הדף בטעינה

על הצירוף שְׁלוֹם הַצִּבּוּר

במילון

 (ללא ניקוד: שלום הציבור)

הגדרה

  • מצב שבו אין סכנה לציבור (הצירוף משמש לרוב בהקשר משפטי למניעת פעולות המסכנות את הציבור)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

שלום שלום לרחוק ולקרוב - איור

שלום שלום לרחוק ולקרוב

WP_Post Object
(
    [ID] => 973
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-08 08:38:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-08 06:38:00
    [post_content] => המילה שלום היא ממילות היסוד של לשוננו. שורשה של"ם מעיד על המשמעות הבסיסית שלה – 'מצב של שלמות': שלמות גופנית ונפשית, ביטחון פנימי וחיצוני, יחסים תקינים בין איש לרעהו ובין עמים ועוד. ואכן בתנ"ך המילה מופיעה בהקשרים רבים ומגוונים שבכולם אפשר לחוש את המשמעות הבסיסית הזאת.

הנה לדוגמה פסוק המעיד על המשמעות של שלמות פיזית (על דרך השלילה): "אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי" (תהלים לח, ד). 'שלום' מקבילה כאן ל'מתום' (מן השורש תמ"ם), ומשמע שתיהן שלמוּת.

שלום באה בתנ"ך בסמיכות ובהקבלה ל'שקט', 'בטח', 'שלווה': "וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים" (ישעיהו לב, יח); "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" (תהלים קכב, ז); "וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים א כב, ט). בהקשרים אחרים באה המילה 'שלום' בהקבלה ל'טוב' ובניגוד ל'רע'. על מרדכי נאמר שהוא "דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ" (אסתר י, ג); ובירמיהו נאמר "מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה" (כט, יא).

בעברית החדשה משמעה העיקרי של המילה שלום הוא ניגוד (מוחלט) למלחמה וליחסי איבה. מקורה של משמעות זו בתנ"ך, כגון "עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (קהלת ג, ח). אבל לא תמיד ניגוד זה בתנ"ך הוא ממש כבלשון ימינו. בדברים כ נאמר: "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם: וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ: וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ" (פס' י–יב). הקריאה לשלום המתוארת כאן היא למעשה קריאה לכניעה ומטרתה למנוע שפיכות דמים במלחמה על כיבוש העיר.

משמעויות אחרות של המילה שלום באות לידי ביטוי בעברית החדשה בעיקר בצירופים כבולים ובניבים. לדוגמה: 'בא על מקומו בשלום' (על פי שמות יח, כג), 'אנשי שלומנו' (כלומר אנשים השייכים לקבוצה מסוימת; על פי ירמיהו לח, כב); מלשון חז"ל: 'שלום בית', 'רודף שלום', 'מפני דרכי שלום', 'השכין שלום'; וכן 'יצא בשלום', 'עבר בשלום', והביטוי המחודש '(סיכן את) שלום הציבור'.

אחד השימושים הרווחים במילה שלום – הן במקורות הן בעברית החדשה – הוא בלשונות של ברכה, בעיקר בפגישה ובפרֵדה. פעלים אחדים מצטרפים למילה שלום בהקשר זה: 'שאל לשלומו' (או 'בשלומו'), 'דרש בשלומו' (ומכאן 'דרישת שלום'), 'נתן שלום'. ביטוי המשקף מנהג יפה ומומלץ הוא 'הקדים שלום', ומסופר על רבן יוחנן בן זכאי "שלא הקדימוֹ אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק" (בבלי ברכות יז ע"א).

כיום כאשר שואלים "מה שלומך?" אפשר לצפות לתשובה "שלומי טוב" אבל גם לתשובה "שלומי לא טוב". במקרא מבנה השאלה שונה וגם התשובה המצופה שונה. יוסף שואל את אחָיו "הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן?" והם משיבים "שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ" (בראשית מג, כז–כח). מכיוון ששלום במקרא פירושו 'מצב טוב' התשובה יכולה להיות או חיובית או שלילית, אבל לא מתארת (את טיבו של השלום).

ניפרד לשלום בברכות השלום: שאו שלום, היו שלום, לכו לשלום, צאתכם לשלום.

כתבו: רונית גדיש ותמר קציר

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => שלום שלום לרחוק ולקרוב [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%95%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-02-07 14:49:23 [post_modified_gmt] => 2018-02-07 12:49:23 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=973 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה שלום היא ממילות היסוד של לשוננו. שורשה של"ם מעיד על המשמעות הבסיסית שלה – 'מצב של שלמות': שלמות גופנית ונפשית, ביטחון פנימי וחיצוני, יחסים תקינים בין איש לרעהו ובין עמים ועוד. ואכן בתנ"ך המילה המשך קריאה >>