WP_Post Object
(
    [ID] => 95296
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-07-02 16:33:35
    [post_date_gmt] => 2024-07-02 13:33:35
    [post_content] => את המילה שְׂדֵרָה ואת שם העיר שדרות נכון להגות בשי"ן שמאלית, ולא בכדי. פינת הלשון עושה סדר במילה שדרות ומצדיעה לגיבורי העיר וללהקת "שפתיים".
[presto_player id=95297]
    [post_title] => שדרות
    [post_excerpt] => את המילה שְׂדֵרָה ואת שם העיר שדרות נכון להגות בשי"ן שמאלית, ולא בכדי. פינת הלשון עושה סדר במילה שדרות ומצדיעה לגיבורי העיר וללהקת "שפתיים".
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 23:31:55
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 20:31:55
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95296
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 19514
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-04-09 14:56:35
    [post_date_gmt] => 2017-04-09 11:56:35
    [post_content] => 

1. מה המשמע המקורי של המילה אָבִיב?
אפשרות ב: תבואה לפני הבשלתה
המילה אביב קרובה למילה אֵב – צמח צעיר ורענן, המוכרת למשל מן הצירוף אִבֵּי הנחל. המשמעות המקורית של 'חודש האביב' היא החודש שבו התבואה מבשילה.

2. מה המשמעות המילולית של "כל דכפין"?
אפשרות ג: כל מי שרעב
השורש הארמי כפ"ן מוכר מן המילה המליצית כָּפָן – 'רָעָב'. בימינו הביטוי "כל דכפין" משמש במשמע 'כל מי שרוצה', 'כל המעוניין'.

3. איזו מילה אינה זהה בשורשה למילה הַגָּדָה?
אפשרות א: אֲגֻדָּה
המילים הַגָּדָה, אַגָּדָה ונָגִיד שורשן נג"ד, ואילו המילה אֲגֻדָּה שורשה אג"ד. הַגָּדָה ואַגָּדָה הן ביסודן שתי צורות של אותה המילה: שם פעולה של הפועל הִגִּיד.

4. באיזו שפה כתובה ההגדה?
אפשרות ב: רובה עברית ומיעוטה ארמית

5. ליל הסדר – איזו מילה אינה קשורה למילה סֵדֶר?
אפשרות ג: שִׁדְרָה
המילה המקראית שְׂדֵרָה מציינת שורה סדורה של עצים או של חיילים, והיא משמרת את הכתיב הקדום של השורש סד"ר – בשי"ן שמאלית. המילה שִׁדְרָה קשורה כנראה לשורש שז"ר.

6. איזה שם עצם מופיע בהגדה במין דקדוקי אחר מן הרגיל כיום?
אפשרות ב: כוס
בלשון המקרא ובימינו המילה כוס מינה נקבה: כוס גדולה, כוס חדשה. לעומת זאת בספרות חז"ל, ובעקבות זאת בהגדה של פסח, מינה זכר: "מוזגין כוס ראשון".

7. בין אילו שתי מילים אין קשר גיזרוני (קשר של השורש)?
אפשרות א: שִׁחְרוּר ושַׁחְרוּר
שִׁחְרוּר – במקור מן השורש חר"ר, כמו המילים חירות וחורין ('בן חורין'). שַׁחְרוּר – הציפור קרויה כך על שום צבעה השחור.

8. איזו משמעות הציע ביאליק לתת למילה חרוסת בעברית החדשה?
אפשרות ג: סלט
מן המילה חֲרֹסֶת הציע ביאליק לגזור את מַחֲרֹסֶת – קערה לסלט.

9. איזה ביטוי אינו קשור לסיפור יציאת מצרים?
אפשרות ג: עבד נרצע
"מי שמך לאיש שר ושופט עלינו" – מדברי האיש שמשה נזף בו על שהכה את רעהו.
"היה לו לפה" – על פי דברי ה' למשה על אהרן "הוא יהיה לך לפה".
"עבד נרצע" – מדיני עבד עברי בפרשת משפטים.

10. מה מקור המילה אפיקומן?
אפשרות א: מן המילה היוונית epikomon שמשמעה 'חוגג', 'הולל'.
היוונים נהגו להתהולל לאחר המשתה, לעבור מבית לבית ולחלק דברי מתיקה. נגד זה נקבע שלא לסיים את הסעודה באפיקומן אלא במצה, לחם עוני. לימים לא הובנה המילה וניתנו לה הסברים על פי הארמית.

