WP_Post Object
(
    [ID] => 95193
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-30 15:57:30
    [post_date_gmt] => 2024-06-30 12:57:30
    [post_content] => המילה כֶּרֶם באה במקרא כ־90 פעמים בהוראת 'מטע של גפנים' והיא משמשת בהוראה זו עד ימינו.

בספר שופטים מוצאים את הצירוף "כֶּרֶם זָיִת" (טו, ה) ומכאן שבצירוף שם הפרי, המילה כרם עשויה להורות גם מקום גידולם של מיני פרי אחרים – הבחנה זו עולה בדיון תלמודי: "'ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית' אמר רב פפא: 'כרם זית' אקרי [=נקרא], 'כרם' סתמא לא אקרי" (בבלי ברכות לה ע"א), ואומנם בימינו משמשים גם הצירופים 'כרם זיתים' ו'כרם שקדים' (לצד 'מטע זיתים' או 'מטע שקדים'). ברם ממקורות פרשניים אחרים – ובהם תרגומי המקרא לארמית וליוונית – עולה שיש להפריד בין השניים, כאילו נכתב "כרם וזית". ממגילת שיר השירים אולי עולה שכרם הוא שם כללי, ובמקרה זה לגידול צמחי בושם (כֹּפֶר): "אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר... בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי" (א, יד).[1]

המילה כרם ידועה מלשונות שמיות עתיקות מצפון, ממזרח ומדרום לארץ כנען (ולדעת החוקרים גם מן המצרית הלא־שמית), ואין כל ספק שהיא הייתה חלק מרכזי בתרבויות עמי המזרח הקדום. חשיבותם של גידולי הכרם נרמזת בניסוח המקראי המייחד אותם תדיר משאר הגידולים, כגון "וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח" (שמואל א ח, יד), "וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (דברים יא, יד) ועוד. מהמילה כֶּרֶם נגזרה המילה כּוֹרֵם – מגדֵל גפנים: "אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל" (דברי הימים ב כו, י), ויש אף הדורשים את שם ההר כַּרְמֶל כהלחם של 'כרם' ו'אֵל'. על הקשר בין כרם לכרמל – ראו כאן.

במקרא נזכר מְקום יישוב בשם בֵּית הַכֶּרֶם (ירמיהו ו, א; נחמיה ג, יד) ויש מן החוקרים שמזהים אותו עם עין כרם, לְפנים כפר באחד ממורדות הרי יהודה וכיום שכונה בקצה ירושלים (השם הנוהג בפי כול הוא עין כָּרֶם, כביכול בהפסק, כנראה בהשפעת השם הערבי שבו אחרי הכ"ף באה התנועה a); השם 'בית הכרם' ניתן בעת החדשה לשכונה אחרת במערב ירושלים. לפי הצעות אחרות יש לזהות את בית הכרם שבמקרא עם אתר אחר הסמוך לבית לחם.

במשנה (נידה ב, ז) נזכרת בקעת בית כרם (במקורות חז"ל גם בצורה הארמית 'בית כרמא'), בקעה רחבה ופורייה בצפון הארץ, בגבול שבין הגליל התחתון לגליל העליון. ככל הנראה המילה 'כרם' בשמו רומזת דווקא לגידולי הזיתים, ואומנם האזור כולו ידוע מימי קדם באדמתו המשובחת. באזור זה נמצא הכפר הערבי מַגְ'ד אל־כֻּרוּם (מילולית: מֶגֶד הכרמים), שככל הנראה משמר את השם העברי הקדום, וכן העיר החדשה כַּרְמִיאֵל.

השם כֶּרֶם משמש בימינו שם פרטי לבנים ולבנות.[2] מן המילה 'כרם' נגזר גם השם המקראי כַּרְמִי – שמם של כמה אישים במקרא, ובהם בנו של ראובן ואביו של עכן. השם כרמי חזר ונתעלה בימינו ולצידו גם השם כַּרְמִית לבנות.

 


[1] אפשר ש'כרמי עין גדי' הוא צירוף שמציין את המקום שבסביבתו מצויות גם "עֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם" של שיר השירים.
[2] יושם לב שמינו הדקדוקי של שם העצם כֶּרֶם הוא זכר (למשל בישעיהו ה, א: "כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן"), ואילו של שם העצם גֶּפֶן – נקבה (למשל בשיר השירים ו, יא: "לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים"). מפסוק אחד בתנ"ך נראה שהמין הדקדוקי של כרם הוא (גם) נקבה: "בַּיּוֹם הַהוּא כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ לָהּ" (ישעיהו כז , ב), ואולם יש מי שמפרש שהמילה 'לה' אינה מתייחסת לכרם אלא לארץ.
    [post_title] => כרם
    [post_excerpt] => כרם הוא 'מטע של גפנים'. הוא משמש בעברית גם בצירופים הכוללים גידולים חקלאיים אחרים דוגמת 'כרם זיתים' ונראה שהשימוש הזה הרחיק לכת גם אל שמות מקומות בארץ.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9b%d7%a8%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-04 09:23:52
    [post_modified_gmt] => 2024-07-04 06:23:52
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95193
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)