הדף בטעינה

שָׁתָה

במילון

 (ללא ניקוד: שותה)
בנייןקל
שורששׁתי (בליעת נוזל)
נטייהשׁוֹתָה לכל הנטיות
נטיית הפועלשָׁתָה, יִשְׁתֶּה, לִשְׁתּוֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • בולע נוזלים

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של קערת מרק אדומה - כיתוב: מרק = אוכלים או שותים?

מָרָק – אוכלים או שותים?

WP_Post Object
(
    [ID] => 137
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-03-15 10:26:30
    [post_date_gmt] => 2011-03-15 08:26:30
    [post_content] => דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו.

במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי.

למתלבטים נוכל להציע שמרק המובא אל הפה מן הכוס – שותים, ואילו מרק המובא אל הפה בכף – אוכלים. הבחנה אפשרית אחרת היא בין מרק הדורש לעיסה – שאותו אוכלים, ובין מרק שאינו דורש לעיסה – שאותו שותים.
    [post_title] => מָרָק – אוכלים או שותים?
    [post_excerpt] => במקורות העבריים אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק המובא אל הפה מן הכוס – שותים, ואילו מרק המובא אל הפה בכף – אוכלים. 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a8%d7%a7-%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95-%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:39:09
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:39:09
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=137
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

במקורות העבריים אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק המובא אל הפה מן הכוס – שותים, ואילו מרק המובא אל הפה בכף – אוכלים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שָׁתָה 1 (בליעת נוזלים) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שָׁתָה 2 (שְׁתִי; יסוד) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>