזלו' (איתרע בארמית = נשבר), כלומר מדובר בביטוי בעל משמעות שלילית. שאר המטבעות משמעם חיובי:
שָׁפַר חֶלְקוֹ – התמזל מזלו.
דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ – עלה לגדולה, פָּרַץ וזכה להכרה ולהצלחה.
עָלָה בְּיָדוֹ – הצליח.

17. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'לבלי חוק'?
אפשרות ג: לאין מספר
שני המטבעות עניינם שפע. להרחבה

18. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'קב ונקי'?
אפשרות ד: מעט המחזיק את המרובה.
שני המטבעות מציינים דבר מצומצם בהיקפו אך משובח בטיבו. על הביטוי קב ונקי ראו כאן.

19. איזה מטבע לשון מנוגד למטבע 'אבד עליו כלח'?
אפשרות א: לא נס לחו.
אָבַד עָלָיו כֶּלַח פירושו 'התיישן מאוד', 'עבר זמנו'. מטבע הלשון מבוסס על ההסבר המקובל לכתוב "עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח" (איוב ל, ב; למילה כֶּלַח עצמה הוצעו כל מיני פירושים: כוח, רעננות, קציר ועוד).
מטבע הלשון לֹא נָס לֵחוֹ מקורו בכתוב על משה רבנו אשר בעת מותו בן מאה ועשרים שנה "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה" (דברים לד, ז). את הצירוף "לא נס לֵחֹה" מקובל לפרש 'לא איבד את רעננותו', 'נשאר במלוא כוחו ומרצו'. לֵחַ משמעו כנראה לחלוחית, רעננות.

20. איזה מטבע לשון אינו מבוסס על המילה דַּי (מספיק)?
אפשרות א: לֹא בִּכְדִי.
כְּדִי היא מילה ארמית אשר נוצרה כנראה מקיצור המילה כְּדִיב, מקבילתה של המילה העברית כָּזָב. להרחבה

21. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?
אפשרות ג: בשום שכל.
בְּשׂוֹם שֶׂכֶל (או שֵׂכֶל) – בשי"ן שמאלית – פירושו 'בתבונה', 'מתוך שיקול דעת'. מקור הביטוי בנחמיה ח, ח: "וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא". 'שׂוֹם' היא צורת מקור של הפועל שָׂם, וכפירושו של ר' אברהם אבן עזרא לפסוק: "שָׂמוּ שִׂכְלָם להבין במקרא". שאר המטבעות עניינם 'בלי כוונה', 'כבדרך אגב', 'בחוסר תשומת לב'.


חזרה לחידון
    [post_title] => מה פירוש המטבע ומה מקורו - פתרונות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-01-24 13:34:44
    [post_modified_gmt] => 2024-01-24 11:34:44
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21239
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 12003
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2015-10-13 12:56:41
    [post_date_gmt] => 2015-10-13 09:56:41
    [post_content] => בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים בשדה הסמנטי של שמירה והשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר ונָטַר, וכן שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן. אל אלו מצטרפים שׁוֹמְרִים, מַשְׁגִּיחִים, מְגִנִּים, נוֹטְרִים, זְקִיפִים וצוֹפִים. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור.
פיקוח
השורש פק"ח מציין ביסודו פתיחה, והוא קרוב לשורשים פק"ע ובק"ע. במקרא הפעלים מן השורש פק"ח באים לצד עיניים: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם" (בראשית ג, ה), "אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם" (ירמיהו לב, יט) ועוד. מכאן פִּקֵּחַ שהוא ההפך של עיוור וגם חכם, מי שעיניו בראשו. לצד גלגול משמעות זה של השורש פק"ח אנו מוצאים בלשון חז"ל גלגול משמעות גם לתחום השמירה וההשגחה, בעיקר בצורות בבניין פיעל: "לפקח על עסקי כלה" (משנה שבת כג, ד), "פיקוח נפש".

בימינו התמסדו המילים פִּקּוּחַ ומְפַקֵּחַ בתחומים רבים: חינוך, תחבורה, בנייה, כלכלה, מדעים, איכות הסביבה, חקלאות ועוד. בסוף שנות העשרים של המאה העשרים חידש ועד הלשון את המונח פַּקָּח כחלופה ל-foreman (מנהל עבודה), אך המילה נקלטה במשמעות אחרת. כיום נהוג להבחין בין מְפַקֵּחַ – supervisor ובין פַּקָּח – inspector.
ניטור
השורש נט"ר מוכר לנו מן התנ"ך, למשל בשיר השירים: "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי" (א, ו); "כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף" (ח, יא). הנוטרים הם אפוא שומרי הכרם. גם המילה מַטָּרָה, הגזורה משורש זה, קשורה לשמירה:  ירמיהו היה "עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה" (לג, א), כלומר בבית הסוהר.

מקובל לראות בפועל נָטַר שאילה מן הארמית – מקבילה של הפועל העברי נָצַר. בחלק הארמי של ספר דניאל נאמר "וּמִלְּתָא בְּלִבִּי נִטְרֵת" (='והדבר בלבי שמרתי'; ז, כח), וכנגד זה "וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ" (משלי ג, א). מן הארמית שלאחר המקרא נשאל הצירוף 'נָטוֹרֵי קרתא', כלומר 'שומרי העיר' (המילה נָטוֹר שקולה במשקל המילה לָקוֹחַ). כיום הוא ידוע כשמו של אחד הפלגים החרדיים.

