WP_Post Object
(
    [ID] => 13042
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2015-12-06 12:31:15
    [post_date_gmt] => 2015-12-06 10:31:15
    [post_content] => 
פירוש הביטוי: 'הֵעֵז'.
דוגמה: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה.
הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב נקשר בגאווה ובחוצפה, כגון בצירוף המחודש 'דברי רַהַב' – דברי התרברבות. כך מבינים רבים גם את ישעיהו ג, ה: "וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ, יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד". לפי הבנה שונה במקצת הפועל רָהַב עניינו סערה ותוקפנות: הנער קם על הזקן, והנקלה על הנכבד.
שני הפירושים – גאות מזה וסערה מזה – עולים בקנה אחד עם ההבנה המקובלת של השם רַהַב במקרא: מסתבר שזה היה שמה של מפלצת ים – ואולי אף של אֵל הים – במיתולוגיה של עמי האזור, כעולה למשל מישעיהו נא, ט: "הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין". גם בספרות חז"ל זוהה רהב עם שר הים (בבלי בבא בתרא עד ע"ב; תנחומא חוקת א).

לכתוב "תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז" הוצעו פירושים שונים: 'מילאת את נפשי בגאווה ואומץ', 'גרמת לי להיות גאה', 'הדהמת אותי בעוז', 'תמלאני גאווה ותיטע בנפשי עוז'. בתקופת ההשכלה קיבל הצירוף את המשמע 'הֵעֵז'. הנה דוגמה מדברי מרדכי אהרן גינצבורג בחיבורו "קריית ספר" (1835): "ומה אעשה כי יפקוד אבי עלי בחזקת יד להקריב את לבבי אל האשה אשר תישר משפחתה בעיניו להתחתן בה? האם אעיז פנים לענותו כי לא חפצתי בה? אני מעודי לא מריתי פיו ובִטלתי חפצי מפני חפצו, ואיך עתה ארהיב בנפשי עוז להרוס את אשר יבנה?".

נעיר כי בשנת תש"ע, 2009, נבחר השם רַהַב לשמו העברי של כוכב הלכת נפטון במיזם כוכב עברי נולד של נוער שוחר מדע והאקדמיה ללשון העברית.
    [post_title] => הִרְהִיב עֹז
    [post_excerpt] => הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז".
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%a8%d7%94%d7%99%d7%91-%d7%a2%d7%96
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-11-07 10:43:22
    [post_modified_gmt] => 2024-11-07 08:43:22
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13042
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 7541
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-01-01 14:54:37
    [post_date_gmt] => 2012-01-01 12:54:37
    [post_content] => כּוֹכָב – star
גוף שמימי כדורי המפיץ אור. הכוכבים ברובם הם כדורים לוהטים של גז ופלזמה. השמש שלנו היא כוכב.



כּוֹכַב שֶׁבֶת – fixed star
כוכב הנראה כקבוע במקומו בשמי הלילה. מקור הצירוף בימי הביניים.



כּוֹכַב לֶכֶת – planet
פְּלָנֵטָה; גרם שמיים בעל צורה כדורית הנמצא במסלול סביב השמש או סביב כוכב אחר, ואיננו בעל אור עצמי. כוכבי הלכת נראים כהולכים ברקיע על רקע כוכבי השבת, ומכאן שמם. הצירוף כוכב לכת מקורו בימי הביניים.



מַזָּל – zodiac sign
כל אחת ואחת משתים עשרה קבוצות הכוכבים המצויות בפס בשמיים המשתרע משני צדי המִלְקֶה ("גלגל המזלות"). המאמינים באסטרולוגיה מייחסים למזלות השפעה על גורל האדם.



קְבוּצַת כּוֹכָבִים – constellation
כוכבים מספר הנראים כקבוצה אחת בעלת צורה מסוימת, כגון אוריון, הדובה הגדולה.



מוֹפְעֵי הַיָּרֵחַ – phases of the moon
פָזוֹת הַיָּרֵחַ; מגוון צורותיו המוארות של הירח במהלך החודש.



מִלְקֶה  – ecliptic
קו דמיוני של מסלול השמש על פני ספֵרת השמיים. המישור שבו מקיף כדור הארץ את השמש. המלקה קרוי כך משום שליקוי חמה או לבנה ייתכן רק בעת שהשמש, כדור הארץ והירח מצויים על קו ישר אחד הנח במישור זה.



כּוֹכַב חַמָּה – mercury
כוכב הלכת הראשון בסדרו מן השמש החוצה. במקורות הקדומים נקרא כּוֹכָב. השם כוכב חמה, המשמש מימי הביניים, הוא על שום היותו כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.



