WP_Post Object
(
    [ID] => 94323
    [post_author] => 49
    [post_date] => 2024-06-11 10:15:46
    [post_date_gmt] => 2024-06-11 07:15:46
    [post_content] => הביטוי 'רוב רובו' מציין בלשוננו רוב גדול, אבל מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו.
כיצד נוצרה המשמעות הרגילה בימינו? ולמה רוב רובנו איננו שמים לב לכשל הלוגי הזה?
[presto_player id=94322]
    [post_title] => רוב רובו
    [post_excerpt] => הביטוי 'רוב רובו' מציין בלשוננו רוב גדול, אבל מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. כיצד נוצרה המשמעות הרגילה בימינו? ולמה רוב רובנו איננו שמים לב לכשל הלוגי הזה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a8%d7%95%d7%91-%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%95-2
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 20:06:22
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 17:06:22
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94323
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 21291
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-05-14 10:30:55
    [post_date_gmt] => 2017-05-14 07:30:55
    [post_content] => 
1. מה משמעות המילה מעיין בביטוי 'בראש מעייניו'?
מחשבה, הרהור – מלשון עִיּוּן.

2. מניין הביטוי 'מלח הארץ'?
הביטוי מתורגם מלשונות אירופה (למשל באנגלית: the salt of the earth) ומקורו בברית החדשה. בדרשתו של ישו על ההר (בבשורה על פי מתי 5, 13) הוא מדמה את שומעיו למלח הארץ, ואומר משהו מעין זה: "'אתם מלח ארץ, ואם תאבד למלח מליחותו, כיצד היא תוחזר לו?"
מלח הוא סמל לדבר נאמן ויציב שאינו מתקלקל, כדברי רש"י על הצירוף המקראי "בְּרִית מֶלַח" (במדבר יח, יט) – "כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם". בעברית בת ימינו רגילים לומר מלח הארץ על אדם שורשי המשמש מופת במידותיו ובתרומתו לחברה.


3. מה השימוש המומלץ בביטוי לְמַפְרֵעַ?
מכאן ולשעבר, רטרואקטיבית.

4. מה הייתה המשמעות המקורית של 'יָצָא בְּשֵׁן וָעַיִן'?
הביטוי נאמר במקור על עבד שהשתחרר מעבדות כי אדונו גרם לו לאבד את שינו או את עינו. להרחבה

5. מה משמע המילה נַחַת בביטוי 'נחת רוח', ומה משמעה בביטוי 'נחת זרועו'?
בביטוי נחת רוח – שביעות רצון.
בביטוי נחת זרועו – הנחתה, מכה.

6. מה משותף לביטויים האלה: לִוְיַת חֵן, הוֹקִיר רַגְלוֹ, יָצָא חוֹצֵץ, לַאֲשׁוּרוֹ?
כל הביטויים לקוחים מספר משלי.

7. מה הפירוש המילולי של 'סגי נהור'?
סגי נהור בארמית – 'רב אור'. בתלמוד הצירוף משמש כינוי לאדם עיוור, ומכאן הביטוי 'לשון סגי נהור' לדבר הנאמר באירוניה, בהיפוך המשמעות המילולית.

8. האם הביטוי 'אין בו מתום' חיובי או שלילי?
הביטוי שלילי ומשמעו 'שכולו פגמים', 'שאין בו דבר שלם'. להרחבה

9. מה הבעיה הלוגית בצירוף 'רוב רובו'?
הביטוי 'רוב רובו' מציין רוב גדול, אך מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. השימוש הרווח בצירוף מושפע מדרך ההדגשה הרגילה בעברית – הכפלה לשם הבעת הפלגה, כגון 'כל כולו', 'תוך תוכו', 'שיר השירים'. להרחבה: מאמר מאת גד בן־עמי צרפתי

10. מדוע אומרים 'במצח נחושה' ולא 'במצח נחוש'?
נְחוּשָׁה היא שם עצם – צורה אחרת של שם המתכת נְחֹשֶׁת. 'מצח נחושה' הוא אפוא מצח נחושת, ובהשאלה – מצח קשה כנחושת. להרחבה

11. מה פירוש המילה טִמְיוֹן בביטוי 'ירד לטמיון'?
טמיון ביוונית משמעו 'אוצר', 'אוצר המדינה'. כסף שנלקח לאוצר המדינה כבר לא יחזור לבעליו, וכך היה הטמיון סמל לדבר, ובעיקר לכסף, שאבד לעד וּכבר לא ישוב.

