הדף בטעינה

רִשְׁרֵשׁ

במילון

 (ללא ניקוד: מרשרש)
בנייןפיעל
שורשרשׁרשׁ
נטייהמְרַשְׁרֶשׁת
נטיית הפועלרִשְׁרֵשׁ, יְרַשְׁרֵשׁ, לְרַשְׁרֵשׁ לכל הנטיות

הגדרה

  • משמיע רַעַש קל
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מכתב אברהם שלונסקי לאברהם אבן־שושן

למי רדרדו הפעמונים?

WP_Post Object
(
    [ID] => 28949
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-05-09 15:19:20
    [post_date_gmt] => 2018-05-09 12:19:20
    [post_content] => באקדמיה התקבל אוסף מסמכים ומכתבים של המילונאי והמחנך אברהם אבן־שושן (תרס"ו–תשמ"ד, 1906–1984), שהיה חבר האקדמיה למן שנת תשל"ד. האוסף הצטרף לארכיון האקדמיה, המתעד את פעילותם של ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית. האקדמיה מודה מקרב לב למשפחת אבן־שושן על החלטתה להעביר את האוסף לארכיונהּ.

המילונאי נהג לכתוב לסופרים ולמשוררים ולשאול אותם על שימושי לשון שציטט ועל חידושים שמצא בכתביהם, ובאוסף נמצאות תשובותיהם. והינה מצאנו ששני מחברים השיבו לפנייתו במרחק שבוע ובאותו עניין – הפועל רִדְרֵד. לאה גולדברג ואברהם שלונסקי השתמשו שניהם בפועל הזה בתרגומיהם מרוסית במשמעות רעידה ורטט. כך כתב שלונסקי במענה לפניית אבן־שושן: "ואכן, גזרתי מלה זו מל' רעד, כדרך שגזר ח"נ ביאליק
(כך שמעתי מפיו) את רשרש מרעש, על דרך לגלג מלעג". ואילו גולדברג כתבה: "לפיכך עשיתי במלה 'רעד' מה שעשה ביאליק ב'רעש' משיצר את הפועל 'רשרש', בדיוק על אותו משקל עצמו". אם כן כל אחד בנפרד מייחס לעצמו את החידוש. אמנם — נודה על האמת — החידוש הזה לא מצא את מקומו בעברית, ובכל זאת התשובות הדומות מעוררות תהייה.

מכתב אברהם שלונסקי לאברהם אבן־שושן

מכתב לאה גולדברג לאברהם אבן־שושן

אבן־שושן במילונו מביא מובאות משני התרגומים. מ'מלחמה ושלום' לטולסטוי בתרגום לאה גולדברג: "תותחיהם המצֻחצחים, המבהיקים, המרדרדים על כַּנּוׂתיהם" (כרך א, עמ' 288) ו"הַסָּב... היה מרדרד בנשאו בזרועותיו את העולל" (כרך ב, עמ' 42); ומ'הדון השקט' למיכאל שולוחוב בתרגום אברהם שלונסקי: "והיה המלבן משוֵּע בקול רִדרוד של זגוגית" (כרך א, עמ' 439 [צ"ל: 433]) ו"שרקתן המרדרדת של כנפי הברוָזים" (כרך ג, עמ' 323).

למעשה אין מדובר באותה משמעות בדיוק. יונתן חפץ, מעובדי מפעל המילון ההיסטורי, בדק ומצא שגולדברג מתרגמת את הפעלים подрагивать ו־вздрагивать המתארים רעידה קלה או פתאומית, ואילו שלונסקי מתרגם את הפועל дребезжать, שפירושו — כפי שציין בעצמו — צליל רוטט אגב רעידה. מן הרשימה הביבליוגרפית שבראש המילון אנחנו למדים שאבן־שושן ציטט מ'מלחמה ושלום' בהוצאת מעריב לעם, 1959, ומן 'הדון השקט' בהוצאת ספריית הפועלים, מרחביה 1955—1959 [צ"ל: 1953—1959], ואם כך תרגומה של גולדברג מאוחר יותר. אלא שאין זאת ההוצאה הראשונה. שני התרגומים ראו אור לראשונה באותה השנה, 1953, ובאותה הסדרה.

בספרייה הלאומית מצוי עותק של 'הדון השקט' עם הקדשת המתרגם ללאה גולדברג (מימין). מלבד ההקדשה הלקונית אפשר ללמוד מן הצילום ששלונסקי הוא שערך את סדרת ספרי מופת שבמסגרתה יצא לאור באותה שנה גם 'מלחמה ושלום'. ולענייננו — נראה שהערת האגב שבה חתמה גולדברג את מכתבה לאבן־שושן נכתבה שלא בדרך אגב כלל: "אגב", רומזת גולדברג מבלי שנשאלה, "שלונסקי שראה את התיבה הזאת בתרגומי אמר לי בשעתו כי בעיניו טובה היא".

