WP_Post Object
(
    [ID] => 30358
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-07-30 15:32:35
    [post_date_gmt] => 2018-07-30 12:32:35
    [post_content] => הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.

מקור הביטוי בספרות חז"ל, אך שם הוא חלק מהיגד ארוך יותר: "איני יודע מה אתה סח". היגד זה מופיע בכמה מקומות באותו הקשר:
היכן שוֹרי שהפקדתי אצלך? אמר לו: איני יודע מה אתה סח. (תוספתא בבא קמא ח, ד; נוסח דומה במשנה שבועות ח, ג ועוד)
סָח (שָׂח) פירושו 'אוֹמֵר' 'מְדַבֵּר'. אם כן "איני יודע מה אתה סח" פירושו 'איני יודע מה אתה אומר', 'אין לי מושג על מה אתה מדבר'.
סָח או שָׂח?
הכתיב סָח בסמ"ך הולך בעקבות הכתיב האופייני של פועל זה בלשון חכמים, שממנה ירשנו את הביטוי.[1] הכתיב שָׂח בשי"ן הוא על פי כתיבן הרווח היום של מילים מאותו השורש כמו שִׂיחָה, לְשׂוֹחֵחַ – כתיב ההולך אחרי המקרא. אם כן יש מקום לשני הכתיבים.

לצד הפועל שָׂח בבניין קל מצוי הפועל הֵשִׂיחַ בבניין הפעיל באותה משמעות, כמו במימרה אין מסיחין בסעודה או אין משיחין בסעודה. מימרה זו לקוחה אף היא מספרות חז"ל (בבלי תענית ה ע"ב), וגם בה אפשר לנקוט כיום את שני הכתיבים.
***
"אין משיחין בסעודה" או "אין משיחין בשעת הסעודה"? מתוך המדור לשוננו לעם בעיתון הארץ תרצ"ו, 1932


מתוך: סמדר ברק ורונית גדיש (עורכות), שפה קמה – לקט מתוך המדור "לשוננו לעם" – עיתון "הארץ" תרצ"ג–תש"ה (1932–1944), ירושלים תשס"ט, קטע 21
_______________________
[1] ברוב עדי הנוסח המשובחים של ספרות חז"ל, למשל בכתב יד קאופמן למשנה ובכתבי היד של התוספתא – הכתיב הוא בסמ"ך, אך בכמה עדי נוסח אחרים (למשל בכתב יד פארמה למשנה), אנו מוצאים את הכתיב בשי"ן. סביר שהכתיב בסמ"ך הוא המשקף את הכתיב המקורי של הביטוי, שכן המעבר משי"ן שמאלית לסמ"ך הוא ממאפייניה המובהקים של לשון חז"ל בהשוואה ללשון המקרא. הכתיב "שח" בשי"ן הוא כנראה תיקון מאוחר יותר שהושפע מן הכתיב המקראי.
    [post_title] => מָה אַתָּה סָח?
    [post_excerpt] => הביטוי "מה אתה סח" (או בשי"ן שמאלית: שָׂח) משמש להבעת פליאה על דברים שנאמרו, גרסה מליצית של 'מה אתה אומר'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%aa%d7%94-%d7%a1%d7%97
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-02-12 15:39:44
    [post_modified_gmt] => 2023-02-12 13:39:44
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=30358
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5584
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-07-01 09:41:55
    [post_date_gmt] => 2012-07-01 06:41:55
    [post_content] => 
שלטוט, מרעש, גריין, תגובית, שיחוח
שִׁלְטוּט (זפזופ, זאפינג)
שלטוט הוא שיטוט בין ערוצים בטלוויזיה באמצעות שַׁלַּט רַחַק.
במילה שלטוט חברו יחד שורש המילה שַׁלָּט – שהורחב על ידי הכפלת האות האחרונה של השורש – וצלילי פעולת השִׁיטוּט.
את המילה שלטוט הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז (1997).
מִרְעָשׁ (סנסציה)
מרעש הוא ידיעה מפתיעה המעוררת רעש – כלומר עניין רב והתרגשות. את המילה חידש איתמר בן אב"י, אך היא לא זכתה להכרה.
המילה מרעש מצטרפת אל שם התואר מַרְעִישׁ (סנסציוני), למשל ידיעה מרעישה, מסמך מרעיש.
המילה מרעש אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ה (2005).
גַּרְיָן (טיזֶר)
גריין הוא מובאה מתוך כתבה בעיתון המודפסת באותיות מוגדלות ומעוצבות בעמודי הכתבה. הגריין מעורר את תשומת לב הקוראים ומגרה אותם לקרוא את הכתוב בכתבה עצמה. גריין הוא גם קטע קצר מתוך משדר שמטרתו לעורר עניין וסקרנות במשדר המלא. קטע זה עשוי להיות משודר בזמן ההפסקה במשדר כדי לשמור על קהל הצופים או המאזינים.
המילה גריין נוצרה על דרך מילים אחרות המציינות כלים ואמצעים, כגון לַחְצָן, חַיְשָׁן.
את המילה גריין הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).
תְּגוּבִית
תגובית היא תגובה – קצרה בדרך כלל – שגולש כותב בעקבות ידיעה או כתבה שפורסמה בכלי תקשורת מקוון או בעקבות רשומה (פוסט) ביומן רשת (בלוג).
תְּגוּבִית היא צורת הקטנה של תְּגוּבָה. את המילה תְּגוּבָה חידש ח"נ ביאליק כחלופה עברית לריאקציה במונחי הפיזיקה של ועד הלשון משנת 1930. גם הפועל הֵגִיב חודש באותן השנים על פי הפועל הארמי אֲגֵיב (=השיב).
מי שכותב את התגובית הוא תְּגוּבָן (טוקבקיסט), ובכלי התקשורת המקוונים יש עורכי תגוביות שתפקידם לאשר או לפסול תגוביות.
המילה תגובית כלולה במונחי טכנולוגיית המידע, והיא אושרה באקדמיה בשנת תשס"ז (2007).
שִׂיחוּחַ (צ'ט, צ'אט)
שיחוח הוא מעין שיחה שנעשית על ידי החלפת מסרים כתובים בין גולשים במרשתת.
שם הפעולה שיחוח נגזר מן הפועל שׂוֹחֵחַ, כפי שאיתות נגזר מן אוֹתֵת ושיטוט נגזר מן שׁוֹטֵט. שם הפעולה הרגיל הוא שיחה, ועל פי צורתו הוא קשור לפועל שָׂח (בניין קל, למשל במשפט "מה אתה שח?"). היחס בין שם הפעולה שיחה לפועל שָׂח דומה ליחס בין שִׁיבָה לשָׁב ובין רִיצָה לרָץ.
המונח שיחוח כלול במונחי טכנולוגיית המידע, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ד (2004).
    [post_title] => תקשורת עברית
    [post_excerpt] => מהו גריין? איך מזפזפים בעברית? מי חידש את החלופה העברית לסנסציה - מרעש? איך קוראים לטוקבקיסט בעברית ומה זה שיחוח? מונחי תקשורת עבריים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-13 16:31:53
    [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:31:53
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5584
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)