הדף בטעינה

על המילה רֶכֶב כִּלְאַיִם

במילון

 (ללא ניקוד: רכב כלאיים)

הגדרה

  • רכב המוּנע בשילוב שיטות הינע, כגון הינע חשמלי והינע שרפה פנימית (בלועזית: רֶכֶב הִיבְּרִידִי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

רכבת על גשר

מילון חדש למונחי התחבורה היבשתית (תשע”ב, 2012)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9176
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-03-19 13:33:49
    [post_date_gmt] => 2012-03-19 11:33:49
    [post_content] => 

בכ"ה באדר תשע"ב (19 במארס 2012) שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, ישראל כץ, ונשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר־אשר, מכריזים על הופעתו של המילון למונחי התחבורה היבשתית הראשון בישראל.

במילון החדש בהוצאת האקדמיה ללשון העברית כ־1800 מונחים במגוון תחומי התחבורה היבשתית: תכנון תחבורה, הנדסת תנועה, תחבורה ציבורית, תחבורה מסילתית, שינוע מטענים ועוד.

המילון הוא פרי יזמה של משרד התחבורה. בשנת 1995 פנה שר התחבורה דאז, ישראל קיסר, לאקדמיה ללשון בבקשה להקים ועדה שתסדיר את מונחי התחבורה בכל התחומים: תחבורה יבשתית, תחבורה אווירית ותחבורה ימית.

המילון החדש כולל מונחים רבים שכבר נקלטו בעברית, כמו המֶחלף שנועד לשפר את התחבורה מבחינת התעבורה והבטיחות גם יחד, המָסוף (טרמינל) המשמש לנוסעים ומטענים ומכמונת המהירות. לצדם מופיעים במילון מונחים שכבר החלו לשמש, כמו מסוע לכת שאנו נעזרים בו בנמל התעופה והנסועה המחליפה את המילה הלועזית קילומטרז'.

לצד המילים שכבר נקלטו, המילון מציע מונחי תחבורה עבריים חדשים, ואלה – יש לקוות – יהפכו עד מהרה לנחלת הכלל. במקום לנסוע ב"רכב היברידי" ניסע בקרוב ברכב כלאיים, את תופעת ה"חאפרים" יחליפו החטפניות, הטנדר המיתולוגי יהפוך למטענית, ובמקום צ'קלקה נאמר צפירור.

במילון אפשר למצוא גם את הנווטן, הקרוי בפינו ג'י־פי־אס, וגם את העדכן – מערכת שילוט אלקטרונית המציגה מידע בזמן אמת לנוסעי התחבורה הציבורית, וכן את הסְעוֹנית – מיניוואן להסעת 5–8 נוסעים ומטענים. עוד אפשר למצוא במילון את המילה העתיקה קַרְפִּיף שנקבעה לציון שטח מסילתי לתחזוקת רכבות ולתפעולן.

השר כץ ציין כי המילון, המסדיר את המונחים התקניים בתחום התחבורה, יסייע לאנשי המקצוע להנהיג שפה אחידה ותקנית, ויתרום לשיח הציבורי בתקשורת ובקרב כלל דוברי העברית בכל מה שקשור לתחבורה. "התפתחותה המהירה של התחבורה בישראל לצד ההתפתחות המופלאה של השפה העברית מחייבות ריכוז של כל מונחי התחבורה תחת קורת גג אחת," הוסיף כץ. לדברי השר כץ, משרד התחבורה מקדם כיום מיזמי תחבורה רבים בהיקף של יותר מ־100 מיליארד שקלים. מדובר במיזמים שיחברו את כל חלקי המדינה ברשת תחבורה מודרנית ומתקדמת, הנוגעים לחיי היום יום של כל אחד ואחד מאתנו.

נשיא האקדמיה ללשון פרופ' בר־אשר העלה על נס את שיתוף הפעולה בין משרד התחבורה ובין האקדמיה ללשון העברית. לדבריו, זהו מפעל מינוח בעל היקף עצום, ויש לקוות ששיתוף הפעולה יביא לכך שהמונחים לא ייוותרו בין דפי המילון אלא ייקלטו בקרב בעלי המקצוע, ומהם יגיעו גם אל הציבור הרחב.

מנכ"לית האקדמיה טלי בן־יהודה ציינה שמאחורי המילון עומדים חברי הוועדה למונחי התחבורה שהשקיעו שנים רבות של עבודה מסורה. היא הזכירה את אנשי משרד התחבורה סימונה גולדנברג יושבת ראש הוועדה, פינחס בן־שאול וד"ר דן לינק, ואת חברי האקדמיה ד"ר קציעה כ"ץ והמתרגם והעורך אברהם יבין. עוד היא הדגישה את תרומתם הגדולה של עובדי המזכירות המדעית של האקדמיה לעבודת הוועדה ואת פועלם בהפקת המילון. בסיום דבריה אמרה: "שיתוף הפעולה ההדוק בין אנשי המקצוע לאנשי הלשון חיוני לקביעת מונחים מקצועיים מדויקים ברוח העברית".