12. מה משמעות הביטוי 'מעת לעת' בספרות חז"ל?
בספרות חז"ל 'מעת לעת' פירושו משעה מסוימת ועד אותה השעה למוחרת, כלומר במשך יממה אחת.

13. איזו דמות מקראית נחבאה אל הכלים?
שאול המלך. להרחבה

14. מה פירוש המילה 'בר' בכל אחד משלושת הביטויים? בַּר סַמְכָא / בַּר לֵבָב / מִלְּבַר
בַּר סַמְכָא – בן
בַּר לֵבָב – נקי
מִלְּבַר – בחוץ
להרחבה

15. מי הראשון שהשתמש בביטוי 'מעז יצא מתוק'?
שמשון, בחידתו לפלשתים: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק" (שופטים יד, יד). "עַז" הוא האריה שהרג שמשון, ו"מָתוֹק" הוא הדבש אשר מצא בגווייתו. כיום הביטוי מציין רעה שהצמיחה טובה.

16. מה משמעות המילה בִּן בביטוי בִּן לַיְלָה?
בִּן־ היא צורת נסמך נדירה של המילה בֵּן (לעומת צורת הנסמך הרגילה בֶּן־). היא מוכרת מן הצירוף בִּן־לַיְלָה ומן השמות המקראיים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אָגוּר בִּן יָקֶה (משלי ל, א) וכן בִּנְיָמִין.
המילה בֵּן מיוחדת בנטייתה, ויש דעות שונות על שחזור צורתה הקדומה.


17. בביטוי 'יצא(ו) לו מוניטין' – מה המשמעות המקורית של מוניטין?
מוֹנֵטָה (moneta) בלטינית – מטבע. מי שדיוקנו מוטבע במטבע הוא בהכרח אדם חשוב, ושמו נודע או ייוודע ברבים להרחבה

18. איזה ביטוי עברי תרגם אונקלוס במילים 'בריש גלי'?
בְּיָד רָמָה. להרחבה

19. מה הם היוצרות בביטוי 'החליף את היוצרות'?
יוֹצְרוֹת (ביחיד יוֹצֵר) הם כינוי לפיוטים המשולבים בנוסח התפילה האשכנזי בחגים ובשבתות מיוחדות. על חזן שטעה באמירת היוצרות אמרו שהוא 'החליף את היוצרות', ומכאן הושאל הביטוי ללשון הכללית לציון בלבול בין דברים. מקור הביטוי ביידיש, ויש לו עוד שתי גרסאות עבריות: 'הפך את היוצרות' ו'בלבל את היוצרות'.
חזרה לחידון
    [post_title] => שאלות פתוחות לחידוד המוחות - פתרונות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99-%d7%99%d7%95%d7%93%d7%a2-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-04-25 12:17:18
    [post_modified_gmt] => 2022-04-25 09:17:18
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21291
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9634
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-04-30 12:26:53
    [post_date_gmt] => 2015-04-30 09:26:53
    [post_content] => לקריאת המאמר
הביטוי 'רוב רובו' מציין רוב גדול, אך מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. השימוש הרווח בצירוף מושפע מדרך ההדגשה הרגילה בעברית – הכפלה לשם הבעת הפלגה, כגון 'כל כולו', 'תוך תוכו', 'שיר השירים'. כותב המאמר דן במקורו של הביטוי ובמתח שבין לשון להיגיון.
    [post_title] => רוב רובו
    [post_excerpt] => הביטוי 'רוב רובו' מציין רוב גדול, אך מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. השימוש הרווח בצירוף מושפע מדרך ההדגשה הרגילה בעברית – הכפלה לשם הבעת הפלגה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a8%d7%95%d7%91-%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-08-02 23:30:42
    [post_modified_gmt] => 2019-08-02 20:30:42
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9634
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)