הפועל נָטַר משמש גם בהקשר שלילי, כגון "לֹא תִּקֹּם וְלֹא תִּטֹּר" (ויקרא יט, יח) "הֲיִנְטֹר [עוון] לְעוֹלָם, אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח" (ירמיהו ג, ה). מקובל להסבירו בהקשרים אלו כשמירה וזכירה של דבר שלילי, ואולם יש הסוברים שמדובר בפועל לעצמו שמשמעו כָּעַס, על פי מקבילה קרובה באכדית. גם היום אנחנו נוטרים איבה או טינה וכיו"ב, או טוב יותר – משתדלים להימנע מזה.

בתקופת המנדט נקראו שוטרים יהודים במשטרה הבריטית נוֹטְרִים (במקום השם הערבי גפירים). אך ככלל השורש נט"ר נותר כמעט ללא שימוש. בשנות השמונים של המאה העשרים, עם עליית תחום איכות הסביבה, מצא השורש גאולה במילה המחודשת נִטּוּר – חלופה למילה הלועזית monitoring, שפירושה מעקב ואיסוף נתונים על גוף או על סביבה באמצעות מכשירים. במילה ניטור חברו המשמע העברי 'השגחה' וצליל המילה הלועזית. ובהקשר זה נזכיר כי החלופה העברית למוניטור היא מַשְׁגּוֹחַ.
    [post_title] => פיקוח וניטור
    [post_excerpt] => בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים משדה השמירה וההשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר, נָטַר, שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן, שָׁמַר, הִשְׁגִּיחַ, זָקִיף וצוֹפֶה. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-05-26 13:51:00
    [post_modified_gmt] => 2021-05-26 10:51:00
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12003
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 13124
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2015-12-15 10:35:17
    [post_date_gmt] => 2015-12-15 08:35:17
    [post_content] => 
כולנו מכירים משפטים מעין 'שים עין על הילד', כלומר 'שמור על הילד', 'שים לב שלא יקרה לו דבר'.
הצירוף 'לשים עין על' רגיל בימינו בעיקר בלשון הדיבור, ואף יש מילונים המגדירים אותו לשון עגה. והנה אנו מוצאים אותו בפרשתנו בנאום הידוע של יהודה ליוסף. יהודה פותח את דבריו בפירוט השתלשלות העניינים – שאלתו של יוסף על משפחת האחים ודרישתו להביא אליו את בנימין: "אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר: הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח? וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי: יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן, וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ. וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ: הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו" (בראשית מד, כ–כא).
למילים "ואשימה עיני עליו" ניתנו שני פירושים עיקריים. לפי הסבר אחד, המובא למשל במדרש לקח טוב ובפירוש רבי אברהם אבן עזרא, המשמעות היא "אראה אותו". הסבר זה מבוסס על המשמע היסודי של המילה עַיִן – איבר הראייה. הוא גם מתאים להקשר: יוסף ביקש מן האחים שיורידו אליו את אחיהם הקטן כדי שייווכח בנכונות דבריהם: "וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ" (שם מב, כ), כלומר הוא רצה לראותו כהוכחה.
הסבר שני מבוסס על שימושו של הצירוף 'שם עין על' בִּכתובים אחרים מן המקרא. המקור הברור ביותר הוא ההוראה של נבוכדראצר (נבוכדנאצר) מלך בבל לנבוזראדן רב הטבחים על אודות הנביא ירמיהו: "קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָּע" (ירמיהו לט, יב; וכן מ, ד; ויושם לב שכאן הביטוי ברבים: עיניים ולא עין). המשמעות העולה מכאן היא השגחה, ואומנם על פסוק זה מתבסס הרמב"ן בפירושו לבראשית: "נָדַר להם יוסף לחמול עליו ולשמרו".
משמעות קרובה של הביטוי היא מתן יחס מיוחד – אם לטובה כדברי ירמיהו "וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה וַהֲשִׁבֹתִים עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת" (כד, ו) ואם לרעה כדברי עמוס "וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה" (ט, ד). שימוש זה של 'לשים עין' כמוהו כביטוי הקרוב 'לשים לב'.
עין היא סמל להשגחה גם במקומות נוספים בתנ"ך, למשל: "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ..." (דברים יא, יב), "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב" (תהלים לג, יח–יט).
בעברית בת ימינו מהדהדות שתי ההבנות של הכתוב מבראשית: כאשר שמים עין על משהו או על מישהו גם מתבוננים בו היטב וגם משגיחים עליו או מייחדים לו תשומת לב. אפשר לשים עין לטובה, כגון 'לשים עין על תינוק' ובלשון העגה 'שם עליה עין', ואפשר לשים עין לרעה (כמו "לשים מישהו על הכוונת"), כגון 'המורה שם עין על התלמיד השובב'.
כתבו רחל סליג ותמר קציר.
    [post_title] => פרשת ויגש - לשים עין
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%92%d7%a9-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%99%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-12-24 11:18:33
    [post_modified_gmt] => 2022-12-24 09:18:33
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13124
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)