נֹגַהּ – venus
כוכב הלכת השני בקרבתו לשמש. השם נֹגַהּ, שפירושו אור, ניתן לו בשל היותו כוכב הלכת הבהיר ביותר במערכת השמש. נוגה נראה בזוהרו בשעות הערב או לפנות בוקר, ולפיכך חשבו הקדמונים שמדובר בשני כוכבים שונים. ייתכן שהשמות המקראיים הקדומים אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר והֵילֵל בֶּן שַׁחַר מכוונים גם הם לכוכב לכת זה. בכמה מקורות יהודיים משמש גם השם כּוֹכֶבֶת.
ראו גם: לשפוך אור על נוגה



כַּדּוּר הָאָרֶץ – earth
כוכב הלכת שלנו, השלישי בקרבתו לשמש, נקרא בעברית על פי שמו הלועזי Terra ('ארץ' בלטינית). הקדמונים לא ראו בו כלל כוכב לכת, אלא מרכז שכל העולם סובב סביבו, ולפי תפיסתם העולם נחלק לשני חלקים: ארץ ושמיים – כלומר האדמה שאנו חיים עליה לעומת כל השאר.
ראו גם: גלגוליו של כדור



מַאֲדִים – mars
כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש. נקרא על שם צבעו האדמדם הנובע מתחמוצות ברזל רבות שעל פניו (בדומה לאדמת החמרה המוכרת לנו מכדור הארץ). שמו הלועזי מרס הוא על שם אל המלחמה הרומי, כנראה משום שאדום מסמל שפיכות דמים.



צֶדֶק – jupiter
כוכב הלכת החמישי בקרבתו לשמש. מקור שמו של כוכב הלכת צדק איננו ברור, אך ייתכן שיש קשר קדום בינו ובין השם הלועזי יופיטר – ראש האלים במיתולוגיה הרומית הממונה על החוק והצדק (מקבילו של האל היווני זאוס). הגמרא במסכת שבת דורשת על כוכב הלכת צדק את הפסוק בישעיהו מא, ב: "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ". יש המזהים גם את השם המקראי גָּד עם כוכב לכת זה.



שַׁבְּתַאי – saturn
כוכב הלכת השישי בקרבתו לשמש. שבתאי ידוע בזכות הטבעת המקיפה אותו, העשויה גושי קרח. יש הסוברים שהוא מכונה כך על שום היותו כוכב הלכת האיטי ביותר שנראה בעת העתיקה שכביכול שובת מתנועה. לפי דעה אחרת השם שבתאי קשור ליום השבת, בדומה לכוכב הלכת סטורן הנקשר בשביעי מימות השבוע (בכמה מלשונות אירופה קרוי עד היום יום שבת על שמו של סטורן, כגון Saturday באנגלית. לשיטה זו קשה לדעת אם השם שבתאי הוא תרגום של השם הרומי, או שמא מדובר בגלגול של שם שמי קדום).



אוֹרוֹן – uranus
כוכב הלכת השביעי בקרבתו לשמש. שמו העברי נקבע במיזם "כוכב עברי נולד", ומשמעו 'אור קטן' – על שם האור החיוור שלו כפי שהוא נראה מכדור הארץ. השם אוֹרוֹן קרוב בצלילו לשם אוּרָנוּס ומסייע בזכירתו.
ראו גם: מילים של אור.



רַהַב – neptune
כוכב הלכת השמיני בקרבתו לשמש. השם העברי נקבע במיזם "כוכב עברי נולד" בזיקה לנֶפְּטון, הוא אל הים. רַהַב במסורת היהודית הוא "שָׂרוֹ של ים". כך למשל מתפרש בתלמוד הבבלי הפסוק "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב" (איוב כו, יב) כמתאר את הניצחון על שר הים. השם רַהַב טעון קונוטציות מיתולוגיות כמו השם הלטיני.
    [post_title] => אסטרונומיה שימושית
    [post_excerpt] => כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורון ורהב - כוכבי הלכת בעברית ועוד כמה מונחים מתחום האסטרונומיה
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => 7541
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-03-02 17:07:26
    [post_modified_gmt] => 2021-03-02 15:07:26
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7541
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 8040
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2009-02-14 16:28:56
    [post_date_gmt] => 2009-02-14 14:28:56
    [post_content] => תוכן העניינים

 	
ערב עיון לרגל הוצאת הספר "שָׂפָה קָמָה", עמ' 1
 	
פרס האקדמיה ללשון העברית על שם רוברט ומישל אסרף לפרופ' אהרן ממן ולפרופ' אלישע קימרון, עמ' 1
 	
דָּרְבָּן, תּוֹבָנָה, כִּלּוּל, נַוְטָן מאת רונית גדיש, עמ' 2
 	
מינויים חדשים באקדמיה, עמ' 3
אהרן ברביאן – ראש מדור שירת ימי הביניים, דורית לרר – רכזת מפעל המילון ההיסטורי ואחראית לפיתוח אתרי האקדמיה
 	
הוועדה למונחי התקשורת החלה את עבודתה, עמ' 3
 	
השפעת התלמוד הבבלי על צורתה של העברית החדשה מאת יוחנן ברויאר, עמ' 6
 	
כוכב עברי נולד – בחירת שמות עבריים לאורנוס ונפטון, עמ' 7
 	
פרסומים חדשים: שפה קמה; צירופי ימינו ומאגר המילון ההיסטורי (לשוננו לעם) מאת ב' דלמצקי־פישלר; לא על הקמץ לבדו (לשוננו לעם) מאת ישי נוימן, עמ' 8

    [post_title] => אקדם 38
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-38
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-01-30 12:04:42
    [post_modified_gmt] => 2023-01-30 10:04:42
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8040
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)