קטע ממילון למונחי התחבורה היבשתית

כתבו עלינו:

תפעילו צפירור, יש כאן חטפנית – "ידיעות אחרונות", כ"ה באדר תשע"ב, 19 בפברואר 2012

[post_title] => מילון חדש למונחי התחבורה היבשתית (תשע"ב, 2012) [post_excerpt] => כ"ה באדר תשע"ב, 19 במארס 2012: במילון החדש מילים חדשות רבות, כמו נווטן לג'י-פי-אס, רכב כלאיים במקום רכב היברידי, הטנדר הפך למטענית והצ'קלקה לצפירור. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a6 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-17 09:29:41 [post_modified_gmt] => 2023-08-17 06:29:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9176 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כ"ה באדר תשע"ב, 19 במארס 2012: במילון החדש מילים חדשות רבות, כמו נווטן לג'י-פי-אס, רכב כלאיים במקום רכב היברידי, הטנדר הפך למטענית והצ'קלקה לצפירור.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 90

למד לשונך 90

WP_Post Object
(
    [ID] => 7015
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-03-14 16:18:07
    [post_date_gmt] => 2012-03-14 14:18:07
    [post_content] => לקט ממונחי איכות הסביבה שאושרו בשנת תשע"א (2011)
    [post_title] => למד לשונך 90
    [post_excerpt] => לקט ממונחי איכות הסביבה שאושרו בשנת תשע"א (2011): רֶכֶב כִּלְאַיִם, אֵפֶר גַּעֲשִׁי, דְּשֹׁנֶת, גְּרִיטָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-90
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:26:14
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:26:14
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7015
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט ממונחי איכות הסביבה שאושרו בשנת תשע"א (2011): רֶכֶב כִּלְאַיִם, אֵפֶר גַּעֲשִׁי, דְּשֹׁנֶת, גְּרִיטָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
ידיים אוחזות בקומפוסט - דשונת

אושר המילון למונחי איכות הסביבה (תשע”א, 2011)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9340
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-06-12 13:23:22
    [post_date_gmt] => 2011-06-12 10:23:22
    [post_content] => 

בד' בסיוון תשע"א, 6 ביוני 2011, אישרה מליאת האקדמיה ללשון העברית את המילון למונחי איכות הסביבה ובו כאלף מונחים. 

בכך הגיעה לכלל סיום עבודתה של הוועדה למונחי איכות הסביבה של האקדמיה ללשון העברית בשיתוף מכון התקנים הישראלי. חברי הוועדה – אנשי מקצוע מן המשרד להגנת הסביבה, מן האוניברסיטאות וממכון התקנים ונציגי האקדמיה ללשון העברית – חברו יחד ושקדו במשך שנים על הכנת המילון הזה.

המאבק על איכות הסביבה הולך ותופס מקום מרכזי בפעילות של כל הגורמים והמגזרים: משרדי הממשלה, השלטון המקומי, מערכת החינוך, הקהילה והפרט. יש אפוא חשיבות רבה שלצד הפעילות הברוכה בהגנת הסביבה ובשמירה על איכות הסביבה יהיו גם מונחים עבריים פשוטים ושקופים שישרתו את העושים במלאכה. המילון החדש בא למלא את הצורך הזה.

המילון מציע מונחים מוסדרים בענפים השונים של התחום: איכות אוויר ומים, טיפול בפסולת, רעש וקרינה, אקולוגיה ומדיניות סביבתית, אטמוספרה ואקלים, אקולוגיה חקלאית, אנרגייה, מעבדה וחומרים, כיבוי והצלה ומונחים כלליים באיכות הסביבה.

על הוועדה למונחי איכות הסביבה

הוועדה הוקמה בשנת תשנ"ח (1998). חבריה בהרכב הקבע היו ד"ר נצן איל ממכון התקנים – יושב ראש הוועדה, ד"ר ארנה ברגרזון, סגנית המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, פרופ' מיכאל זיס, יועץ בין־לאומי לבריאות ולהנדסת הסביבה, מלכה זמלי, נציגת האקדמיה ללשון העברית, בלהה נחמן, לשעבר כותבת תכניות לימוד במדעים במשרד החינוך, ראובן (רוֹבִּי) גלעד, לשעבר מנהל מרכז מידע ומבצעים ארצי במשרד להגנת הסביבה, ד"ר ז'אן קוך, ראש תחום הגנה מקרינה בממ"ג שורק; חסיה גדיאל ואירית גיל־עד – מרכזות הוועדה מיחידת העריכה וההוצאה לאור במכון התקנים הישראלי.

