WP_Post Object
(
    [ID] => 31399
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-10-10 13:07:55
    [post_date_gmt] => 2018-10-10 10:07:55
    [post_content] => לקריאת המאמר
תחיית העברית בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים נועדה ראש לכול להפוך את העברית – שהייתה עד אז לשון קודש והחלה לשמש לשון ספרות – ללשון חיה אופפת כול, וגם ללשון הלימוד בבתי הספר. אבל מה באשר למקצועות המדעיים כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה? לשם הוראת מקצועות אלו בעברית היה צורך למצוא ולחדש מונחים עבריים מתאימים. למלאכה זו נרתמו מורים, חוקרים, תלמידים, אנשי מעשה, וכמובן ועד הלשון העברית. במאמר זה נסקרים כמה מן המונחים שנקבעו במקצוע הכימיה במהלך השנים.
המאמר פורסם בחוברת מיוחדת של העיתון "על-כימיה" – "70 שנות כימיה" - בעריכת רותי שטנגר, המרכז הארצי למורי הכימיה, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע, תשע"ח. לגיליון המלא
    [post_title] => על חַמְצָן ומַעְבְּדָן, על חִזּוּר ועל פִּלְמוּר – כימיה בעברית
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%9e%d7%a6%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%9b%d7%99%d7%9e%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-07-30 00:35:56
    [post_modified_gmt] => 2019-07-29 21:35:56
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31399
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 12493
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2015-11-12 15:13:12
    [post_date_gmt] => 2015-11-12 13:13:12
    [post_content] => "קבוצת הכדורגל הירושלמית תשחק משחק ביתי מחוץ לעיר עקב שזרוע חורף באצטדיון טדי."

בכל נובמבר מדברים במדורי הספורט על שזרוע כרי הדשא במגרשי הכדורגל. שזרוע פירושו זריעת דשא בתוך מדשאה קיימת. פעולה זו נעשית במגרשי הכדורגל בנובמבר כדי להעשיר את כרי הדשא בזן של דשא המתאים לעונה הקרה.

המילה שִׁזְרוּעַ – ובאנגלית reseeding – נוצרה בדרכן של מילים חדשות אחרות שנוספה בהן שי"ן לשורש במקביל לרכיב re באנגלית, כגון שִׁכְתּוּב.

לפעלים ולשמות פעולה שנוספה בהם שי"ן יש יסוד בעברית הקדומה, אבל לא לציון 'עשייה מחדש' אלא לציון פעולת גרימה. למשל הפועל שִׁעְבֵּד, 'גרם למישהו להיות עבד', מקביל לפועל הֶעֱבִיד (בבניין הפעיל). דומים לו גם הפעלים שִׁחְרֵר ושִׁכְלֵל. פעלים אלו מוכרים לנו מלשון חז"ל, והחוקרים מסבירים אותם כהשפעה של הארמית (צורות שפעל בארמית מוסברות כשאילה מן האכדית שבה הבניין הגורם מתחיל בשי"ן).

בעברית החדשה נוצלה השי"ן הנוספת ליצירת מונחים מקצועיים בהוראה של גרימה – מונחים שאין להם דבר עם re: שִׁנּוּעַ (conveying; העברת מטען ממקום למקום, מן השורש המקורי נו"ע), שִׁפְעוּל (activation; הפיכת דבר לפעיל או הגברת פעילותו), שִׁפְרוּט (elaboration; עיבוד דבר לפרטיו).

איך הפכה השי"ן הנוספת למקבילה ל־re הלועזית? המילים המתווכות למשמעות זו של עשייה מחדש הן מילים ששורשן המקורי נושא משמעות של חזרה: שִׁחְזוּר, שִׁכְפּוּל, שִׁעְתּוּק – ששורשם המקורי חז"ר, כפ"ל ועת"ק. מילים אלו מתרגמות מילים שיש בהן re, כגון restoration, reconstruction, restitution (שחזור), replication (שכפול), reproduction (שעתוק). כך היא גם המילה שִׁחְלוּף שנקבעה בימי ועד הלשון כחלופה ל־rearrangement במונחי כימיה (תרצ"ט, 1939).

בעקבות מילים אלו נוצר אצל דוברי העברית קשר בין re ובין השי"ן הנוספת, וכך נוצרו המילים שִׁכְתּוּב, שִׁקּוּם, שִׁנְטוּעַ (נטיעה מחדש) ועוד, ואליהם מצטרפת שִׁזְרוּעַ (זריעה מחדש). אף אל המינוח התקני חדרו מילים שבהן השי"ן מקבילה ל־re, כגון שִׁרְתּוּחַ (reboiling), שִׁתְחוּל (restart), שִׁפְקוּק (recorking, חידוש פקק בבקבוק ישן), שִׁרְכּוּב (של תרופה).
    [post_title] => שִׁזְרוּעַ
    [post_excerpt] => שזרוע פירושו זריעת דשא בתוך מדשאה קיימת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%96%d7%a8%d7%95%d7%a2
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-09-29 21:32:56
    [post_modified_gmt] => 2022-09-29 18:32:56
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12493
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)