הקדשת המתרגם ללאה גולדברג בעותק של הספר 'הדון השקט'

 

כתבה דורית לרר. התפרסם באקדם 56 (תשע"ו–2016)
    [post_title] => למי רדרדו הפעמונים?
    [post_excerpt] => בארכיון שלנו נמצאת תכתובת מרתקת בין המילונאי אברהם אבן־שושן ליוצרים לאה גולדברג ואברהם שלונסקי – אשר נשאלו על השימוש שלהם בפועל רִדְרֵד.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%a8%d7%93%d7%a8%d7%93%d7%95-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-06-11 20:25:36
    [post_modified_gmt] => 2024-06-11 17:25:36
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=28949
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בארכיון שלנו נמצאת תכתובת מרתקת בין המילונאי אברהם אבן־שושן ליוצרים לאה גולדברג ואברהם שלונסקי – אשר נשאלו על השימוש שלהם בפועל רִדְרֵד.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

ספרות עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5508
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-11-11 10:55:26
    [post_date_gmt] => 2012-11-11 08:55:26
    [post_content] => 

מונחים מן המילון למונחי ספרות, תשס"ח (2008)

הרמז, ניב נגודים, תצליל, תעקיף, מילה מתהפכת

הֶרְמֵז (אָלוּזְיָה)

הרמז הוא רמיזה גלויה או מוסווית אל יצירות אחרות של ספרות ותרבות. ההרמז משולב בתוך יצירה ספרותית ויוצר השוואה בינה ובין היצירה הנרמזת. ביצירות ספרות עבריות רבות היוצרים משלבים חלקי פסוקים וכך קושרים בין יצירתם לסיפור המקראי. המילה הֶרְמֵז שקולה במשקלן של מילים כמו הֶסְבֵּר, הֶקְשֵׁר. מילה נוספת שחודשה בתחום הספרות במשקל זה היא הֶשְׁמֵט (אליפסיס) – השמטה של מילה אחת או יותר שאפשר להשלים על פי ההקשר, כגון "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר [יָדַע] אֵבוּס בְּעָלָיו" (ישעיהו א, ג).

נִיב נִגּוּדִים (אוקסימורון)

ניב ניגודים הוא צירוף של מילים הסותרות זו את זו ויוצרות בחיבורן ניגוד חריף, כגון 'שתיקה רועמת', 'סוד גלוי'. המילה 'ניב' מקורה בתנ"ך. ככל הנראה היא קרובה למילה 'תנובה' ומציינת ביסודה פרי. בישעיהו נז, יט נזכר הצירוף "ניב שפתים" במשמעות 'פרי השפתיים', מה שהשפתיים מניבות. מכאן קיבלה המילה 'ניב' משמעות של ביטוי וצירוף מילים. לצד משמעות זו ניב משמש גם חלופה עברית ל'דיאלקט' (לצד לַהַג) – צורת לשון האופיינית לקבוצה מסוימת או לאזור מסוים. (אין קשר בין ניב במשמעויות אלו לניב במשמעות שֵׁן.)

תַּצְלִיל (אונומטופֵּאה)

תצליל הוא מילה או צירוף מילים שצלילם מזכיר את הדבר שהם מסמנים. למשל: המילה בקבוק מחקה את צליל היציאה של הנוזל מן הבקבוק; הפועל רִשְׁרֵשׁ מחקה את הקול הנשמע למשל כאשר רוח עוברת בעלים. תצליל יש לעתים ברצף של מילים – כאשר צליל חוזר משקף את תוכן הדברים, כגון בפסוק: "כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה" (ישעיהו ה, כד) – בשי"ן החוזרת יש משום חיקוי לרחש האש. מונחים קרובים הם מצלול (הגדרתו: הארגון הצלילי של שיר או של חלק משיר) והישנות צלילים (אליטרציה, חזרה על צליל – בעיקר בתחילת מילים).

תעקיף (פֵּרִיפְרָזָה)

תעקיף הוא עקיפה בניסוח: במקום לומר את הדבר ישירות, מנסחים ניסוח עקיף שמתוכו אפשר ללמוד את הדבר. משתמשים בתעקיף למשל כשמעדיפים לשון נקייה או כדי להוסיף נופך של מסתורין ליצירה. למילה פריפרזה במשמעות של התבטאות באריכות יתר נקבעה החלופה הֶכְבֵּר. המילה תעקיף מצטרפת למילים אחרות במשקל זה הקשורות לטקסט: תַּמְלִיל, תַּמְסִיר, תַּסְרִיט, תַּזְכִּיר, תַּסְקִיר, תַּצְהִיר.

מִלָּה מִתְהַפֶּכֶת (פָּלִינְדְרוֹם)

מילה מתהפכת היא מילה הנקראת ישר והפוך, כגון 'שמש', 'טיט', 'הצצה'. כפי שיש מילה מתהפכת, יש גם משפט מתהפך, כגון המשפט שחיבר ר' אברהם אבן־עזרא: "אבי אל חי שמך למה המלך משיח לא יבא". ויש גם מספר מתהפך, כגון 2002. המילה הלועזית פלינדרום מקורה במילה היוונית palindromos, שפירושה 'ריצה לאחור', 'הישָנוּת'. הצירוף מילה מתהפכת נוצר על פי שימוש מימי הביניים: בספר 'מחברות איתיאל' (תרגום של יהודה אלחריזי ליצירותיו של המשורר הערבי אל חרירי) נקראת אחת המחברות "מחברת האותיות המתהפכות", ובה מתוארת חבורה המשתעשעת בהמצאת פלינדרומים, וכלשון המחבר: "וחשבנו לחבר מליצות מתהפכות". הצירוף מילה מתהפכת אושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011). [post_title] => ספרות עברית [post_excerpt] => מהם הֶרְמֵז, תעקיף וניב ניגודים? מה שמה של התופעה המשותפת למילים שמש, טיט והצצה, ומה שמה של התופעה המאפיינת את המילה בקבוק? מונחי ספרות עבריים [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-19 20:31:32 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 17:31:32 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5508 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מהם הֶרְמֵז, תעקיף וניב ניגודים? מה שמה של התופעה המשותפת למילים שמש, טיט והצצה, ומה שמה של התופעה המאפיינת את המילה בקבוק? מונחי ספרות עבריים
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך רִשְׁרֵשׁ ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>