עוד השתתפו בוועדה פרופ' הודי בניהו (אוניברסיטת תל אביב), פרופ' ארזה צ'רצ'מן (הטכניון); המשרד להגנת הסביבה: תמר בן־ישעיה־שנקל ובני פירסט; משרד התשתיות הלאומיות: ד"ר אילה תמרי, דורון פלדמן, דוד שוגרמן; חברי האקדמיה ללשון העברית: פרופ' משה פלורנטין, פרופ' אורה שורצולד ופרופ' אורי שמעוני. מומחים מתחומים שונים יעצו לוועדה: אילן סתר (השירות המטאורולוגי) ופרופ' פינחס אלפרט (אוניברסיטת תל אביב); ד"ר סטיליאן גלברג וחנה סטריק (תחום רעש במשרד להגנת הסביבה); אביבה טרכטמן (תחום איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה); ד"ר שלמה קפואה (תחום אגרואקולוגיה במשרד להגנת הסביבה).

במהלך עבודת הוועדה הלכו לעולמם ד"ר עזרא נוריאל, שהיה יו"ר הוועדה, ופרופ' שרגא אירמאי איש המינוח הטכנולוגי באקדמיה ללשון. חברי הוועדה מבקשים להקדיש את המילון לזכרם.

מבחר מונחים מן המילון

  • דְּשׁוֹנֶת (קומפוסט), מַדְשֵׁן (קומפוסטר)
  • מִשְׁמָרִיּוּת (אחריות החברה להעביר לדורות הבאים את נכסי הקרקע במצב טוב ככל האפשר)
  • הוגְנוּת בין־דורית
  • הוגְנוּת סביבתית
  • מְעַוֵול סביבה (מי שפוגע בסביבה)
  • מַשְׁחִיתָנוּת (ונדליזם)
  • מְאַסְדֵּר (רגולטור)
  • אִפְנוּם (הוספת עלויות חיצוניות סביבתיות הכרוכות בייצור המוצר או בשימוש בו למחירו של המוצר לצרכן)
  • התיירקוּתיֵירוּק (greening)
  • התיירקְקוּת (greenwash; הצגת תדמית של התנהגות "ירוקה" ושמירה על הסביבה ללא כיסוי)
  • אִבְטוּל (הבאת אתר שהיה כור גרעיני למצב נקי מרדיואקטיביות לאחר הפסקת שירותו)
  • מִמְשַׁק סביבהניהול סביבה
  • נִמְבִּ"י (=נגד מיקום בחצרי; NIMBY – not in my back yard)
  • השבחה ירוקה (חידוש ציוד במטרה להפוך אותו לטוב יותר מבחינה סביבתית: חוסך אנרגייה, מזהם פחות וכדומה)
  • סְבִיבָתָנוּת (תפיסת עולם הדוגלת בשימור הסביבה ובהתאמת ההתנהגות האנושית לתנאי הסביבה ולמאזן האקולוגי)
  • גְּרִיטָה (הפיכה לגרוטאות)
  • אֵפֶר גַּעֲשִׁי (אפר וולקני)
  • אנרגייה שִׁמְשִׁיתאנרגיית הַשֶּׁמֶש (אנרגייה סולרית)
  • רְחוֹפֶת נִנְשֶׁמֶתחלקיקים נְשִׁימִים
  • אָָחוּ לַח ('אגן ירוק'; מערכת לטיפול בשפכים  באמצעות "ביצות" מלאכותיות)
  • אַקְוָוה (אקוויפר)
  • מִנְרוּל (מינרליזציה)
  • רכב כלאיים (רכב היברידי)
  • זבל ירוק (זבל צמחי)
  • מִטְמָן לפסולת רדיואקטיביתמִטְמָן (אתר להטמנת פסולת רדיואקטיבית)
  • מַאֲצֵרָה (כלי האוצר נוזלים הדולפים מכלי אחר)
  • מוֹקֵדָה (hotspot)
  • בַּר־מִחְזוּרמִתְמַחְזֵר

רשימת המונחים המלאה מתפרסמת באתר מונחי האקדמיה.

[post_title] => אושר המילון למונחי איכות הסביבה (תשע"א, 2011) [post_excerpt] => ד' בסיוון תשע"א, 6 ביוני 2011: מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילון למונחי איכות הסביבה ובו כאלף מונחים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%a9%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-09-18 09:45:31 [post_modified_gmt] => 2023-09-18 06:45:31 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9340 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ד' בסיוון תשע"א, 6 ביוני 2011: מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילון למונחי איכות הסביבה ובו כאלף מונחים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>