11. איך אומרים בעברית קניידלך?
אפשרות ג: כופתאות
המילה כֻּפְתָּה (בלי ניקוד כופתה) חודשה כנראה על פי המילה כֹּפֶת המציינת בין השאר גוש קשה: "בצק שעשאו כופת" (ירושלמי פסחים).

12. מה הבניין של הפועל מסובין?
אפשרות א: הפעיל
צורת הפועל המיוחדת מְסֻבִּין התגלגלה מן הצורה מְסִבִּין (מְסִבִּים) בניין הפעיל. שינוי התנועה מ-i ל-u חל כנראה בהשפעת העיצור השפתי ב'.

13. באיזו שורה בשיר 'אחד מי יודע' יש בעיה דקדוקית?
אפשרות ג: שלושה עשר מידייא
המילה מידה היא ממין נקבה, ובכל זאת שרים "שלושה עשר" בזכר – בהשפעת המספרים שבשורות הקודמות. המילה מידיא איננה מילה ארמית אמתית אלא מילה מלאכותית שנוצרה לצורך השיר. להרחבה

14. איזה ביטוי איננו לקוח מן ההגדה של פסח?
אפשרות ב: בדחילו ורחימו
על הבן הרשע נאמר: "לפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר".
על הכתוב "ויוציאנו ה' ממצרים" נאמר: "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו".

15. מתי החלו לאחל "חג שמח"?
אפשרות ג: בעת החדשה
הברכה "חג שמח" נוצרה בעת החדשה בהשפעת היידיש והגרמנית ובזיקה לכתוב "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ". הברכה המסורתית לחגים היא "מועדים לשמחה" ובמקצת העדות מאחלים גם "תזכו לשנים רבות". להרחבה


חזרה לחידון
גרסה להדפסה
פתרונות להדפסה
    [post_title] => חידון לחג האביב – פתרונות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-04-16 13:14:00
    [post_modified_gmt] => 2019-04-16 10:14:00
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=19514
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 131
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2010-10-14 10:53:40
    [post_date_gmt] => 2010-10-14 08:53:40
    [post_content] => המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשי"ן שמאלית.

המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט). מקובל לפרש שמדובר בקורות עצים סדורות בבניין; (ב) המלכת יואש שהייתה כרוכה במאבק בעתליה המולכת על הארץ. לקראת טקס ההמלכה ציווה יהוידע הכהן על אנשי צבא: "וְהִקַּפְתֶּם עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ". כאן מקובל לפרש שמדובר בשורות סדורות של חיילים.

ואכן המילה שְׂדֵרָה שייכת לאותו השורש של המילה סֵדֶר (המופיעה פעם אחת במקרא, בספר איוב, ורגילה בספרות חז"ל). חילופים בין שׂ (שמאלית) ל־ס הם תופעה נפוצה, בעיקר במעבר מלשון המקרא הקלסית ללשון המקרא המאוחרת וללשון חכמים. כך, למשל, לעומת הכתיב המקראי מְאֹרָשָׂה נמצא בלשון חכמים 'נערה המאורסה', אירוסין ועוד.

את המילה "שׂדרה" ירשה העברית החדשה מן המקרא (היא אינה מצויה בספרות חז"ל), והיא נכתבת בשׂי"ן שמאלית כדרך שנכתבה במקרא.

למילה שְׂדֵרָה אין קשר למילה שִׁדְרָה (עמוד השִׁדרה), ששורשה קרוב אל השורש שז"ר.
ובהזדמנות זו – מדוע נקראה העיר שׂדרות בשמה זה? שׂדרות נוסדה כמַעְבֶּרֶת עולים בשנת תשט"ו (1955), ונקראה כך על שם מפעל נטיעה של שׂדרות אילנות לאורך הכבישים, מפעל שהועסקו בו שוכני המעברה בעזרת הקרן הקיימת לישראל. בסביבות העיר ניטעו השׂדרות האלה לראשונה (על פי זאב וילנאי, אריאל – אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, תל־אביב תשמ"א).
    [post_title] => שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?
    [post_excerpt] => המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית – את המילה "שׂדרה" ירשה העברית החדשה מן המקרא (היא אינה מצויה בספרות חז"ל), והיא נכתבת כדרך שנכתבה במקרא.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%a9%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-02-11 08:28:24
    [post_modified_gmt] => 2024-02-11 06:28:24
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=131
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)